המנתח כרת יחד עם הגידול את הווריד המוחי של המנותחת

בתאריך 21.1.19 הגשנו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תביעה נגד בית חולים ממשלתי במרכז הארץ, בשל נכות קשה שנגרמה לאישה במהלך ניתוח ראש. במקרה זה כרת המנתח יחד עם הגידול, גם וריד במוח של התובעת, שעה שבמצבים כגון אלו נהוג לבצע כריתה חלקית של הגידול, על מנת להימנע ממצב בו הווריד, עליו "ישב" הגידול, יינזק- כפי שקרה במקרה מצער זה. האישה הפכה נכה קשה, התלויה בזולת לצורך תפקודה היומיומי.

להלן מידע נוסף על המקרה ועל רשלנות רפואית בניתוחי ראש:

רופא נוירוכירורג בכיר שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי הניתוח בוצע בטכניקה לא תקינה תוך הפרת ההמלצות המקובלות

לכתב התביעה צורפה כמתחייב בהוראות הדין, חוות דעת של רופא בכיר, מומחה לנוירוכירורגיה, המנהל את אחת היחידות לנוירוכירורגיה בבי"ח במרכז הארץ. המומחה, אשר עיין בתיקיה הרפואיים של התובעת ובדק אותה, מצא סדרה של כשלים בטיפול הניתוחי שקיבלה התובעת:

"הניתוח בוצע באופן מהיר מדי ובלתי סביר מבחינה מקצועית תוך הפרת הטכניקה וההמלצות המקובלות של הנוירוכירורגיה בכל הנוגע לניתוחים באזור הרצועה המוטורית והסנסורית של המוח…במהלך הניתוח פגע המנתח בצורה רשלנית בניקוז הוורידי המוחי וגרם להתפתחות בצקת ואוטם ורידי מוחי תת חריף עם שיתוק הדרגתי של פלג גוף ימין וקושי בדיבור".

המנתח התעלם מהספרות הרפואית וביצע ניתוח לכריתה מלאה במקום ניתוח לכריתה חלקית של הגידול השפיר

עוד קבע המומחה בחוות הדעת שצורפה לתביעה כי במצבה של התובעת סוג הניתוח המומלץ הוא כריתה חלקית של הגידול תוך שימור הווריד המוחי- בעוד בפועל נמצא כי המנתח ביצע כריתה מלאה אסורה- כאשר כאמור יחד עם הגידול, כרת המנתח חלק מהווריד המוחי שהיה צמוד אליו. כך קבע המומחה בחוות דעתו:

"נוירוכירורג סביר ומנוסה יעדיף שלא לסכן את הוריד ואת החולה גם על חשבון להשאיר פיסת גידול קטנה על הוריד. וזאת משום שייתכן והגידול כבר חדר לדופן הוריד וזה יהיה למעשה בלתי אפשרי גם לשמור את הוריד וגם לבצע כריתה מלאה של הגידול. ככל הנראה ד"ר פלוני לא היה מודע לפרק בסיס זה בניתוחי מנינגיומות מסוג אלה…הספרות הרפואית הנוירוכירורגית היא ברורה מאוד לגבי הסוגיה הזו והפרסומים בעולם הרפואה לגבי חשיבות השמירה של הורידים באזור הרולנדי של המוח הינה ברורה ובלתי מתפשרת. בכל מחיר אין לפגוע בוריד ראשי באזור הרצועה המוטורית של המוח גם אם המחיר הוא השארת שארית מנינגיומה".

הפיצוי הנדרש בשל נזקיה של התובעת בניתוח

בשל הנזק המוחי שנגרם לתובעת בניתוח, הפכה היא משותקת בפלג גוף, ופגועה קוגניטיבית. בחוות דעת של רופא מומחה לשיקום נוירולוגי שצורפה גם היא לתביעה נקבע כי התובעת זקוקה לעזרה בכל תפקודי היומיום. במקרה שכזה תוערך העזרה לפי עלות של עובדי סיעוד בישראל. לכך יתווסף פיצוי בשל אובדן כושר השתכרות, הוצאות ניידות, הוצאות טיפולים ואביזרים רפואיים, התאמת דיור, כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ועוד. מאחר שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי היא מוערכת במעל 2,500,000 ש"ח.

