ביצוע ניתוח מעקפים באיחור גרם למות המטופלת

רפואת הלב התקדמה מאוד בשנים האחרונות. צנתורים משוכללים לצד ניתוחים משופרים, מצילים ומאריכים חייהם של אלו שבעבר לא שרדו ולא זכו למלא ימיהם. למרבה הצער, למרות ההתקדמות המבורכת, לא אחת קורות תקלות רפואיות, טעויות שאסור שתתרחשנה- טעויות העולות בחיי אדם. כזה הוא המקרה בגינו הגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר לבית משפט השלום בכפר סבא ב- 24.7.2019 תביעת רשלנות רפואית בניתוח בשל מות מטופלת בת 64, שבמקום לבצע לה ניתוח לתיקון עורקי הלב והמסתם המוצר שלה- טופלה היא בצנתורים חוזרים שלא מנעו הופעת 5 התקפי לב בזה אחר זה. משהוחלט לנתח המטופלת, היא כבר לא הצליחה להתאושש מהניתוח החלקי והמאוחר שניתן לה והיא נפטרה בסמוך לכך.

כל המידע על המקרה וגם מהם "הדגלים האדומים" המצדיקים פנייה לעורך דין לבירור האפשרות לתבוע פיצויים כספיים לאחר ניתוח לב כושל- זאת ועוד בשורות הבאות

בכתב התביעה נטען כי בשל רשלנות בטיפול במחלת לב של מטופלת בת 64, הלכה היא לבית עולמה. המטופלת לא סבלה מבעיות בלב, עד כשנתיים לפני מותה, כשחוותה לראשונה בחייה אוטם של שריר הלב ("התקף לב"). נעשה בירור ואובחנה מחלה של עורקי הלב והונח למנוחה סטנט (שמטרתו להרחיב עורק כלילי חסום). למרות העובדה שהיו עוד עורקים חסומים, לא ניתן למנוחה טיפול ונרשם שהיא תוזמן לטיפול בהמשך.

המנוחה לא הספיקה לחזור לטיפול וחוותה אוטם נוסף של שריר הלב- או אז החלה מסכת אירועים של אוטמים חוזרים של שריר הלב- 5 התקפי לב בזה אחר זה בפרק זמן של כשנתיים- כאשר בכל פעם ניתן למנוחה טיפול חלקי ומקומי, ולמעשה הונחו סטנטים על גבי סטנטים במקום לתקן את הבעיה בניתוח מעקפים וכן לטפל במסתם החולה והמוצר בלב המנוחה.

בסופו של דבר, נותחה המנוחה בשלב בו שריר ליבה היה כבר הרוס וחולה בשל האוטמים החוזרים שחוותה, וגם אז בוצע ניתוח חלקי של מעקף אחד בלבד והמסתם המוצר והחולה- כלל לא טופל. כצפוי, מספר ימים לאחר הניתוח המאוחר והחלקי, נפטרה המנוחה מדום לב.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכיר לניתוחי לב-חזה, אשר עיין בתיקה הרפואי של המנוחה וקבע כי שרשרת טעויות ומחדלים הביאו במקרה זה למותה של המנוחה בטרם עת:

המטפלים כשלו בטיפול במנוחה, שעה שבמקום לבצע למנוחה ניתוח מעקפים לעורקי הלב המוצרים, ביצעו לה צנתורים חוזרים שנתנו פתרון חלקי ולא מספק:

"אילו הייתה מוכנסת החולה, לחדר ניתוח, כמתבקש בכל רפואה סבירה, שם היו מבוצעים המעקפים הנדרשים בנוסף להחלפת המסתם, לא הייתה נחשפת החולה שוב ושוב לריווסקולריזציה חלקית חוזרת ונשנית, כפי שנעשה, עם השארת החסימה האאורטלית. חסימה זו וההיצרויות החוזרות בעורק LAD הביאו לאוטמים חוזרים, למרות הכנסות תומכנים רבים, שלא יכלו לעצור את כדור השלג המתגלגל".

המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו כי בשל מחדלים אלו נגרם מותה של החולה:

"אי שליחת החולה בשלבים הראשוניים למחלתה לניתוח משולב של החלפת מסתם אאורטלי וניתוח מעקפים, בנוסף להרחבות עורקים כושלות שהביאו לאוטמים חוזרים עם הרס שריר ניכר, ושליחת החולה לניתוח בשלב מאוחר, כאשר חלק גדול מהשריר כבר מת, בנוסף לניתוח בלתי מספק שלא כלל החלפה של המסתם האאורטלי המוצר והתאפיין בריווסקולריזציה בלתי מושלמת (רק מעקף אחד עם השארת עורקים חסומים שלא קיבלו תשובה) – כל אלה הביאו בסופו של דבר למותה של החולה שהיה מאוד צפוי לאור הטיפול הכושל שקיבלה".

המומחה הבכיר קבע בחוות דעתו כי במקרה של המנוחה, טיפול חלקי וחסר בעורקי הלב המוצרים, לצד אי תיקון המסתם האאורטלי המוצר, גרמו למות החולה:

"איסכמיה (חוסר אספקת דם לשריר הלב), שאם לא מטופלת מביאה למות השריר – קרי אוטם שריר הלב, יכולה לנבוע או מחסימות העורקים הקורונריים או בגלל היצרות קשה של המסתם האאורטלי או בגלל שילוב שתי המחלות יחדיו כפי שאירע במקרה שלפנינו…טיפול רק בחלק מחסימות העורקים, על ידי הרחבה והחדרת תומכן כפי שביצעו המנתחים במקרה הנדון, תוך התעלמות מוחלטת מהמסתם המוצר, היא בבחינת מתן אספירין לחולה מדמם למוות".

המומחה הביע ביקורת חריפה על ההימנעות ממתן טיפול במקרה זה לתיקון המסתם המוצר:

"בדיקה מדוקדקת של ההתוויות (Guidelines) לניתוח מעקפים, על ידי American Heart Association בעיתון Circulation, מעלה כי מקרה של היצרות קשה של המסתם האאורטלי (שטח מסתם מתחת 1 סמ"ר) מהווה התוויה מוחלטת להחלפת מסתם כפי שנמדד במקרה שלפנינו, וכאשר היצרות זו מלווה בחסימות קורונריות, שאף הן הוכחו במקרה הנדון, המקרה מחייב ניתוח מעקפים משולב עם החלפת המסתם".

המומחה קובע כי מדובר בהתנהלות רפואית שאינה מקובלת, הסותרת ההמלצות המקובלות:

"כל הסיבוכים של אוטמים חוזרים, שעברה החולה שלפנינו עם איבוד שריר לב מתמשך, שלבסוף הביא למותה של החולה, הם פועל יוצא של החלטות שאינן מקובלות בשום מרכז רפואי עם רפואה סבירה ועומדות בסתירה גמורה להמלצות הנ"ל של American Heart Association".

לסיכום, למרות ההתקדמות המבורכת והמעודדת בתחום הטיפולים ההתערבותיים למחלות לב, בתוך כך צנתורים וניתוחי לב פתוח, עדים אנו למקרים של טיפול רשלני וכושל בעקבותיו לא זוכה המטופל ליהנות ממה שיש לקדמה להציע לו. מקרה זה של מות מטופלת בשל אי מתן טיפול התערבותי מתאים, הוא עדות נוספת לכך שיש מקרים בהם הנהלים אינם מיושמים והחולה אינו מקבל את הטיפול האופטימאלי למצבו.

המלצתנו היא להיות ערניים לאפשרות שניתוח הלב נכשל בשל רשלנות רפואית. ניסינו במסגרת חיבור קצר זה, להדגיש מצבים המחשידים ברשלנות רפואית סביב ניתוח לב, אולם מדובר ברשימה חלקית בלבד ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי בכל אותם מקרים בהם הטיפול שניתן נכשל ונגרם נזק למטופל.

חשוב להיות ערים לכך שהאפשרות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח לב מתיישנת בתוך 7 שנים מיום הניתוח (אצל מי שהיה קטין בעת הניתוח- בהגיעו לגיל 25). איחור המועד להגשת התביעה יוביל על פי רוב לדחייתה בשל התיישנות הזכות.