רשלנות בניתוח לכריתת גידול מוחי גרמה לנכות קשה

רשלנות בניתוח ראש - המנתח כרת יחד עם הגידול את הווריד המוחי

בתביעה שנפתחה ב- 21.1.19 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נטען כי בשל רשלנות רפואית בניתוח, כרת המנתח יחד עם גידול מוח שהיה לתובעת, גם וריד חיוני. בשל כך נגרמה לתובעת נכות חמורה והיא הפכה נכה קשה, התלויה בזולת לצורך תפקודה היומיומי.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על המקרה ועל הזכות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוחים

רופא מומחה קבע כי הניתוח בוצע בטכניקה לא תקינה תוך הפרת ההמלצות המקובלות

לכתב התביעה צורפה כמתחייב בהוראות הדין, חוות דעת של רופא בכיר, מומחה לנוירוכירורגיה, המנהל את אחת היחידות לנוירוכירורגיה בבי"ח במרכז הארץ. המומחה, אשר עיין בתיקיה הרפואיים של התובעת ובדק אותה, מצא סדרה של כשלים בטיפול הניתוחי שקיבלה התובעת:

"הניתוח בוצע באופן מהיר מדי ובלתי סביר מבחינה מקצועית תוך הפרת הטכניקה וההמלצות המקובלות של הנוירוכירורגיה בכל הנוגע לניתוחים באזור הרצועה המוטורית והסנסורית של המוח…במהלך הניתוח פגע המנתח בצורה רשלנית בניקוז הוורידי המוחי וגרם להתפתחות בצקת ואוטם ורידי מוחי תת חריף עם שיתוק הדרגתי של פלג גוף ימין וקושי בדיבור".

קביעותיו אלו של המומחה בחוות דעתו מהוות הבסיס לתביעה זו המתבססת על עילה של רשלנות רפואית בטיפול בגידול מוח. בעקרון, על מנת שבית המשפט יקבע כי מדובר ברשלנות, עליו להשתכנע במקרה זה כי הטיפול הניתוחי שקיבלה התובעת היה ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות, ובשל כך נגרמו נזקיה. אחת הדרכים המרכזיות לעשות כן היא על ידי חוות דעת של מומחה רפואי, כפי שנעשה במקרה זה.

המנתח התעלם מהכללים וביצע הניתוח בצורה בלתי סבירה

עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי במצבה של התובעת, סוג הניתוח המומלץ היה כריתה חלקית של הגידול תוך שימור הווריד המוחי. בפועל, ביצע המנתח כריתה מלאה אסורה בנסיבות, כאשר יחד עם הגידול, כרת המנתח גם חלק מהווריד המוחי שהיה צמוד אליו. כך קבע המומחה בחוות דעתו:

"נוירוכירורג סביר ומנוסה יעדיף שלא לסכן את הוריד ואת החולה גם על חשבון להשאיר פיסת גידול קטנה על הוריד. וזאת משום שייתכן והגידול כבר חדר לדופן הוריד וזה יהיה למעשה בלתי אפשרי גם לשמור את הוריד וגם לבצע כריתה מלאה של הגידול. ככל הנראה ד"ר פלוני לא היה מודע לפרק בסיס זה בניתוחי מנינגיומות מסוג אלה…הספרות הרפואית הנוירוכירורגית היא ברורה מאוד לגבי הסוגיה הזו והפרסומים בעולם הרפואה לגבי חשיבות השמירה של הורידים באזור הרולנדי של המוח הינה ברורה ובלתי מתפשרת. בכל מחיר אין לפגוע בוריד ראשי באזור הרצועה המוטורית של המוח גם אם המחיר הוא השארת שארית מנינגיומה".

הפיצוי הנדרש בשל נזקיה של התובעת בניתוח

בשל הנזק המוחי שנגרם לתובעת בניתוח, הפכה היא משותקת בפלג גוף, ופגועה קוגניטיבית. בחוות דעת של רופא מומחה לשיקום נוירולוגי שצורפה גם היא לתביעה, נקבע כי התובעת זקוקה לעזרה בכל תפקודי היומיום. במקרה שכזה תוערך העזרה לפי עלות של עובדי סיעוד בישראל. לכך יתווסף פיצוי בשל אובדן כושר השתכרות, הוצאות ניידות, הוצאות טיפולים ואביזרים רפואיים, התאמת דיור, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ועוד. מאחר שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי, היא מוערכת במעל 2,500,000 ש"ח.

הפיצוי בשל נזק גוף בתביעת רשלנות רפואית הינו אינדיבידואלי- לא פיצוי לבחור צעיר ובריא שנפגע והפך נכה 100% כמו הפיצוי לקשיש עם נכות דומה. כמו שלא הפיצוי עבור נזק גוף קטן וקוסמטי כמו הפיצוי עבור נזק גוף קשה עם משמעות תפקודית וצורך בעזרה בתפקודי הבסיס וכו'.

למטופלת לא ניתנה הזכות לבחור בסוג הניתוח המתאים לשיקוליה

במקרה זה נשללה מהתובעת האפשרות לקבל החלטה על ניתוח שמרני, של כריתה חלקית של הגידול תוך שימור הווריד המוחי שלה. בעשותו כן, שלל המנתח זכות יסוד של המטופלת לקבל ההחלטה על גופה. בפועלו כך, הפר המנתח גם את הוראות חוק זכויות החולה. הרופא המומחה מטעם התביעה התייחס לנקודה זו בחוות דעתו:

"מאחר שהניתוח בוצע בצורה רדיקאלית תוך סיכון של המוח וורידי המוח באזור מוחי רגיש ביותר ומבלי להציג לחולה את האפשרות להשאיר פיסת גידול על הוריד, יש לקבוע כי הניתוח, באופן שבוצע בפועל, בוצע ללא הסכמה מדעת".

רשלנות רפואית בניתוחים- מתי לחשוד בה ומה לעשות ?

לצערנו לא נהוג בישראל כלל גילוי נאות של טעויות רפואיות שמתרחשות. אמנם לא כל ניתוח שנכשל הוא תוצאה של רשלנות רפואית בניתוח ולא מכל נזק שנגרם בניתוח ניתן להימנע. יחד עם זאת, במקרים אלו מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית:

• פטירה סמוך לניתוח.
• פגיעה באיברים סמוכים במהלך הניתוח (כגון פגיעה במעי בעת ניתוח כריתת רחם).
• ניתוח שנכשל והצריך ניתוח נוסף.
• דימום לאחר ניתוח.
• זיהום לאחר ניתוח.

*אין מדובר ברשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו.

שורה תחתונה

במקרה זה התרחשה התנהלות בלתי תקינה של רופא מנתח, שבחר עבור התובעת ומבלי לשתפה בהחלטה, ניתוח שלא התאים למצבה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בכיר שקבע כי הניתוח בוצע בטכניקה לא תקינה, וכלל כריתה מלאה, במהלכה כרת המנתח יחד עם הגידול וריד חיוני במוח של התובעת. בשל כך נותרה המטופלת פגועה בצורה קשה, עם תלות בזולת לצורך תפקוד שוטף.

בשל כך הוגשה תביעה לפיצויים כספיים בעילה של רשלנות רפואית, כאשר הפיצוי שייפסק אמור לשקף את מכלול נזקיה של התובעת, לרבות פיצוי בגין הסבל שחוותה סביב הניתוח שהסתבך וכן חיים עם נכות.

אמנם לא כל ניתוח שמסתבך מלמד על רשלנות, והדבר נכון ביתר שאת כשמדובר בניתוחי מוח שהם ניתוחים מסוכנים מעצם טיבם, אולם לא אחת נתקלנו ברשלניות חמורות שגרמו נזקים שלא היו אמורים להתרחש. מכיוון שעד שלא בודקים המקרה לעומק, לא ניתן לדעת האם מדובר בתוצאה של רשלנות או סיבוך בלתי נמנע, המלצתנו היא בכל מקרה של ניתוח שמסתבך, לרבות ניתוחים להסרת גידולי מוח, לפנות לייעוץ עם עורך דין על מנת שיברר האם המקרה נגוע ברשלנות רפואית.