ניתוח שגרתי לכריתת כיס מרה הסתבך עם פגיעות במעי ומות המנותחת

בתביעה שהגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר ב-5.4.2020 לבית משפט המחוזי (מרכז), נטען כי בשל רשלנות רפואית בניתוח כריתת כיס מרה נגרם מותה של המטופלת- אישה כבת 70.

המנוחה הופנתה על ידי רופאי בית החולים לניתוח שגרתי לכריתת כיס המרה. במהלך הניתוח פגעו המנתחים במעי שלה.

לאחר הניתוח הופיעו אצל המנוחה סימני זיהום והיא התדרדרה מיום ליום. למרבה הצער איש מהרופאים שניתחו המנוחה לא הגיע לבדוק אותה בימים קריטיים אלו. רק לאחר שהמנוחה קרסה ועברה דום לב, הבינו בבית החולים שהיא סובלת מזיהום קשה בשל חור במעי שנגרם בניתוח לכריתת כיס המרה והמנוחה הוכנסה בדחיפות לניתוח לפתיחת הבטן. בניתוח נמצא מעי דק נמקי כמעט לכל אורכו. המנוחה לא הצליחה להתאושש מהמצב והיא נפטרה.

רופא בכיר לכירורגיה קבע בחוות דעתו כי שלל מחדלים וטעויות הביאו למות החולה

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכירורגיה, הבקי בניתוחי כיס מרה. בחוות דעתו, שהתבססה על מכלול תיקה הרפואי של המנוחה, הצביע המומחה על מספר כשלים וטעויות סביב הניתוח- החל בהחלטה על הניתוח, עובר בטכניקה הניתוחית שננקטה וכלה במעקב הלקוי אחר מצבה של המנוחה בימים שלאחר הניתוח. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות דעתו:

  • לא הוצעה למנוחה האפשרות של מעקב אחר מצבה במקום ניתוח לכריתת כיס המרה: בחוות דעתו קבע המומחה כי לאחר שהמנוחה עברה לפני הניתוח פעולה חודרנית להוצאת חלק מאבני כיס המרה שלה וכאביה חלפו, ניתן היה להסתפק במעקב אחר מצבה, ולא חובה היה לנתחה. אפשרות זו לא הוצגה למנוחה.

  • המנתחים החדירו את הקנולה הניתוחית במקום אסור וגרמו לחירור המעי מיד עם תחילת הניתוח: המומחה קבע בחוות דעתו כי הרופאים המנתחים התרשלו בכך שהתעלמו מנתוני החולה ונכנסו לבטנה (באמצעות קנולה) באזור בו היה בקע ובתוכו מעי דבוק מניתוח קודם, וגרמו לחירור המעי. המומחה קבע כי על המנתחים היה לעיין בממצאי בדיקת הסיטי שעברה המנוחה לפני הניתוח, לקחת בחשבון את עברה הניתוחי (שגרם להידבקויות באיברי הבטן), ולבחור בהתאם נקודת כניסה אחרת ולא זו השגרתית.

  • גם לאחר שגרמו חור למעי עם תחילת הניתוח, בחרו המנתחים להרחיב את החתך הניתוחי מהמקום בו נכנסו לבטן המנוחה וגרמו לחורים נוספים במעי. עם זיהוי החור שנגרם בעת הכניסה לבטן המנוחה, היה על המנתחים לבצע חתך כניסה אחר, המרוחק מאזור הבקע והמעי הדבוק ועל ידי כך להימנע מפגיעות נוספות במעי.

  • מיד לאחר הניתוח הציגה המנוחה סימנים אופייניים לספסיס (זיהום) ממקור הניתוח, אולם לא זכתה להיבדק בימים הקריטיים ע"י הרופאים המנתחים וטיפולה הושאר בידי מתמחים ורופאים זוטרים. בשל כך הוכנסה המנוחה לניתוח חירום לבדיקת הבטן באיחור רב. בניתוח זוהה מעי דק נמקי לרוב אורכו והמנוחה כבר לא התאוששה ונפטרה.

