פגיעה בדרכי המרה בניתוח כיס מרה

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים תביעה לפיצויים שהגישו עבור צעירה בשל פגיעה בדרכי מרה בניתוח לכריתת כיס המרה. על הרשלנות בניתוח שגרמה לפגיעה בכיס המרה של התובעת, הנזק שנגרם לה בשל כך והפיצוי הצפוי בתביעה – בשורות הבאות

התובעת נאלצה לעבור ניתוח לכריתת כיס מרה בשל אבנים שגרמו לדלקת. במהלך הניתוח, לא זיהה הרופא המנתח בוודאות את צינור המרה (הצינור הציסטי) לפני שחתך אותו כדי לנתק את כיס המרה. הרופא המנתח רשם בדוח הניתוח שרק חשד במה שחשב להיות הצינור הציסטי ועל אף זאת חתך אותו. בסופו של דבר התברר שהמנתח לא חתך את הצינור הציסטי אלא צינור אחר שלא אמור להיחתך- צינור המרה הכבדי המשותף. יומיים לאחר מכן שוחררה התובעת לביתה על אף שהיא חשה ברע. למחרת שחרורה הובהלה התובעת לבית חולים, שם נעשתה הדמיה והתגלתה הטעות והפגיעה בדרכי המרה. בהמשך עברה התובעת ניתוח לשחזור דרכי המרה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופסור לכירורגיה אשר קבע כי ניתן וצריך היה להימנע מהפגיעה בדרכי המרה של התובעת, אילו היו נוקטים בדרכים המיועדות להימנע מטעות של חיתוך הצינור הלא נכון בניתוח כריתת כיס המרה. בין היתר קבע המומחה כי:

• יש לבצע חיתוך של הצינור הציסטי רק לאחר זיהוי ודאי שלו, על מנת להימנע מפגיעה בדרכי המרה.
• אם יש ספק בזיהוי האנטומי של צינור המרה, עומדות לרשות המנתח מספר דרכי פעולה: ביצוע צילום תוך-ניתוחי לצורך הבנה טובה יותר של האנטומיה, מעבר לניתוח בגישה פתוחה, כריתת הכיס בגישה הפוכה (Dome Down), קריאה להתייעצות של מנתח בכיר או ניקוז של כיס המרה מבלי לכרות אותו.

המומחה קבע בחוות דעתו כי דבר מאלה לא נעשה במקרה זה.

כתוצאה מהפגיעה בדרכי המרה בניתוח, נזקקה התובעת בהמשך לניתוח לשחזור דרכי המרה. ניתוח זה היה כרוך בין היתר בפתיחת הבטן לכל אורכה והותיר צלקת באורך של כ-40 ס"מ המשתרעת מרום הבטן ועד לבטן הימנית התחתונה בצורת J. הצלקת מעובה, קשה, מורמת מעל פני העור, ומכוערת ביותר.

מלבד הנכות הקוסמטית, נותרה התובעת עם הפרעות עיכול וכן עם פגיעה נפשית.

בחישוב הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית גובה הפיצוי תלוי בזהות הנפגע ובהיקף הנזקים שנגרמו לו בשל הרשלנות. במקרה זה, בשל הפגיעה בדרכי המרה בניתוח נותרה התובעת עם נכות משמעותית, קוסמטית, פנימית ונפשית. התובעת בשנות הארבעים לחייה, לפניה עוד שנות עבודה רבות. התובעת אימא לילדים קטינים. בשל הנכויות מוגבלת התובעת בתפקודה בעבודה, בבית ובכלל.

במסגרת התביעה נדרש פיצוי כספי בגין הרכיבים הבאים:

• פגיעה בהשתכרות של התובעת.
• עזרה בתקופת ההחלמה.
• עזרה במשק הבית.
• הוצאות נסיעה וניידות.
• הוצאות רפואיות.
• פיצוי בשל כאב וסבל, צער ועוגמת נפש.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום ולכן מוערכת בעד 2,500,000 ש"ח.