הפיצוי בשל נזק גוף בתביעת רשלנות רפואית הינו אינדיבידואלי- לא פיצוי לבחור צעיר ובריא שנפגע והפך נכה 100% כמו הפיצוי לקשיש עם נכות דומה. כמו שלא הפיצוי עבור נזק גוף קטן וקוסמטי כמו הפיצוי עבור נזק גוף קשה עם משמעות תפקודית וצורך בעזרה בתפקודי הבסיס וכו'.

רוצה לדעת ממה מורכב הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית ? לחצ/י על הקישור

חישוב פיצויים ברשלנות רפואית

למטופלת לא ניתנה הזכות לבחור בסוג הניתוח המתאים לשיקוליה

במקרה זה נשללה מהתובעת האפשרות לקבל החלטה על ניתוח שמרני, של כריתה חלקית של הגידול תוך שימור הווריד המוחי שלה. בעשותו כן שלל המנתח זכות יסוד של המטופלת לקבל ההחלטה על גופה. בפועלו כך הפר המנתח גם את הוראות חוק זכויות החולה. הרופא המומחה מטעם התביעה התייחס לנקודה זו בחוות דעתו:

"מאחר שהניתוח בוצע בצורה רדיקאלית תוך סיכון של המוח וורידי המוח באזור מוחי רגיש ביותר ומבלי להציג לחולה את האפשרות להשאיר פיסת גידול על הוריד, יש לקבוע כי הניתוח, באופן שבוצע בפועל, בוצע ללא הסכמה מדעת".

רשלנות רפואית בניתוחים- מתי לחשוד בה ומה לעשות ?

לצערנו לא נהוג בישראל כלל גילוי נאות של טעויות רפואיות שמתרחשות. נהפוך הוא- מניסיוננו נעיד על מדיניות של החרשת טעויות שקרו וסיוד קטסטרופות בלבן. משכך, אל למטופל שניזוק (או בני המשפחה במקרי פטירה חלילה) לקבל דברים כמובנים מאליהם, כיד הגורל. אמנם לא כל ניתוח שנכשל הוא תוצאה של רשלנות רפואית ולא מכל נזק שנגרם בניתוח ניתן להימנע. יחד עם זאת, במקרים אלו מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית:

  • פטירה סמוך לניתוח.
  • פגיעה באיברים סמוכים במהלך הניתוח (כגון פגיעה במעי בעת ניתוח כריתת רחם).
  • ניתוח שנכשל והצריך ניתוח נוסף.
  • דימום לאחר ניתוח.
  • זיהום לאחר ניתוח.

*אין מדובר ברשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו.

איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית ? טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית- לחצ/י על התמונה

איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית ? טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית- לחצ/י על התמונה

לסיכום, במקרה זה התרחשה התנהלות בלתי תקינה של רופא מנתח, שבחר עבור התובעת ומבלי לשתפה בהחלטה, ניתוח שלא התאים למצבה. הניתוח בוצע בטכניקה לא תקינה, וכלל כריתה מלאה, במהלכה כרת המנתח יחד עם הגידול וריד חיוני במוח של התובעת. בשל כך נותרה המטופלת פגועה בצורה קשה, עם תלות בזולת לצורך תפקוד שוטף. 

גם במקרה זה לא הסבירו למשפחת החולה מה קרה ומדוע, וודאי שלא לקחו אחריות על המקרה. המשפחה פנתה אל עורכי הדין ג. נסים – א. דר, שהוציאו את כל החומר הרפואי  של התובעת, למדו אותו ופנו לקבל חוות דעת מרופא בכיר לנוירוכירורגיה לצורך ביסוס התביעה.

טיפ חשוב הוא לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית במקרים של נזקים סביב ניתוחים. 

לקריאה על תביעות רשלנות רפואית בניתוח בטיפול עורכי הדין ג. נסים - א. דר לחצ/י כאן >

יצירת קשר

לפניה מהירה