המומחה מסכם את חוות דעתו וקובע: "מדובר בחולה במצב כללי טוב שנלקחה לניתוח אלקטיבי לכריתת כיס מרה…מה שאיננו סביר במקרה זה הוא הניתוח הרשלני הראשון שגרם לפגיעה קשה במעי והסיבוכים שהתפתחו בהמשך. הטיפול האחר ניתוחי הרשלני מנע כל אפשרות להציל החולה באמצעות ניתוח חירום לאיתור מקור הספסיס-החור במעי- ותיקונו בטרם יינמק רוב המעי והחולה תקרוס כללית. המהלך הפסיבי של הצוות הכירורגי במעקב אחר החולה נעץ כל יום מסמרים נוספים בארון המתים".

הניתוח להסרת כיס המרה הסתיים עם נזק גוף ? מה עושים ?

חשוב להבהיר תחילה שלא כל ניתוח שנכשל או מסתיים עם נזקים למנותח ואפילו מוות חלילה, הוא תוצאה של רשלנות רפואית. ניתוחים מסוכנים מטיבם. כמעט לכל ניתוח יש סיבוכים שעלולים להופיע גם אם נוקטים במידת המקצועיות והזהירות הנדרשת. יחד עם זאת, לא אחת נתקלנו במקרים של רשלנות חמורה, מיומנות ירודה, זלזול בחולים והזנחה רפואית, שגרמו לנזקים מיותרים, חלקם קשים מאוד כולל מקרי פטירה מיותרים. הבעיה היא שאף אחד מהמוסד הרפואי לא ימהר לגלות לחולה שניזוק בניתוח או לבני המשפחה במקרה של מוות חלילה, שהנזק הוא תוצאה של טעויות בטיפול הרפואי שניתן היה להימנע מהן. לכן, לדעתנו, מוטלת חובה על הנפגע ו/או בני המשפחה "להיות עם יד על הדופק" ולפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית כשמתעורר חשד.

להלן "דגלים אדומים" המצדיקים פנייה לייעוץ עם עורך דין בחשד לרשלנות רפואית בניתוח (רשימה חלקית):

פגיעה במהלך ניתוח "באיברים שכנים"

הכוונה לכל אותם מקרים בהם פגעו המנתחים במהלך הניתוח באיברים שאינם חלק מהניתוח. לדוגמה- פגיעה במעי הגס במהלך ניתוח לכריתת רחם, מיומות (שרירנים) או ציסטות גינקולוגיות. דוגמה שכיחה נוספת היא פגיעה במעי במהלך ניתוח לכריתת התוספתן (אפנדיציט). גם פגיעה בחוט השדרה בניתוח גב עלולה להיות תוצאה של רשלנות רפואית, כמו גם פגיעה ברחם בניתוח קיסרי ועוד.

ביצוע ניתוח מיותר - אי יידוע המטופל על טיפול אלטרנטיבי לניתוח כמו טיפול תרופתי

במהלך השנים נתקלנו בלא מעט מקרים בהם הוצע למטופל טיפול ניתוחי כפתרון לבעיה הרפואית שלו, בעוד שקיימות היו דרכי טיפול נוספות, פחות חודרניות "מסכין המנתחים", כמו טיפול תרופתי או פעולה התערבותית פחות גדולה, ולפעמים אפילו ניתן היה להסתפק במעקב בלבד (כמו במקרה הנ"ל). הוראות הדין במדינת ישראל מחייבות את הרופא ליידע המטופל על דרכי הטיפול האלטרנטיביות הקיימות במצבו- ככל שקיימות. אך טבעי שמנתח יציע ניתוח וגם אין בכך פסול ובלבד שהוצגו למטופל דרכי הטיפול האחרות, חוץ מניתוח – אם יש. אחרת מדובר ברשלנות רפואית, הפרת הוראות חוק זכויות החולה ופגיעה באוטונומיה של המטופל- כל אלו עילות לתביעת פיצויים כספיים.

