רשלנות בניתוח קיצור קיבה בשיטת שרוול הפכה המטופל לנכה

בהתאם להוראות הדין, המחייבות לצרף לתביעה בעילה של רשלנות רפואית חוות דעת של רופא, המתאר הרשלנות והשלכותיה, צורפה לתביעה חוות דעת של פרופ' בכיר לכירורגיה. להלן עיקרי הקביעות שבחוות הדעת:

• לתובע נגרם תסביב של שרוול הקיבה כתוצאה מטעות טכנית קשה של המנתחים בניתוח הראשון, שלא צריכה הייתה לקרות. 
• בשל תסביב זה נזקק התובע לניתוח מתקן של מעקף קיבה. 
• בהמשך התפרקה ההשקה שבוצעה בניתוח המעקף והתובע נזקק לשני ניתוחים נוספים.
• אין ספק שאם ניתוח השרוול היה מבוצע בצורה נכונה, לא היה עובר התובע ניתוחים נוספים ולא היתה נגרמת נכות בטנית קשה. 
• ניתוח כריתת שרוול אורכית בגישה לפרוסקופית הוא כיום הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר, וכ-70% מהחולים שמופנים לניתוח בשל השמנת יתר עוברים ניתוח זה.
• בזמן הניתוח של יצירת שרוול קיבה, כורתים ומוציאים את החלק של העקומה הגדולה של הקיבה תוך שימוש במכשיר הנקרא מכלב (או stapler בלעז). מכשיר זה חותך את הקיבה ובו זמנית יורה סיכות הסוגרות את קו החיתוך. הניתוח מבוצע על צינור הנקרא בוג'י. בזמן הניתוח יש להקפיד לחתוך הקיבה בקו ישר ולא לחתוך קרוב מדי לצינור הבוג'י כדי למנוע היצרות של שרוול הקיבה. 
• מקריאת התיעוד הרפואי במקרה דנן, עולה שבזמן ניתוח השרוול של התובע, נעשתה טעות טכנית קשה, כאשר שרוול הקיבה נעשה בצורה שגרמה לסיבוב שלו (TWIST), וכתוצאה מכך נוצרה מעין חסימה חלקית של הקיבה. היצרות של הקיבה כתוצאה מתסביב, מתרחשת כאשר שרוול הקיבה מנותק מהרקמות התומכות שלו באופן בו הוא חופשי להסתובב סביב צירו, אם יורים את קו הסיכות כאשר הקיבה אינה במנח ישר. במצב שכזה נוצר מעין פיתול של הקיבה, הגורם גם להיצרות שלה כפי שקרה במקרה זה.
• זהו סיבוך שאסור שיקרה והוא מעיד על כך שהניתוח בוצע שלא בצורה זהירה ומבוקרת אלא ברשלנות ומתחת לסטנדרט המקובל והמצופה ממנתח מיומן.
• המומחה מדגיש שמעבר לנכות שנגרמה בשל הרשלנות בניתוח השרוול, גם מטרת הניתוח הבריאטרי- הורדת משקל, לא הושגה והתובע עדיין סובל מהשמנת יתר.