פגיעה במעי בניתוח כיס מרה גרמה למוות

ב-5.4.2020 הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר לבית המשפט המחוזי בלוד, תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה, שגרמה למותה של אישה כבת 70. 

המנוחה הופנתה על ידי רופאי בית החולים לניתוח שגרתי לכריתת כיס המרה. במהלך הניתוח פגעו המנתחים במעי שלה. לאחר הניתוח הופיעו אצל המנוחה סימני זיהום והיא התדרדרה מיום ליום. למרבה הצער, איש מהרופאים שניתחו המנוחה לא הגיע לבדוק אותה בימים קריטיים אלו. רק לאחר שהמנוחה קרסה ועברה דום לב, הבינו בבית החולים שהיא סובלת מזיהום קשה בשל חור במעי שנגרם בניתוח לכריתת כיס המרה. המנוחה הוכנסה בדחיפות לניתוח לפתיחת הבטן. בניתוח נמצא מעי דק נמקי כמעט לכל אורכו. המנוחה לא הצליחה להתאושש מהמצב ונפטרה.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מה הייתה הרשלנות במקרה זה שגרמה למות החולה, וגם – "דגלים אדומים" המחשידים ברשלנות רפואית בניתוח כיס מרה- זאת ועוד בשורות הבאות

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכירורגיה, הבקי בניתוחי כיס מרה. בחוות דעתו, שהתבססה על מכלול תיקה הרפואי של המנוחה, הצביע המומחה על מספר כשלים וטעויות סביב הניתוח – החל בהחלטה על הניתוח, עובר בטכניקה הניתוחית שננקטה וכלה במעקב הלקוי אחר מצבה של המנוחה בימים שלאחר הניתוח. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות דעתו:

• לא הוצעה למנוחה האפשרות של מעקב אחר מצבה במקום ניתוח לכריתת כיס המרה: בחוות דעתו קבע המומחה כי לאחר שהמנוחה עברה לפני הניתוח פעולה חודרנית להוצאת חלק מאבני כיס המרה שלה וכאביה חלפו, ניתן היה להסתפק במעקב אחר מצבה, ולא חובה היה לנתחה. אפשרות זו לא הוצגה למנוחה.
• המנתחים החדירו את הקנולה הניתוחית במקום אסור וגרמו לחירור המעי מיד עם תחילת הניתוח: המומחה קבע בחוות דעתו כי הרופאים המנתחים התרשלו בכך שהתעלמו מנתוני החולה ונכנסו לבטנה (באמצעות קנולה) באזור בו היה בקע ובתוכו מעי דבוק מניתוח קודם, וגרמו לחירור המעי. המומחה קבע כי על המנתחים היה לעיין בממצאי בדיקת הסיטי שעברה המנוחה לפני הניתוח, לקחת בחשבון את עברה הניתוחי (שגרם להידבקויות באיברי הבטן), ולבחור בהתאם נקודת כניסה אחרת ולא זו השגרתית.
• גם לאחר שגרמו חור למעי עם תחילת הניתוח, בחרו המנתחים להרחיב את החתך הניתוחי מהמקום בו נכנסו לבטן המנוחה וגרמו לחורים נוספים במעי. עם זיהוי החור שנגרם בעת הכניסה לבטן המנוחה, היה על המנתחים לבצע חתך כניסה אחר, המרוחק מאזור הבקע והמעי הדבוק ועל ידי כך להימנע מפגיעות נוספות במעי.
• מיד לאחר הניתוח הציגה המנוחה סימנים אופייניים לספסיס (זיהום) ממקור הניתוח, אולם לא זכתה להיבדק בימים הקריטיים ע"י הרופאים המנתחים וטיפולה הושאר בידי מתמחים ורופאים זוטרים. בשל כך הוכנסה המנוחה לניתוח חירום לבדיקת הבטן באיחור רב. בניתוח זוהה מעי דק נמקי לרוב אורכו והמנוחה כבר לא התאוששה ונפטרה.

המומחה מסכם את חוות דעתו וקובע: "מדובר בחולה במצב כללי טוב שנלקחה לניתוח אלקטיבי לכריתת כיס מרה…מה שאיננו סביר במקרה זה הוא הניתוח הרשלני הראשון שגרם לפגיעה קשה במעי והסיבוכים שהתפתחו בהמשך. הטיפול האחר ניתוחי הרשלני מנע כל אפשרות להציל החולה באמצעות ניתוח חירום לאיתור מקור הספסיס-החור במעי- ותיקונו בטרם יינמק רוב המעי והחולה תקרוס כללית. המהלך הפסיבי של הצוות הכירורגי במעקב אחר החולה נעץ כל יום מסמרים נוספים בארון המתים".

חשוב להבהיר תחילה שלא כל ניתוח שנכשל או מסתיים עם נזקים למנותח ואפילו מוות חלילה, הוא תוצאה של רשלנות רפואית. ניתוחים מסוכנים מטיבם. כמעט לכל ניתוח יש סיבוכים שעלולים להופיע גם אם נוקטים במידת המקצועיות והזהירות הנדרשת. יחד עם זאת, לא אחת נתקלנו במקרים של רשלנות חמורה, מיומנות ירודה, זלזול בחולים והזנחה רפואית, שגרמו לנזקים מיותרים, חלקם קשים מאוד כולל מקרי פטירה מיותרים. הבעיה היא שאף אחד מהמוסד הרפואי לא ימהר לגלות לחולה שניזוק בניתוח או לבני המשפחה במקרה של מוות חלילה, שהנזק הוא תוצאה של טעויות בטיפול הרפואי שניתן היה להימנע מהן. לכן, לדעתנו, מוטלת חובה על הנפגע ו/או בני המשפחה "להיות עם יד על הדופק" ולפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית כשמתעורר חשד.

