עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים תביעה לפיצויים עקב פגיעה במעי בשל רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה שגרמה למותה של אישה כבת 70 וגם – "דגלים אדומים" לרשלנות רפואית בניתוח כיס מרה המצדיקים בירור עם עורך דין
פגיעה במעי בשל רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה
מה הייתה הרשלנות הרפואית בניתוח כיס המרה של המנוחה ?
המנוחה הופנתה על ידי רופאי בית החולים לניתוח שגרתי לכריתת כיס המרה. במהלך הניתוח פגעו המנתחים במעי הדק. לאחר הניתוח הופיעו אצל המנוחה סימני זיהום והיא התדרדרה מיום ליום. למרבה הצער, איש מהרופאים שניתחו המנוחה לא הגיע לבדוק אותה בימים קריטיים אלו. רק לאחר שהמנוחה קרסה ועברה דום לב, הבינו בבית החולים שהיא סובלת מזיהום קשה בשל חור במעי שנגרם בניתוח לכריתת כיס המרה. המנוחה הוכנסה בדחיפות לניתוח לפתיחת הבטן. בניתוח נמצא מעי דק נמקי כמעט לכל אורכו. המנוחה לא הצליחה להתאושש מהמצב ונפטרה.
רופא בכיר לכירורגיה קבע כי מדובר ברשלנות רפואית בניתוח כיס מרה
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכירורגיה אשר הצביע על מספר כשלים וטעויות אשר בגינם נגרמה פגיעה במעי בשל רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות דעתו:
- לא הוצעה למנוחה האפשרות של מעקב אחר מצבה במקום ניתוח לכריתת כיס המרה.
- המנתחים החדירו את הקנולה הניתוחית במקום אסור וגרמו לחירור המעי מיד עם תחילת הניתוח.
- גם לאחר שגרמו חור למעי עם תחילת הניתוח, בחרו המנתחים להרחיב את החתך הניתוחי מהמקום בו נכנסו לבטן המנוחה וגרמו לחורים נוספים במעי.
- מיד לאחר הניתוח הציגה המנוחה סימנים אופייניים לספסיס (זיהום) ממקור הניתוח, אולם לא זכתה להיבדק בימים הקריטיים ע"י הרופאים המנתחים וטיפולה הושאר בידי מתמחים ורופאים זוטרים.
המומחה קבע לסיכום חוות הדעת כי:
"מדובר בחולה במצב כללי טוב שנלקחה לניתוח אלקטיבי לכריתת כיס מרה…מה שאיננו סביר במקרה זה הוא הניתוח הרשלני הראשון שגרם לפגיעה קשה במעי והסיבוכים שהתפתחו בהמשך. הטיפול האחר ניתוחי הרשלני מנע כל אפשרות להציל החולה באמצעות ניתוח חירום לאיתור מקור הספסיס-החור במעי- ותיקונו בטרם יינמק רוב המעי והחולה תקרוס כללית. המהלך הפסיבי של הצוות הכירורגי במעקב אחר החולה נעץ כל יום מסמרים נוספים בארון המתים".
להלן "דגלים אדומים" המצדיקים פנייה לייעוץ עם עורך דין בחשד לרשלנות רפואית בניתוח כיס מרה*:
1. פגיעה במהלך ניתוח כריתת כיס מרה "באיברים שכנים"
הכוונה לכל אותם מקרים בהם פגעו המנתחים במהלך הניתוח באיברים סמוכים שאינם חלק מהניתוח. לדוגמה- פגיעה במעי הגס (כפי שקרה במקרה המתואר לעיל).
2. טעות בזיהוי האנטומיה בניתוח כיס מרה - "too many tubes"
כריתה נכונה של כיס המרה מחייבת הכרה מלאה של האנטומיה של איבר זה המתאפיין בריבוי צינורות (ממנו ואליו). לפעמים קיים בניתוח קושי טכני לזהות הצינורות הנכונים שיש לכרות (צינור המרה ועורק המרה). לצורך כך ישנם מספר אמצעים שניתן לנקוט כדי לזהות הצינור הנכון. טעות בזיהוי עלולה לעלות ביוקר- כזה הוא המקרה בגינו הגשנו תביעת רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה, במהלכו חתך המנתח את הצינור הלא נכון (צינור הכבד) וגרם למטופלת לנכות קשה וקבועה.
