הזכות לפיצויים בשל לידת ילד פגוע כתוצאה ממומים מולדים ו/או תסמונת גנטית

מהי תביעת הולדה בעוולה ? עד מתי אפשר לתבוע במקרה של לידת ילד פגוע? מהו הפיצוי במקרה של לידת ילד עם מום ומתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין ? עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

תביעת "הולדה בעוולה" היא תביעה לפיצויים כספיים במקרה של לידת ילד הסובל ממומים מולדים ו/או תסמונת גנטית שלא התגלו במהלך ההיריון בשל התרשלות. בלב תביעת "הולדה בעוולה" עומדת זכות ההורים, שנשללה בשל רשלנות בהריון, לקבל מידע נכון ומלא על מצבו הבריאותי של התינוק שבדרך. שלילת המידע מנעה מן ההורים האפשרות להחליט על הפסקת הריון לפי העילות שבחוק, במידה שהיו חפצים בכך.

עד שנת 2012 ובמשך עשרות שנים, התחבטו בתי המשפט בשאלות של פילוסופיה ומוסר האם ראוי ומתי מוצדק לפצות במקרה של לידת ילד פגוע. היו שטענו כי לא ניתן לראות בחיי נכות כ"נזק" בר פיצוי. היו שאמרו שהדבר נכון רק כשמדובר במקרים של נכות קשה עד כי ניתן לומר לגבי הילד ש"טוב מותו מחייו". מנגד טענו, שכלל לא ניתן להשוות בין חיים בנכות לאי חיים (מוות), שהרי נסתרות הן דרכי העולם הבא ובהיעדר מידע בדבר העולם הבא/היעדר חיים, לא ניתן לדעת האם באמת עדיף שלא לבוא לעולם.

בשל הדילמות הנ"ל, במשך שנים ארוכות הייתה אי אחידות בפסיקות בתי המשפט בתביעות של הולדה בעוולה: היו שנקטו בגישה שרק במקרים של נכויות חמורות ביותר, שניתן לומר לגביהן שטוב המוות מחיי המום יש מקום לפצות (גישת השופטת בן פורת והשופט לוין בפסק הדין בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85 (1986)), בעוד שהיו שופטים אחרים שדגלו בגישה, לפיה אין מקום להיכנס לאבחנות והשוואות תאורטיות בין חיים במום לעומת אי חיים וכו', ודי בכך שמומי הילד לא אובחנו במהלך בדיקות ההריון בשל רשלנות, בכדי לפצות (גישת השופטים ברק ולוין בעניין זייצוב).

בין כך או כך, בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון בדיון מורחב בע"א 1326/07 המר נ' פרופ' עמית (פורסם בנבו, 23.5.12) כי עילת התביעה של קטין בגין "חיים בעוולה" בטלה (בפרט לאור הקושי הערכי-מוסרי-לוגי שעוררה עילה זו אגב הצורך במקרים אלו להתמודד עם הטענה שעדיף לאדם בעל נכויות קשות שלא להיוולד כלל). יחד עם זאת, הזכות המהותית לקבלת פיצויים במקרים של לידת ילד בעל מום נשמרה, וגם היקף הפיצויים במקרים אלו נשמר, כאשר עילת התביעה לפיצוי כיום היא של ההורים בלבד בשל "הולדה בעוולה". המשמעות המעשית והמהותית של הפסיקה בעניין המר היא קיצור תקופת ההתיישנות ל-7 שנים שיש להורים כדי לתבוע, במקום 25 שנה שהיו לקטין לתבוע (7 שנים מגיל 18), כפי שהיה עד הלכת המר.

דרישת ההוכחה בתביעת הולדה בעוולה

על מנת לזכות בפיצוי כספי במסגרת תביעת "הולדה בעוולה" יש להוכיח את היסודות הבאים:

עד מתי אפשר לתבוע על לידת ילד פגוע ?

בעבר (עד "הלכת המר" ממאי 2012), תקופת ההתיישנות בתביעה לפיצויים בשל לידת ילד פגוע הייתה עד הגיעו של הילד לגיל 25. אולם, משבוטלה בהלכת המר עילת היילוד לתביעה בין "חיים בעוולה", נותרה בעינה עילת התביעה של ההורים בשל "הולדה בעוולה", ולכן עומדת תקופת ההתיישנות על 7 שנים מיום לידת הילד הפגוע.

חשוב לשים לב שאיחור של מועד ההתיישנות יוביל לדחיית התביעה מטעם זה. לכן, טיפ חשוב הוא – אל תקפאו על השמרים. למרות הקושי להתמודד עם הליך משפטי הכרוך בהוצאות רגשיות וכלכליות, דווקא בתקופת הסתגלות למצב לא צפוי של לידת ילד פגוע, מומלץ שלא לחכות ל"דקה התשעים" ולפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית בהזדמנות הראשונה (תהליך בירור המקרה והכנת התביעה נמשך בדרך כלל חודשים ארוכים!).

הזכות לתביעת פיצויים בשל לידת ילד פגוע מתיישנת בתוך 7 שנים - אל תחכו לדקה התשעים- פנו לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית בהקדם האפשרי

מהו הפיצוי בתביעת הולדה בעוולה ?

הפיצויים הכספיים בתביעות הולדה בעוולה הם מן הגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית, מאחר שעל פי רוב מדובר בנזקים קשים שילוו הילד הפגוע לאורך כל ימי חייו. בהלכת המר משנת 2012 היטה בית המשפט העליון את הפיצוי מהילד להוריו, אולם כפי שצוין, וכעולה מפסיקות בתי המשפט מאז הלכת המר, לא היה בכך בכדי להשפיע מבחינה מהותית על גובה הפיצוי. במסגרת תביעות הולדה בעוולה נדרש פיצוי כספי שיכסה הוצאות גידולו של הילד הפגוע, כמו גם את הוצאות המחיה שלו בעתיד, וכן כל צרכיו הנוספים, כולל פיצוי בגין הכאב והצער לחיות חיי מום ומוגבלות. מדובר בדרך כלל בתביעה בסדר גודל של מיליוני שקלים. להלן רשימה (חלקית) של ראשי הנזק ברי הפיצוי במקרים של הולדה בעוולה:

  • פיצוי בגין הוצאות מחיה – שווה ערך לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות
  • פיצוי בגין ליווי והשגחה, סיעוד ועזרת הזולת
  • פיצוי בגין צרכים רפואיים ופרא-רפואיים
  • פיצוי בגין צרכי ניידות
  • פיצוי בגין צרכי דיור
  • פיצוי בגין צרכי שיקום
  • פיצוי בגין אפוטרופוסות
  • פיצוי בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש (של ההורים)

*מדובר ברשימה כללית בלבד. ראשי הנזק משתנים ותלויים בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

פיצוי של מיליוני שקלים בשל לידת ילד עם תסמונת גנטית - לקריאה לחצ/י על הקישור >

מתי ניתן לתבוע על הולדה בעוולה ? "דגלים אדומים" המצדיקים פנייה לייעוץ משפטי

לסיכום, על פי הדין בישראל קיימת להוריו של ילד פגוע מלידה, אפשרות לתבוע פיצוי כספי בשל לידתו במומו. לצורך כך על ההורים לעמוד במספר תנאים שעיקרם הוכחה כי אילולא ההתרשלות, המום/סינדרום גנטי היו מתגלים עוד ברחם, והם- ההורים- היו מקבלים אישור מתאים של ועדה להפסקת הריון. שלא כמו בעבר, משבוטלה עילת התביעה של הילד ("חיים בעוולה"), האפשרות לתבוע פיצוי בגין נזקי הילד הפגוע מתיישנת בתוך 7 שנים בלבד. "איחור הרכבת" יביא בדרך כלל לדחיית התביעה מטעם זה בלבד! היקף הפיצויים במקרים אלו הנו גבוה, למעשה מן הגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. לאור מדיניות של אי שיתוף ההורים בטעויות שנעשו בהריון וניסיונות להחריש טעויות שקרו, מומלץ לשמור על עירנות ובמידה שחלילה נולד ילד פגוע- לא להתפתות להאמין להסברים ותירוצים- פשוט פנו לעורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיערוך הבירור הנדרש במקרים אלו.

איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית ? הכי טוב לקבל המלצה מלקוח מרוצה אך מה עושים אם אין לך המלצה כזו- טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית- לחצ/י על הקישור

4 טיפים מועילים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית

לקריאה נוספת וקישורים רלבנטיים:

יצירת קשר

לפניה מהירה