נסיבות התביעה: התעלמות מסמני סרטן ועיכוב בביופסיה מהשחלות
התובעת, צעירה בשנות ה-30 לחייה, סבלה מכאבי בטן ממושכים וכאבים בעת קיום יחסים. בדיקת אולטראסאונד שבוצעה כ-11 חודשים טרם האבחון גילתה ממצאים מחשידים שחייבו ביופסיה מיידית, אולם הרופאים בחרו להמתין.
גם כאשר בוצעה בדיקת CT כעבור 3 חודשים שהדגימה שחלות חשודות, בצירוף בדיקת דם שהראתה ערכים גבוהים של סמן הסרטן CA-125, לא בוצעה התערבות ניתוחית. שרשרת המחדלים הגיעה לשיאה כשחודשיים לאחר מכן הוכנסה התובעת לניתוח בטן (בגין ממצא באדרנל), אך למרות תכנון מוקדם – הצוות הגינקולוגי לא זומן לניתוח ודגימת השחלות שתוכננה נשכחה. רק לאחר 3 חודשים נוספים נותחה התובעת, ואז התגלה סרטן שחלות בשלב מתקדם (IIIB).
טענות התביעה: החמצת הזדמנויות אבחון וסטייה מסטנדרט טיפולי
חוות דעת של מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית שצורפה לתביעה, הצביעה על המחדלים הבאים:
התעלמות מנורות אזהרה
אי-ביצוע בירור מידי למרות שילוב של כאבים, ממצאי אולטראסאונד חשודים וערכי CA-125 חריגים.
מחדל ניתוחי
אי-מעורבות צוות גינקולוגי בניתוח הבטן כמתוכנן, מה שהחמיץ הזדמנות קריטית לדגימת השחלה בזמן אמת.
אובדן סיכויי החלמה והורות
אלמלא העיכוב בן השנה, הגידול היה מאובחן בשלב IB (מוגבל לשחלות), מה שהיה מאפשר כריתת שחלה אחת, שימור ביציות, הורות טבעית וסיכויי החלמה גבוהים.
טענות ההגנה: תלונות כלליות וביולוגיה אגרסיבית
על סמך חות דעת רפואית נגדית ניסו הנתבעים להתגונן וטענו:
- תלונות וממצאים כלליים: כאבי בטן הם תלונה שכיחה, וסמן CA-125 עשוי להיות מוגבר גם במצבים גינקולוגיים שפירים (כמו אנדומטריוזיס).
- היעדר קשר סיבתי: נטען כי מדובר בגידול בעל ביולוגיה אגרסיבית, ולכן מועד האבחון לא היה משנה משמעותית את הפרוגנוזה ואת הצורך בכריתת שתי השחלות.
הפרכת טענות ההגנה: חובה לבצע ביופסיה נוכח הממצאים
הפרכנו את טענות ההגנה ובססנו את הרשלנות באבחון המחלה:
- שילוב הממצאים חייב ביופסיה: הדמיה חשודה וסמנים חריגים מחייבים דגימה מיידית ולא מעקב. בפועל, הביופסיה סוכלה עקב מחדל ארגוני חמור – אי-זימון גינקולוג לניתוח.
- הוכחת הנזק הישיר: המומחה קבע חד-משמעית כי לפי ממצאי ההדמייה וההיסטולוגיה של הגידול, שנה קודם לכן המחלה הייתה מקומית לחלוטין. העיכוב הוא שהוביל לפיזור הבטני ולצורך בכריתה מלאה ומיידית ולעקרות המשנית.
תוצאת ההליך: מיליון ש"ח פיצוי בשל איחור באבחון סרטן שחלות שגרם לעקרות
במסגרת ניהול ההליך המשפטי, הגיעו הצדדים להסדר פשרה ברשלנות רפואית, שקיבל תוקף של פסק דין, ובו הוסכם על פיצוי בסך 1,000,000 ש"ח לתובעת ולבן זוגה. הפשרה שיקפה שקלול של נזקי בני הזוג תוך קניית סיכוני ההליך המשפטי והבטחת פיצוי ודאי בשלב מוקדם.
חישוב הפיצוי: פונדקאות, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים
סכום הפיצוי נגזר משני ראשי נזק מרכזיים, לצד הפגיעה התפקודית:
- עלויות הליך פונדקאות: הוצאה כספית המוערכת בכ-250,000 ש"ח לכל ילד, הנובעת ישירות מאובדן האפשרות להורות טבעית.
- נזק לא ממוני (כאב וסבל): פיצוי בגין עוגמת הנפש והצער הכרוכים באובדן האפשרות להורות ביולוגית והסכיון לחזרת המחלה בעתיד.
פטור ממס
בהסכם פשרה
