רשלנות רפואית פגים

לפי פרסום בכתב העת המוביל The Lancet, כ-10% מהלידות בעולם מסתיימות בלידת פג, דהיינו, לידה לפני שבוע 37 להריון. מתוך כך, כ-5% מהפגים, נולדים לפני שבוע 28 להריון. לפי משרד הבריאות בישראל, אחת מכל 14 לידות היא לידת פג. לידת פג עלולה להיות קשורה עם תחלואה קשה, נזקים מוחיים ושיתוק מוחין ובמקרים מסוימים מוות של הפג. מה ההגדרה של רשלנות רפואית בפגים ומהם המקרים השכיחים של פגות, מהו הפיצוי שניתן לקבל בתביעה בשל רשלנות רפואית בפגים ועד מתי אפשר לתבוע בשל כך – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

החוק אינו מגדיר בצורה מפורשת מהי רשלנות רפואית בפגים, אלא קובע כי כמו בכל משלח יד, גם הגורמים המטפלים באישה הרה בהריון בסיכון ללידת פג, בלידה ובפגייה לאחר הלידה, מחויבים לעסוק במשלח ידם ברמת מיומנות ובמידת זהירות סבירות. חריגה מהרמה הסבירה הנדרשת, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו בשל הרשלנות (אם נגרמו נזקים).

הדרך להוכיח חריגה מרמת המיומנות ו/או מידת הזהירות הסבירות, היא באמצעות ראיות המוגשות לבית המשפט, בראשן חוות דעת של מומחה רפואי המעיד על דרך הטיפול המקובלת, על החריגה מהטיפול המתאים בנסיבות ועל הנזקים שנגרמו בשל כך. בנוסף, ראיות אחרות כמו קווים מנחים שפורסמו על ידי גופים מובילי דעה בעולם הרפואה, כמו גם ספרות מקצועית, ובישראל – גם ניירות עמדה של איגודים מקצועיים וחוזרים של משרד הבריאות – אלו ועוד ראיות רלבנטיות אחרות, הם הדרך להוכיח רשלנות רפואית גם במקרה של פגים.

אי מניעת לידה מוקדמת

הרשלנות בטיפול בפג יכולה להתרחש עוד בהיותו ברחם אימו. ישנם מצבים המעלים הסיכון ללידת פג כמו רקע של לידת פג בעבר, קיצור מוקדם של צוואר הרחם בהריון, ליקויים מבניים של צוואר הרחם, אי ספיקה של צוואר הרחם, הריון תאומים והרשימה עוד ארוכה. אישה הנמצאת בסיכון ללידת פג צריכה להיות בהריונה במעקב במסגרת מרפאה להריון בסיכון. יש כיום סל טיפולים שניתן להעניק לאישה המאוימת בלידה מוקדמת, הן כדי להאריך משך ההיריון ככל שניתן והן כדי למנוע נזקי פגות.

אי מתן טיפול למניעת נזקי פגות לאישה המאוימת בלידת פג

ישנם סימנים המלמדים על כך שאישה הרה עומדת לפני לידת פג. במצב שכזה, יש להעניק לאישה ההרה טיפול בסטרואידים (שתי מנות בהפרש של 12 שעות, בין שבועות 24-34 להריון), שהוכח כיעיל במניעת נזקים מוחיים אופייניים לפגים כמו PVL (נזק לחומר הלבן בין חדרי המוח) ו-IVH (דימום בחדרי המוח), העלולים לגרום לשיתוק מוחין. טיפול נוסף שיש לתת לאישה המאוימת בלידת פג, הוא טיפול במגנזיום סולפט (עד שבוע 32), "שהוכח כמפחית את החומרה ואת הסיכון לשיתוק מוחין ליילוד", כפי שמופיע בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא.

רשלנות ביילוד הפג

ישנם שיקולים לכאן ולכאן בדבר הדרך הנכונה ליילוד פג (קיסרי, לידה וגינלית רגילה וכו') וכן בדבר העיתוי המתאים לעשות כן. יש להתאים השיקולים לכל מקרה ומקרה. יילוד במקרים אלו עשוי להיות מאתגר והוא מחייב היצמדות לכללים ולהנחיות הקיימים בנושא. כשל ביילוד הפג עשוי להיות תוצאה של רשלנות.

רשלנות בטיפול בפגייה

פגות בכלל, ופגות קיצונית בפרט (לידה במשקל נמוך מקילו ו/או בשבוע 28 ומטה), עלולה להיות כרוכה עם סיבוכי פגות, בראשם תסמונת המצוקה הנשימתית של הפג (RDS), מחלת מעי של הפג (NEC) וזיהומים. בנוסף, פגים עלולים לסבול מאירועים של היפוגליקמיה, צהבת חמורה ועוד. הטיפול בפג הקטן והשברירי הינו מורכב ומחייב רמת מיומנות ומידת זהירות אופטימליות.

*מדובר ברשימה חלקית, לצורך המחשה בלבד.

כמו בכל תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית, גם במקרה של רשלנות בפגים, מה שקובע את גובה הפיצוי שישולם הוא היקף הנזק שנגרם. בכל הקשור לתביעות פגים, יש להבחין בין תביעה של פג ששרד לבין תביעה של פג שלא שרד.

בכל הקשור לפג ששרד, לא אחת נותר הפג עם נזקים חמורים כמו שיתוק מוחין, שהוא נזק קשה הכרוך בהגבלה תפקודית משמעותית של הפג לכל ימי חייו. תביעות שכאלו יכולות להסתיים בפיצוי של מיליוני שקלים.

במידה שמדובר במקרה של מות פג בשל רשלנות רפואית, גובה הפיצוי נע בטווח שבין 1,500,000 ש"ח ל-2,000,000 ש"ח, בהיעדר נסיבות מיוחדות.

סכומי הפיצויים פטורים מכל מס, וכוללים גם הוצאות משפט בהן נשאו התובעים, לרבות שכר טרחה של עורך דין.