רשלנות בניתוח כריתת ריאה גרמה למות המנותח

בתאריך 21.5.19 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, תביעה לפיצויים כספיים, בשל רשלנות רפואית בניתוח לכריתת ריאה שהביאה למוות של המטופל. התביעה הוגשה לבית משפט השלום ברמלה, בשם משפחתו של המנוח- בן 68 במותו, שנפטר 3 ימים לאחר שעבר ניתוח כושל לכריתת חלק מהריאה הימנית שלו (שהיה חשוד כסרטני).

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא בכיר- פרופ' לכירורגית לב-חזה, בה הוא קבע כי המנוח נפטר בשל כשלים רשלניים שהתרחשו בעת ניתוחו בבית חולים פריפרי בדרום הארץ.

עורכי דין גיא נסים ואביחי דר מפרטים בשורות הבאות את נסיבות התביעה, מה הייתה הרשלנות, מהו הפיצוי הצפוי ועוד מידע על הזכות לתבוע פיצויים בשל מוות מרשלנות רפואית בניתוח.

בשל טכניקה ורמת מיומנות ירודים נגרם קרע בעורק ריאתי והחולה דימם למוות

יחד עם כתב התביעה הוגשה חוות דעת של מומחה רפואי כנדרש בחוק. הרופא, מומחה בכיר לניתוחי לב חזה (לשעבר מבית חולים הדסה בירושלים), קבע בחוות דעתו חד משמעית שבשל רשלנות של הרופאים המנתחים, נגרם הקרע, הדימום ומות החולה. המומחה עמד בחוות דעתו על מספר כשלים חמורים אשר גרמו לתוצאה הקטלנית- להלן עיקרי קביעותיו:

  • ניסיונו ומיומנותו של המנתח: "התוצאה האסונית של הניתוח מעידה על חוסר מיומנות מקצועית של המנתח בתיקון של כלי הדם הגדולים שנפגעו בשוגג. מוטל גם ספק רב בנוגע לניסיונו בניתוחי ריאה והניסיון הספציפי שנצבר בניתוח VATS המורכבים יותר בידו בבי"ח…הפריפרי, עם כל הכבוד הראוי…-מנתח אחראי יגביל עצמו ולא יבצע ניתוחים שאינו יכול לטפל בסיבוכיהם".
  • הפגיעה בעורק: "לאחר זיהוי ובידוד העורק של האונה העליונה, הועבר סביב מוצאו stapler 45 מ"מ. לאחר הידוק נוצר קרע בדופן האחורי ודימום מסיבי…בחירת ה-stapler הייתה שגויה. היה נכון להשתמש בסטפלר קטן יותר שיכול לעבור בקלות רבה יותר סביב העורק…המדובר בכשל טכני נדיר ביותר המעיד על היעדר מיומנות מספקת המתאימה לניתוח VATS".
  • תיקון העורק: "נעשה ניסיון לתקן את הקרע בעורק בתפרי פרולין 4-0. חוט עבה מדי לביצוע המשימה. ואכן, התיקון של העורק נכשל…זה שוב מעיד על חוסר מיומנות כירורגית מתאימה שבעטיה נגרם מותו של החולה".
  • אופציות אחרות לתיקון הקרע בעורק: "היו אופציות אחרות לתיקון העורק גם לאחר קריעתו, שכללו אפשרות של תיקון העורק עם טלאי סינטטי או שתל סינטטי, וכמובן הפיכת המנתח האחראי פרופ'…למנתח בפועל או הבאתו לחדר הניתוח כדי לטפל בקרע. כאמור אין שום עדות בגיליון שכך נעשה".
  • ההחלטה לכרות את הריאה הימנית בשלמותה: "בצר למנתחים ועוד יותר לחולה, הוחלט על כריתת הריאה הימנית בשלמות. היות והחולה סבל ממחלת ריאה חסימתית כרונית על רקע עישון, לא היה מתאים לכריתת ריאה שלמה בהיעדר רזרבה נשימתית מתאימה בריאה השמאלית שלא הצליחה לחמצן את דמו בצורה יעילה. לא ניתן לכרות ריאה שלמה בחולה שהריאה השנייה שלו לא יכולה לחמצן את גופו!".

המנתח האחראי לפי דוח הניתוח ככל הנראה כלל לא נכח בחדר הניתוח בעת הופעת הסיבוך

בדוח הניתוח הופיע שמו של פרופ' בכיר, לשעבר מנהל מחלקה לניתוחי לב-חזה בבית חולים ממשלתי גדול הנמצא במרכז הארץ. אותו פרופ' הופיע בדוח הניתוח בתפקיד של "מנתח אחראי", אולם לאור קיומם של רישומים אחרים, עולה הרושם כי הפרופ' כלל לא נכח בחדר הניתוח בעת הופעת הסיבוך שגרם למות החולה– משכך לא יכול היה לסייע לרופאים בעת הופעת הדימום הקטלני מעורק הריאה של המנוח. מומחה התביעה התייחס לנקודה זו בחוות דעתו:

"המנתח- פרופ'…, מנתח חזה ותיק ומוערך, בעבר מנהל כירורגית חזה ב…, מופיע כמנתח האחראי בדוח הניתוח. אבל רישומי המרדימים והאחיות מציינים את ד"ר… ועוזר ד"ר…לפיכך, ספק גדול מאוד אם פרופ'…היה נוכח בכלל בניתוח. אם זה הדבר, המדובר בהטעיה בעלת משמעות חמורה".

מדובר במקרה זה בחריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת

לפי דיני הרשלנות הרפואית, לצורך קביעה כי רופא התרשל, יש להוכיח כי חרג הוא בהתנהלותו מהמצופה מהרופא הסביר (הן מבחינת המיומנות והן מבחינת רמת הזהירות), שאם כך – ייקבע כי מדובר ברשלנות. במקרה זה מסכם המומחה הבכיר את חוות דעתו וקובע בצורה שלא מותירה כל ספקות כי הרופא חרג מהמקובל:

"לסיכום, ביצוע רשלני של ניתוח לכריתת אונה ריאתית ימנית עליונה גרמה לקרע בעורק ריאתי, דימום מסיבי וכריתת הריאה בשלמות. זו הסיבה הישירה למות החולה. החולה לא התאושש מהדימום ונפטר בתמונה של נזק משני לבבי, אי ספיקה רב מערכתית וכשל נשימתי מתמשך בריאה שנותרה. המדובר בחריגה רבתי מפרקטיקה כירורגית מקובלת".

מהו הפיצוי הכספי הצפוי בשל רשלנות בניתוח ?

בתביעה לפיצויים בשל נזקים מרשלנות רפואית בניתוח, יש להוכיח התרשלות של הגורם המטפל, וכי בשל כך נגרם למטופל נזק. הנזק הרפואי מתורגם על ידי בית המשפט לסכום כסף שישולם לתובע- אם יוכיח תביעתו. הדרך "לתרגם" את הפגיעה הגופנית לפיצוי כספי, היא באמצעות מעין "שמאות גוף"- עורכי הדין המייצגים בתביעה מציגים ראיות בפני בית המשפט המלמדות על השלכות הפגיעה על תפקודו של התובע הניזוק. באופן כללי ניתן לומר שהשלכות הפגיעה על הניזוק מתורגמות ל"ראשי נזק" (ממוניים ולא ממוניים).

ראשי הנזק המקובלים בתביעות בגין רשלנות רפואית כוללים בין היתר פיצויים בגין השלכות הפגיעה על השתכרותו של הנפגע; פיצוי בגין הוצאות עבור עזרת צד ג', סיעוד, ליווי, ניידות, התאמות דיור, אביזרים רפואיים ועוד. כמו כן, כאמור, זכאי הניזוק לפיצוי בגין הכאב והסבל שהסבה לו הפגיעה, כמו גם בשל הקיצור שגרמה הפגיעה בתוחלת חייו (אם חיי הניזוק אכן התקצרו בשל הרשלנות).

במקרה זה עיקר הפיצוי הצפוי הוא עבור הקיצור בתוחלת חיי המנוח. למנוח צפויות היו שנות חיים נוספות שנגדעו בשל הרשלנות בניתוח שהביא למותו. קשה עד בלתי אפשרי להעריך מהו הפיצוי הצפוי בגין נזק לא ממוני של קיצור תוחלת חיים, אולם מדובר בנסיבות שכאלו בסדר גודל של כמה מאות אלפי שקלים. מלבד זה, זכאים התובעים (יורשי המנוח ומייצגי עיזבונו) בפיצוי עבור אובדן הכנסות של המנוח "בשנים האבודות", וכן בפיצוי עבור הוצאות קבורה ולוויה, וכן הוצאות נוספות שנגרמו סביב הפטירה.

להרחבה בנושא אופן חישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים – לחצ/י על קישור זה.

450,000 פיצוי לקשיש בשל רשלנות בניתוח לתיקון בקע מפשעתי - למידע נוסף לחצ/י כאן >

הניתוח נכשל ? כך תדע/י האם מומלץ לך לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית- 5 דגלים אדומים

חשוב לציין, כהקדמה, שניתוח הוא דבר מסוכן. משכך, אין ניתוח שהוא חף מסיבוכים- חלקם עלולים להתרחש גם בידי המנתח המיומן ביותר. לכן, לא כל ניתוח שנכשל או הסתיים בתוצאה רעה (ואפילו מות החולה), הוא תוצאה של רשלנות. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המטופל-המנותח אינו בעל היכולת לדעת מה התרחש במהלך הניתוח – ניתוחים מבוצעים על פי רוב תחת הרדמה כללית וממילא אין למטופל ידע רפואי על מנת להבין לעומק מה שנעשה לו. פער הידע הזה בין המטופל למנתח, רק הולך ומחמיר נוכח חוסר נכונות של המערכת הרפואית להודות בטעויות שהתרחשו. כל אלו מחייבים ערנות וחשדנות כלפי כל נזק משמעותי שנגרם סביב ניתוח. משכך, בחרנו להציג 5 מצבים- מעין "דגלים אדומים" אשר באם התרחשו אצלך – מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית (מדובר ברשימה חלקית בלבד):

בשורה התחתונה

במקרה מצער זה שתואר לעיל נפטר אדם בשל ביצוע ניתוח לכריתת ריאה בחוסר מיומנות רשלני ותוך סטייה מרמת הזהירות הנדרשת.

רשלנות רפואית בניתוחים אינה אירוע נדיר. הקושי הוא לזהות הרשלנות- הרבה פעמים מסתתרת הרשלנות "בין השורות"- משכך- נדרשת ערנות הן מצד הניזוק או משפחתו (במקרה פטירה) לאפשרות כי הניתוח כשל בשל רשלנות, והן מצד עורך הדין הבוחן את המקרה- שחייב להיות ערני לפרטים הקטנים.

המלצתנו החד משמעית היא לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית מקום בו מתעורר חשד כי הניתוח כשל בשל רשלנות.

רוצה לקרוא על עוד תביעות רשלנות רפואית בניתוח בטיפול עורכי הדין ? לחצ/י כאן >

למידע נוסף על הנושא ר' גם:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן