רשלנות של רופא מרדים גרמה לנכות

רשלנות של רופא מרדים גרמה לנכות

תביעה לפיצויים בשל רשלנות של רופא מרדים שגרמה לנכות. התובעת עברה ניתוח דחוף לתיקון שבר ברגלה. הרופאים התעלמו מנתוניה ובחרו בסוג הרדמה לא מתאים. חייה של התובעת כמעט קופדו, והיא נותרה עם נזקים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים התובעת, מסבירים על המקרה 

מה הייתה הרשלנות של הרופא המרדים ?

התובעת הוכנסה לניתוח דחוף לתיקון שבר ברגלה. למרות העובדה כי לתובעת היו מספר גורמי סיכון לחסימת נתיב אוויר ואספירציה, לו תיעשה לה הרדמה מלאה, התעלמו הרופאים מגורמי הסיכון וביצעו לתובעת הרדמה מלאה. בשל כך חוותה התובעת אירוע של חסימת נתיב אוויר ואספירציה (שאיבת תוכן מזון לריאות), הופיעה ירידה בריווי החמצן בדם (היפוקסיה) ובוצע פיום של הגרון לצורך הנשמתה. התובעת הועברה מחדר הניתוח לטיפול נמרץ, כשהיא מונשמת ומורדמת במשך ימים. לאחר מכן נאלצה לעבור ניתוחים נוספים. נותרו נזקים שיוריים ונכות.

רופא מרדים קבע כי מדובר ברשלנות של הרופא המרדים

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה להרדמה. המומחה קבע בחוות דעתו כי הטיפול בתובעת היה רשלני וגרם לה לנזקים. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה:

הבחירה בסוג ההרדמה היה רשלני. צריך היה לבצע הניתוח בהרדמה אזורית כמקובל בניתוחים אלו, ולהימנע מהרדמה כללית בשל גורמי סיכון רבים לחסימת נתיב אוויר – אירוע מסכן חיים:

• לא בוצע מבחן אנטומי (MALLAMPATI SCORE) לצורך הערכת דרגת הסיכון לחסימת נתיב אוויר באינטובציה (פעולה הנדרשת לצורך ביצוע הנשמה בהרדמה מלאה).
• התעלמו מהרקע של התובעת- השמנת יתר ומחלת רפלוקס – גורמי סיכון לקושי באינטובציה ולאספירציה.
• התעלמו מהעובדה שמדובר בניתוח דחוף לאחר טראומה – מצב בו יש להתייחס אל החולה כאילו הוא אינו בצום על כל המשתמע מכך.
• לא נערכו כראוי להתמודד עם קשוי צפוי באינטובציה.

מהם הנזקים שנגרמו לתובעת בשל האירוע ?

בשל חסימת נתיב האוויר והאספירציה, נאלצו לבצע לתובעת פיום (חיתוך) של הגרון לצורך הנשמתה. התובעת סבלה ממצב של היפוקסיה וקשיי נשימה, היא הונשמה והורדמה במשך ימים ארוכים. לאחר מכן נזקקה לשיקום ממושך ונותרו נזקים שיוריים.

התובעת משחזרת את אירועי האשפוז, חווה תחושה של סכנה ומוות, חרדה וקשיי שינה. קיימים התפרצויות כעס, סף גירוי נמוך, אימפולסיביות, קשיי ריכוז, קשב וזיכרון, רגישות יתר לגבי המראה של הצלקת בגרון. קיימת ירידה בביטחון העצמי, בעיקר במקום העבודה, עייפות וחולשה. קיימת ירידה בתפקוד הגופני, שיעול ופגיעה בריאות, ירידה בתפקוד הביתי, התעסוקתי והחברתי.

התובעת לקתה בתסמונת פוסט טראומתית (PTSD) הכוללת ליקויים קוגניטיביים עם חשש לפגיעה נוירופסיכולוגית. בשל כך, מטופלת היא במסגרת המרפאה לבריאות הנפש בעיר מגוריה, בשיחות ובתרופות.

לתביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לפסיכיאטריה אשר קבע כי לתובעת נכות צמיתה בשל ההשפעה על מצבה הנפשי.