מעקב לקוי אחר מצבו של החולה לאחר הניתוח

לפעמים הניתוח עובר בשלום או נראה כי הניתוח עבר בשלום, אך במהלך ההתאוששות מהניתוח ו/או בימי ההחלמה, מציג החולה סימנים לבעיה רפואית אפשרית לאחר הניתוח כמו זיהום או דימום. בתי המשפט חזרו מספר פעמים על חובתו של הרופא המנתח לבדוק החולה לאחר הניתוח, לחקור ולברר הסיבות האפשריות לתלונותיו. למרבה הצער, הרבה פעמים מייחסים הרופאים את תלונות החולה לניתוח ובמקום לברר מקור התלונות מרגיעים ואומרים שמדובר בתגובה טבעית של הגוף לניתוח. לפעמים זה נכון אך לפעמים לא ואז להתעלמות עלול להיות מחיר יקר – כמו במקרה המוצג בפוסט זה של אובדן חיי אדם.

פיצוי כספי במקרה של פטירה עקב ניתוח

כדי לקבל פיצוי בשל ניתוח שגרם נזקי גוף, יש להוכיח שהנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. רק אז יבחן בית המשפט את היקף הנזק שנגרם למנותח.

היקף הפיצוי תלוי בראש ובראשונה בנתוני הנפגע- היקף הפגיעה הגופנית (והנפשית), גילו של הנפגע, שכרו ערב האירוע, צרכיו הרפואיים והשיקומיים, צורך בעזרת הזולת לתפקודי היומיום, צורך בעזרה לניהול משק הבית, צרכי ניידות ודיור ועוד. כל מקרה לגופו לפי נתוניו. לא פגיעה באדם צעיר שהשתכר שכר גבוה כפגיעה בקשיש שיצא לגמלאות.

כחלק מהפיצויים בתביעות רשלנות רפואית יפוצה הנפגע גם בגין פגיעות לא ממוניות- הכוונה לכאב ולסבל שנגרמו לנפגע בשל הפגיעה, וכן הצער ועגמת הנפש. ככל שמדובר בפגיעה קשה יותר, כך בדרך כלל הפיצוי בגין ראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל יהיה גדול יותר.

במקרים שגרמה הפגיעה הרשלנית לקיצור בתוחלת חייו של המנותח, ייפסק לו פיצוי גם בגין הקיצור בתוחלת החיים שנגרם. ככל שהקיצור יותר גדול, כך הפיצוי בראש נזק זה אמור להיות גדול יותר.

למידע נוסף על פיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית- לחצ/י כאן.

המלצה - בכל מקרה של ניתוח כריתת כיס מרה שמסתיים עם נזקים למטופל לפנות לייעוץ משפטי !

לסיכום, מקרה מצער זה של פטירת אישה בניתוח לכריתת כיס מרה, כורך בחובו שלל מחדלים רפואיים רשלניים, כמעט בכל שלבי ההליך הניתוחי. בולטת בעיקר ההזנחה של החולה בימים שלאחר הניתוח, כאשר אף לא אחד מהרופאים שניתחו אותה, הגיע לדרוש בשלומה ולברר מדוע היא מתדרדרת. גם ההתעלמות מנתוני החולה, מהרקע שלה ומממצאי בדיקות ההדמיה שעברה לפני הניתוח, מקוממת. חוסר המיומנות בביצוע הניתוח עצמו, מטריד בפני עצמו. לו היו פועלים בכל אחת מההזדמנויות הנ"ל בצורה נכונה וזהירה- סביר מאוד להניח שהחולה לא היה נפטרת. עוד מקרה של מוות מיותר ורפואה ירודה.

המלצתנו היא שבכל מקרה של פגיעה בניתוח, או חלילה מוות, פנו לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיברר המקרה שלכם ויעמוד על זכויותיכם.

למידע נוסף על רשלנות רפואית בניתוח ראה גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה