רשלנות בניתוח שרוול לקיצור קיבה גרמה לנכות

בתביעה שהגישו עורכי הדין גיא ניסים ואביחי דר ב-26.5.2020 לבית המשפט השלום ברמלה, נטען שבשל רשלנות רפואית בניתוח שרוול לקיצור קיבה, נגרמה נכות קשה לגבר בשנות השישים לחייו.

התובע הופנה על ידי המרפאה הבריאטרית של בית החולים לניתוח קיצור קיבה בשיטת שרוול. מדובר בשיטה בה כורתים חלק מהעקומה הגדולה של הקיבה כך שהקיבה הופכת להיות צרה, מעין "שרוול" או צינור צר בקוטר של כ-2-3 ס"מ. מספר שבועות לאחר מכן, החל לסבול התובע מהקאות חוזרות. בוצע בירור והתגלה שנגרם "תסביב" של השרוול שיצרו מהקיבה בניתוח. התובע עבר ניתוח נוסף- הפעם ניתוח מעקף קיבה (Gastric Bypass) – ניתוח בו משאירים כיס קטן של הקיבה, ומשיקים אליו לולאת מעי דק, תוך כדי יצירת מעקף חלקי של הקיבה.

מספר חודשים לאחר מכן נתקף התובע בכאבי בטן עזים והובהל לבית החולים. הפעם התגלה כי ההשקה שבוצעה בניתוח הקודם התפרקה. התובע הוכנס לניתוח נוסף, שלישי במספר. בניתוח זוהה פירוק של ההשקה והוכנסו לתובע נקזים וכן הוצא ג'ג'ונסטום.

כשלושה חודשים לאחר מכן נותח התובע שוב- בפעם הרביעית. הפעם לצורך שחזור מערכת העיכול שלו ע"י השקה.

בשל כישלון הניתוח הראשון- ניתוח השרוול, עבר התובע סדרת ניתוחים בסופה נותר הוא עם נכות בטנית קשה. בשל כך הוגשה התביעה.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים בשורות הבאות את פרטי הרשלנות בניתוח ומסבירים מהו הפיצוי הצפוי במקרים אלו ומתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין בחשד לרשלנות בניתוח קיצור קיבה

בהתאם להוראות הדין, המחייבות לצרף לתביעה בעילה של רשלנות רפואית חוות דעת של מומחה רפואי, המתאר הרשלנות והשלכותיה, צורפה לתביעה חוות דעת של פרופ' בכיר לכירורגיה. להלן עיקרי הקביעות שבחוות הדעת:

• לתובע נגרם תסביב של שרוול הקיבה כתוצאה מטעות טכנית קשה של המנתחים בניתוח הראשון, שלא צריכה הייתה לקרות.
• בשל תסביב זה נזקק התובע לניתוח מתקן של מעקף קיבה.
• בהמשך התפרקה ההשקה שבוצעה בניתוח המעקף והתובע נזקק לשני ניתוחים נוספים.
• אין ספק שאם ניתוח השרוול היה מבוצע בצורה נכונה, לא היה עובר התובע ניתוחים נוספים ולא היתה נגרמת נכות בטנית קשה.
• ניתוח כריתת שרוול אורכית בגישה לפרוסקופית הוא כיום הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר, וכ-70% מהחולים שמופנים לניתוח בשל השמנת יתר עוברים ניתוח זה.
• בזמן הניתוח של יצירת שרוול קיבה, כורתים ומוציאים את החלק של העקומה הגדולה של הקיבה תוך שימוש במכשיר הנקרא מכלב (או stapler בלעז). מכשיר זה חותך את הקיבה ובו זמנית יורה סיכות הסוגרות את קו החיתוך. הניתוח מבוצע על צינור הנקרא בוג'י. בזמן הניתוח יש להקפיד לחתוך הקיבה בקו ישר ולא לחתוך קרוב מדי לצינור הבוג'י כדי למנוע היצרות של שרוול הקיבה.
• מקריאת התיעוד הרפואי במקרה דנן, עולה שבזמן ניתוח השרוול של התובע, נעשתה טעות טכנית קשה, כאשר שרוול הקיבה נעשה בצורה שגרמה לסיבוב שלו (TWIST), וכתוצאה מכך נוצרה מעין חסימה חלקית של הקיבה. היצרות של הקיבה כתוצאה מתסביב, מתרחשת כאשר שרוול הקיבה מנותק מהרקמות התומכות שלו באופן בו הוא חופשי להסתובב סביב צירו, אם יורים את קו הסיכות כאשר הקיבה אינה במנח ישר. במצב שכזה נוצר מעין פיתול של הקיבה, הגורם גם להיצרות שלה כפי שקרה במקרה זה.
• זהו סיבוך שאסור שיקרה והוא מעיד על כך שהניתוח בוצע שלא בצורה זהירה ומבוקרת אלא ברשלנות ומתחת לסטנדרט המקובל והמצופה ממנתח מיומן.
• המומחה מדגיש שמעבר לנכות שנגרמה בשל הרשלנות בניתוח השרוול, גם מטרת הניתוח הבריאטרי- הורדת משקל, לא הושגה והתובע עדיין סובל מהשמנת יתר.

בהתאם לעקרון השבת המצב לקדמותו הנהוג בתביעות רשלנות רפואית בישראל, הפיצוי במקרה זה אמור לכלול הפרמטרים הבאים*:

• פיצוי בשל הפסדי הכנסה של התובע בתקופת ההחלמה מהניתוחים המיותרים (3 הניתוחים שהיו תוצאה של הניתוח הרשלני הראשון).
• פיצוי בשל הפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע עקב הנכות הבטנית שנגרמה לו.
• פיצוי בשל עזרה וסיעוד שניתנו לתובע בתקופת הניתוחים וכן בגין עזרה וצרכי סיעוד להם יזדקק התובע בשל הפגיעה בניתוח עד תום ימי חייו.
• שיפוי ופיצוי בשל הוצאות רפואיות, שיקום, אביזרים וכיו"ב, הקשורים עם הפגיעה הבטנית.
• פיצוי בשל צרכי ניידות.
• פיצוי בשל הכאב והסבל, הצער ועגמת הנפש שהיו ושיהיו מנת חלקו של התובע.

*חשוב לשים לב כי היקף הפיצוי בשל רשלנות בניתוח בריאטרי, תלוי בראש ובראשונה בנתונים הספציפיים של כל מקרה ומקרה.

חשוב תחילה להדגיש שככל ניתוח, גם ניתוח קיצור קיבה בשיטת שרוול, אינו חף מסכנות. דימומים, זיהומים ואפילו מוות הם חלק מהסיכונים של ניתוח בריאטרי. יחד עם זאת, במידה שסיבוך מוכר של ניתוח מתרחש בשל רשלנות, אז קיימת עילת תביעה וזכות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו. אחת הבעיות היא שלא נהוג לגלות למטופל שנפגע מרשלנות בניתוח (או לבני המשפחה במקרה של פטירה חו"ח), כי נזקיו נגרמו בשל טעויות או תקלות רפואיות שניתן היה למנוע. משכך, המלצתנו היא לפנות לייעוץ בכל מקרה של ניתוח קיצור קיבה שהסתיים עם נזק למטופל או חלילה מוות. במיוחד מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לצורך בחינת האפשרות לתביעה, במקרים אלו*:

• מקרה פטירה סביב ניתוח קיצור קיבה.
• מקרה של ניתוח קיצור קיבה שגרם נזקים למטופל.
• מקרה של ניתוח קיצור קיבה שנכשל והצריך ניתוחים נוספים.
• מקרה בו לא ניתן אישור מראש לביצוע הניתוח על ידי אחת מהוועדות המיועדות לכך.
• מקרה של דימום סביב הניתוח.
• מקרה של פגיעה במעיים או באיברים "שכנים" של הקיבה.
• מקרה של סימני זיהום לאחר הניתוח שלא טופלו במועד.

*מדובר ברשימה חלקית לצורך המחשה בלבד.

ניתוח קיצור קיבה נעשה על פי רוב במטרה למנוע תחלואה קשה, הקשורה עם השמנה חולנית. התכלית מבורכת, ההתקדמות מרשימה. יחד עם זאת, כפי שמקרה תביעה זה ממחיש, ניתוח קיצור קיבה בשיטת שרוול עלול לגרום נזקים למטופל. לפעמים מדובר בנזק שהוא תוצאה של סיבוך בלתי נמנע ולפעמים- כמו במקרה זה- מדובר בנזקים שנגרמו בשל רמת מיומנות נמוכה או במילים אחרות- רשלנות רפואית בניתוח.

המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין במקרים בהם גרם ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה לנזק גוף. עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית יוכל לתבוע עבורכם פיצוי כספי, באם יימצא כי התרחשה רשלנות בניתוח.