הכוונה לכל אותם מקרים בהם פגעו המנתחים במהלך הניתוח באיברים סמוכים שאינם חלק מהניתוח. לדוגמה- פגיעה במעי הגס (כפי שקרה במקרה המתואר לעיל).

כריתה נכונה של כיס המרה מחייבת הכרה מלאה של האנטומיה של איבר זה המתאפיין בריבוי צינורות (ממנו ואליו). לפעמים קיים בניתוח קושי טכני לזהות הצינורות הנכונים שיש לכרות (צינור המרה ועורק המרה). לצורך כך ישנם מספר אמצעים שניתן לנקוט כדי לזהות הצינור הנכון. טעות בזיהוי עלולה לעלות ביוקר- כזה הוא המקרה בגינו הגשנו תביעת רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה, במהלכו חתך המנתח את הצינור הלא נכון (צינור הכבד) וגרם למטופלת לנכות קשה וקבועה.

במהלך השנים נתקלנו בלא מעט מקרים בהם הוצע למטופל טיפול ניתוחי כפתרון לבעיה הרפואית שלו, בעוד שקיימות היו דרכי טיפול נוספות, פחות חודרניות מ"סכין המנתחים", כמו טיפול תרופתי או פעולה התערבותית פחות גדולה, ולפעמים אפילו ניתן היה להסתפק במעקב בלבד (כמו במקרה הנ"ל). הוראות הדין במדינת ישראל מחייבות את הרופא ליידע המטופל על דרכי הטיפול האלטרנטיביות הקיימות במצבו-  ככל שקיימות. אך טבעי שמנתח יציע ניתוח לכריתת כיס המרה וגם אין בכך פסול ובלבד שהוצגו למטופל דרכי הטיפול האחרות, חוץ מניתוח – אם יש. אחרת מדובר ברשלנות רפואית, הפרת הוראות חוק זכויות החולה ופגיעה באוטונומיה של המטופל- כל אלו עילות לתביעת פיצויים כספיים בשל הפרת החובה לקבל הסכמה מודעת של המטופל.

לפעמים הניתוח עובר בשלום או נראה כי הניתוח עבר בשלום, אך במהלך ההתאוששות מהניתוח ו/או בימי ההחלמה, מציג החולה סימנים לבעיה רפואית אפשרית לאחר הניתוח כמו זיהום או דימום. בתי המשפט חזרו מספר פעמים על חובתו של הרופא המנתח לבדוק החולה לאחר הניתוח, לחקור ולברר הסיבות האפשריות לתלונותיו. למרבה הצער, הרבה פעמים מייחסים הרופאים את תלונות החולה לניתוח ובמקום לברר מקור התלונות, מרגיעים ואומרים שמדובר בתגובה טבעית של הגוף לניתוח. לפעמים זה נכון אך לפעמים לא, ואזי להתעלמות עלול להיות מחיר יקר – כמו במקרה המוצג בפוסט זה של אובדן חיי אדם בשל ביצוע מעקב לקוי אחר מצבו לאחר הניתוח והתעלמות מסימני דימום וזיהום.

כדי לקבל פיצוי בשל ניתוח כיס מרה שגרם נזקי גוף, יש להוכיח שהנזק נגרם בשל רשלנות רפואית (רמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות). רק אז יבחן בית המשפט את היקף הנזק שנגרם למנותח שנפטר בשל הרשלנות.

היקף הפיצוי תלוי בראש ובראשונה בנתוני הנפטר – גילו של הנפגע ומצבו הרפואי ערב הניתוח, מצבו המשפחתי (רווק, נשוי, גרוש), קיומם של תלויים במנוח, שכרו ערב האירוע ועוד. כל מקרה לגופו לפי נתוניו. לא פגיעה באדם צעיר שהשתכר שכר גבוה כפגיעה בקשיש שיצא לגמלאות.

כחלק מהפיצויים בתביעות רשלנות רפואית שגרמה למוות, יפוצו התובעים בשם המנוח גם בגין פגיעות לא ממוניות של המנוח – הכוונה לכאב ולסבל שנגרמו למנוח בשל הרשלנות ועד שנפטר וכן פיצוי בשל הקיצור בתוחלת חייו של המנותח- מילים אחרות- מותו בטרם עת. ככל שהקיצור יותר גדול, כך הפיצוי בראש נזק זה אמור להיות גדול יותר.

מאחר שהפיצוי הוא כאמור אינדיבידואלי ותלוי בנתוני החולה והמקרה, יכול להיות הבדל גדול בהיקף הפיצויים שייפסקו במקרים השונים- טווח הפיצוי יכול לנוע בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים.

למידע נוסף על פיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית- לחצ/י כאן.

לסיכום, מקרה מצער זה של פטירת אישה בניתוח לכריתת כיס מרה, כורך בחובו שלל מחדלים רפואיים רשלניים, כמעט בכל שלבי ההליך הניתוחי. בולטת בעיקר ההזנחה של החולה בימים שלאחר הניתוח, כאשר אף לא אחד מהרופאים שניתחו אותה, הגיע לדרוש בשלומה ולברר מדוע היא מתדרדרת. גם ההתעלמות מנתוני החולה, מהרקע שלה ומממצאי בדיקות ההדמיה שעברה לפני הניתוח, מקוממת. חוסר המיומנות בביצוע הניתוח עצמו, מטריד בפני עצמו. לו היו פועלים בכל אחת מההזדמנויות הנ"ל בצורה נכונה וזהירה- סביר מאוד להניח שהחולה לא היה נפטרת. עוד מקרה של מוות מיותר ורפואה ירודה.

המלצתנו היא שבכל מקרה של פגיעה בניתוח, או חלילה מוות, פנו לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיברר המקרה שלכם ויעמוד על זכויותיכם.