3. אי יידוע המטופל על טיפולים אלטרנטיביים לניתוח לכריתת כיס המרה
במהלך השנים נתקלנו בלא מעט מקרים בהם הוצע למטופל טיפול ניתוחי כפתרון לבעיה הרפואית שלו, בעוד שקיימות היו דרכי טיפול נוספות, פחות חודרניות מ"סכין המנתחים", כמו טיפול תרופתי או פעולה התערבותית פחות גדולה, ולפעמים אפילו ניתן היה להסתפק במעקב בלבד (כמו במקרה הנ"ל). הוראות הדין במדינת ישראל מחייבות את הרופא ליידע המטופל על דרכי הטיפול האלטרנטיביות הקיימות במצבו- ככל שקיימות. אך טבעי שמנתח יציע ניתוח לכריתת כיס המרה וגם אין בכך פסול ובלבד שהוצגו למטופל דרכי הטיפול האחרות, חוץ מניתוח – אם יש. אחרת מדובר ברשלנות רפואית, הפרת הוראות חוק זכויות החולה ופגיעה באוטונומיה של המטופל- כל אלו עילות לתביעת פיצויים כספיים בשל הפרת החובה לקבל הסכמה מודעת של המטופל.
4. מעקב לקוי אחר מצבו של החולה לאחר ניתוח לכריתת כיס מרה
לפעמים הניתוח עובר בשלום או נראה כי הניתוח עבר בשלום, אך במהלך ההתאוששות מהניתוח ו/או בימי ההחלמה, מציג החולה סימנים לבעיה רפואית אפשרית לאחר הניתוח כמו זיהום או דימום. בתי המשפט חזרו מספר פעמים על חובתו של הרופא המנתח לבדוק החולה לאחר הניתוח, לחקור ולברר הסיבות האפשריות לתלונותיו. למרבה הצער, הרבה פעמים מייחסים הרופאים את תלונות החולה לניתוח ובמקום לברר מקור התלונות, מרגיעים ואומרים שמדובר בתגובה טבעית של הגוף לניתוח. לפעמים זה נכון אך לפעמים לא, ואזי להתעלמות עלול להיות מחיר יקר – כמו במקרה המוצג בפוסט זה של אובדן חיי אדם בשל ביצוע מעקב לקוי אחר מצבו לאחר הניתוח והתעלמות מסימני דימום וזיהום.
מהו הפיצוי הכספי במקרה של מוות עקב רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה ?
כדי לקבל פיצוי בשל ניתוח כיס מרה שגרם נזקי גוף, יש להוכיח שהנזק נגרם בשל רשלנות רפואית (רמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות). רק אז יבחן בית המשפט את היקף הנזק שנגרם למנותח שנפטר בשל הרשלנות.
היקף הפיצוי תלוי בראש ובראשונה בנתוני הנפטר – גילו של הנפגע ומצבו הרפואי ערב הניתוח, מצבו המשפחתי (רווק, נשוי, גרוש), קיומם של תלויים במנוח, שכרו ערב האירוע ועוד. כל מקרה לגופו לפי נתוניו. לא פגיעה באדם צעיר שהשתכר שכר גבוה כפגיעה בקשיש שיצא לגמלאות.
כחלק מהפיצויים בתביעות רשלנות רפואית שגרמה למוות, יפוצו התובעים בשם המנוח גם בגין פגיעות לא ממוניות של המנוח – הכוונה לכאב ולסבל שנגרמו למנוח בשל הרשלנות ועד שנפטר וכן פיצוי בשל הקיצור בתוחלת חייו של המנותח- מילים אחרות- מותו בטרם עת. ככל שהקיצור יותר גדול, כך הפיצוי בראש נזק זה אמור להיות גדול יותר.
מאחר שהפיצוי הוא כאמור אינדיבידואלי ותלוי בנתוני החולה והמקרה, יכול להיות הבדל גדול בהיקף הפיצויים שייפסקו במקרים השונים- טווח הפיצוי יכול לנוע בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.
המלצה: בכל מקרה של ניתוח כריתת כיס מרה שמסתיים עם נזקים למטופל לפנות לייעוץ משפטי
