תקציר – רשלנות רפואית בניתוחי לב
- מתי קמה עילת תביעה?: כאשר הצוות הרפואי חורג מסטנדרט הזהירות הסביר – באבחון ובהחלטה לנתח (או לא לנתח), בטכניקה הניתוחית או במעקב לאחר הניתוח – וגורם לנזק בר-מניעה.
- כשלים נפוצים: אי-נקיטת טכניקה מגינה מתסחיף למוח (שבץ מוחי), עיכוב בניתוח מעקפים, טמפונדה קרדיאלית שלא נוקזה, פגיעה בדופן או במסתם, רשלנות בהנשמה ופענוח שגוי של אקו לב.
- גובה הפיצוי: נקבע בהתאם להיקף הנזק, גיל הנפגע ונתוניו האישיים – מפיצוי בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות ועד סכומים משמעותיים במקרי נכות קשה (כגון שבץ מוחי) או במקרי פטירה (תביעות עיזבון ותלויים).
- התיישנות: 7 שנים ממועד האירוע (ובקטין – עד גיל 25). הבדיקה מחייבת סקירת התיק הרפואי עם מומחה לכירורגיית לב-חזה.
מתי סיבוך בניתוח לב נחשב לרשלנות רפואית?
ניתוח לב – ובראשו ניתוח לב פתוח, ניתוח מעקפים (CABG), החלפת או תיקון מסתם ותיקון מומי לב – הוא מההליכים הכירורגיים המורכבים ביותר ברפואה. לא כל סיבוך או פטירה במקרים אלה מלמדים על רשלנות רפואית בניתוח, אך רשלנות רפואית בניתוח לב מתקיימת כאשר הצוות הרפואי חורג מסטנדרט הזהירות והמיומנות של "הרופא הסביר" וגורם למטופל נזק שניתן היה למנוע.
בחינת עילת התביעה מתמקדת בשלושה שלבים מרכזיים:
1. שלב טרום-הניתוח: אבחון שגוי, עיכוב או ניתוח מיותר
- עיכוב בהפניה לניתוח מעקפים או מסתם: הסתפקות בטיפולים חלקיים (כגון צנתורים חוזרים או מתן תרופות) במקום הפניה במועד לניתוח מעקפים או לתיקון והחלפת מסתם, בניגוד להנחיות המקובלות, באופן הגורם להחמרת המצב ולפגיעה בשריר הלב.
- החלטה שגויה להימנע מניתוח ופגיעה באוטונומיה: קביעה בלתי מבוססת כי מטופל "אינו נתיח" והימנעות מביצוע ניתוח מציל חיים, מבלי לשתף את המטופל ובני משפחתו במלוא חלופות הטיפול ובסיכוייהן – בניגוד לחוק זכויות החולה.
- ביצוע ניתוח מיותר ללא התוויה רפואית: החלטה לנתח (כגון תיקון מסתם או מום לב מולד) על סמך אבחנה שגויה או בירור מקדים חלקי, במקרים שבהם ניתן היה להסתפק בטיפול שמרני או שהניתוח אינו מתאים לנתוני המטופל ומסכן את חייו.
2. מהלך הניתוח: כשל טכני ואי-נקיטת טכניקה מגינה
- אירוע מוחי בניתוח לב פתוח: ניתוח לב פתוח כרוך בסיכון של 2%–4% לשבץ מוחי, במיוחד בחיבור למכונת לב-ריאה. כאשר קיימת הסתיידות או רובד טרשתי שביר באבי העורקים, על המנתח לנקוט טכניקה הממזערת מגע עם אבי העורקים ("No-Touch"). שימוש בטכניקה רוטינית הגורם לשבירת הפלאק ולשבץ מוחי מהווה עילה לתביעה.
- פגיעה במבנים סמוכים ומיומנות ירודה: קריעת עלי מסתם תקין (כגון המסתם המיטרלי), יצירת נקבים במחיצות הלב או בוורידים ראשיים במהלך כריתת גידול (מיקסומה), או התעקשות על ניסיונות תיקון כושלים במקום השתלת מסתם תותב.
- כשלים בתרופות ובהרדמה: אי-מתן אנטיביוטיקה מניעתית (פרופילקטית) למניעת זיהום, או ניהול לקוי של נוגדי קרישה לאחר ניתוח מסתם.
3. לאחר הניתוח: כשלים במעקב, בהנשמה ובאבחון סיבוכים
- טמפונדה קרדיאלית (לחץ נוזל על הלב): התעלמות מהגדלה עקבית של צל הלב, הפרת הוראת מנתחים לבצע בדיקת אקו לב ואי-ניקוז הנוזל בזמן עד לדום לב.
- רשלנות בהנשמה לאחר ניתוח מעקפים: גמילה פזיזה מהנשמה (אקסטובציה) בטיפול נמרץ בניגוד לנהלים והתעלמות מבצקת בקנה הנשימה (סטרידור) שהובילה לחנק.
- פענוח שגוי של הדמיה ואיחור בניתוח תיקון: החמצת ממצאים בולטים בבדיקת אקו לב או TEE – כגון פסאודו-אנוריזמה (מפרצת) באבי העורקים או אי-ספיקת מסתם קשה – ועיכוב בניתוח המתקן.
- אי-טיפול בבצקת ריאות או בזיהום: התעלמות מירידה בסטורציה, ממצאי צילומי חזה ("ריאות לבנות"), חום מתמשך או סימני דימום לאחר תפירה לקויה.
תביעות לדוגמה בטיפול המשרד בתחום ניתוחי הלב:
- שבץ מוחי בניתוח מעקפים: אי-נקיטת טכניקה מגינה מול רובד טרשתי באבי העורקים, שגרמה לאירוע מוחי איסכמי ולמצב סיעודי קשה.
- כריתת גידול מיקסומה בלב: קריעת המסתם המיטרלי בניתוח ועיכוב של שבועיים בניתוח המתקן עד לפטירת המטופל (גבר בן 53).
- איחור בניתוח מעקפים ומסתם: 5 צנתורים חוזרים במקום ניתוח משולב למטופלת בת 64, שנפטרה לאחר ניתוח מאוחר וחלקי.
- טמפונדה לאחר ניתוח מסתם: הפרת הוראת אקו לב בסוף השבוע שהובילה לדום לב ולמות המטופלת.
- אי-ביצוע ניתוח מציל חיים (VSD מכני): סירוב לנתח קשישה ללא הצגת החלופה הניתוחית למשפחה (פגיעה באוטונומיה).
- ניתוח מיותר למום מולד (ASD) וניתוח מסתם בתינוק: סגירת מום מולד במטופלת בת 72 בניגוד להתוויה; וניתוח מסתם מיותר וכושל בתינוק בן 3 חודשים עקב אבחנה שגויה.
- איחור בניתוח מפרצת באבי העורקים לאחר ניתוח מעקפים: פענוח שגוי של בדיקת אקו לב שהחמיץ פסאודו-אנוריזמה ועיכב בחודש ניתוח דחוף, מה שהצריך ניתוח נוסף וזיכה בפיצוי של 280,000 ש"ח על כאב וסבל (לחצ/י לקריאה).
"נורות אדומות": מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?
בתי החולים אינם ממהרים לדווח על כשלים שאירעו בחדר הניתוח או בטיפול נמרץ. מומלץ לבחון את התיק הרפואי עם עורך דין לרשלנות רפואית במקרים הבאים:
- אירוע מוחי או נזק נוירולוגי בלתי הפיך במהלך או בסמוך לניתוח לב פתוח.
- מוות במהלך ההמתנה לניתוח, בחדר הניתוח או בתקופת האשפוז וההחלמה.
- צורך בניתוח תיקון דחוף עקב דימום, קרע, דליפת מסתם או מפרצת שאובחנו באיחור.
- כשלונות חוזרים בצנתורים ללא הפניה לניתוח מעקפים.
- סירוב לנתח או החמרה פתאומית לאחר שחרור מוקדם ללא בירור תלונות.
פיצויים והתיישנות בתביעות רשלנות בניתוח לב
גובה הפיצויים תלוי בגיל המטופל ונתוניו, פגיעה בכושר ההשתכרות, עלויות ריפוי ושיקום והוצאות עזרת הזולת (שיכולות להגיע ל-15,000–20,000 ש"ח בחודש במקרי נכות סיעודית לאחר שבץ מוחי), לצד כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים. במקרה של פטירת קטין, הפיצוי המלא בתביעה מבוססת עשוי להגיע ל-1.5 עד 2 מיליון ש"ח ויותר.
התיישנות: ככלל, תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בחלוף 7 שנים ממועד הניתוח. כאשר הנפגע היה קטין בעת הניתוח, ניתן להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25.
נפגעתם בניתוח לב או חוששים שהנזק או הפטירה נגרמו מרשלנות רפואית? פנו לעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר לבדיקת התיק הרפואי ובחינת זכאותכם לפיצוי.