קרע בלידה בשל רשלנות רפואית
קרע בלידה מרשלנות בלידה מהווה עילה שכיחה למדי לתביעת פיצויים. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים בתביעות רשלנות רפואית בלידה, מסבירים על האפשרות לתבוע פיצויים בשל קרע 3-4 בלידה, מתי קרע בפרינאום בלידה ייחשב לתוצאה של רשלנות בלידה, מהו הפיצוי הצפוי בשל קרע פריאנלי בלידה, עד מתי ניתן לתבוע בשל כך ועוד מידע רלבנטי בנושא
לידה עלולה להסתיים עם קרע בפתח הנרתיק, באזור שבין הנרתיק לפי הטבעת הנקרא הפרינאום.
בנייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנושא, מסבירים שבעוד קרעים שטחיים של הפרינאום בלידה, כאלו שמערבים את העור, תת העור או השרירים השטחיים של הפרינאום (קרעים דרגה 1-2) שכיחים למדי ואינם מותירים בדרך כלל נזק, קרע עמוק בלידה (קרע דרגה 3 או 4), מערב את שרירי סוגר פי הטבעת הפנימי והחיצוני, פחות שכיח ועלול להותיר נזקים בלתי הפיכים ליולדת לכל חייה, המתבטאים באי שליטה על גזים וצואה, כאבים בעת קיום יחסים ועוד.
לפעמים קרע בלידה נגרם בגלל יציאה מהירה של ראש התינוק עקב מתן שגוי של פיטוצין. לפעמים קרע 3-4 בלידה נגרם מאגרסיביות של צוות הלידה ונקיטת טכניקת לידה פסולה, כמו נקיטת קריסטלר (הפעלת לחץ על בטן היולדת במטרה להאיץ הלידה). לפעמים קרע בלידה הוא תוצאה של לידת ואקום כושלת, אי הגנה על הפרינאום במהלך הלידה, אי ביצוע חתך יזום של החיץ (אפיזיוטומיה) או יילוד וגינלי של עובר גדול במיוחד (מקרוזומי).
קרע בלידה עלול להתרחש גם בתוך תעלת הלידה ובצוואר הרחם עקב לחץ מתמשך של היילוד על רקמות תעלת הלידה, למשל במקרה של עיכוב ביציאת העובר בשלב השני של הלידה.
גורמי סיכון לקרע 3-4 בלידה
בנייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מסבירים שקרעים בדרגה 3-4 בלידה שכיחים יותר במקרים הבאים:
- לידה ראשונה (יולדת מבכירה)
- מצג עוברי של עורף לאחור (OP)
- עם משקל עוברי גדול (4000 גרם <)
- בלידות מכשירניות (שולפן ריק/ואקום ומלקחיים)
- בנוכחות שלב שני ממושך של הלידה
- בנשים ממוצא אסיאתי (בעלות מבנה אגן צר)
- בנוכחות פרע כתפיים
- כאשר מבוצעת אפיזיוטומיה
- בנוכחות היסטוריה של קרע דרגה 3–4 בלידה קודמת
מתי קרע בלידה ייחשב לרשלנות בלידה המזכה בפיצויים ?
מבחינת הדין, אי נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות סבירות בלידה, נחשבות לרשלנות. משכך, בכל אותם מקרים בהם בשל אי נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות סבירות על ידי צוות הלידה, נגרם קרע בלידה, ניתן יהיה לתבוע פיצוי בשל כך.
להלן רשימת מקרים אפשריים של קרע בלידה מרשלנות רפואית*:
- התעלמות מגורמי סיכון לקרע. יש לנסות לנטרל או למזער הסיכון לקרע בלידה. במקרים שישנם גורמי סיכון לקרע בלידה, יש לנקוט משנה זהירות על מנת להימנע מקרעים בפרינאום. למשל: אם העובר גדול ומבנה האגן צר, סביר להימנע ככל הניתן מהימשכות השלב השני של הלידה, שימוש בכוח או ביצוע לידה מכשירנית, שכל אחד מאלו מגביר בעצמו הסיכון לקרע בלידה. במקרה זה יכול שהפתרון הוא להציע ליולדת ניתוח קיסרי.
- לידה אגרסיבית למשל משיכת העובר בכוחניות ובמהירות או לחיצה על הבטן של היולדת במטרה להאיץ הלידה ("נקיטת קריסטלר").
- ביצוע לידת ואקום או מלחציים בצורה לקויה או ללא צורך בכך.
- מתן שגוי של פיטוצין וגרימת יציאה מהירה מדי של ראש.
- הימנעות מקיצור שלב שני ממושך של הלידה.
- אי הגנה על הפרינאום בלידה.
- טיפול שגוי בסיבוכי לידה כמו כליאת כתפיים.
- ביצוע תיקון קרע 3-4 בצורה שגויה, למשל על ידי גורם לא מתאים ו/או בטכניקה לא מתאימה.
המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית בכל מקרה של קרע דרגה 3 או דרגה 4 לאחר לידה. אמנם לא כל מקרה של קרעים דרגה 3-4 בלידה מעיד על רשלנות המזכה בפיצויים, אבל לא אחת נתקלנו בכך שמקרים אלו ניתנים היו למניעה, אילו היו פועלים בלידה בצורה תקינה.
*מדובר ברשימה חלקית לצורך דוגמה בלבד.
מהו הפיצוי בשל רשלנות בלידה שגרמה לקרע אנאלי ועד מתי אפשר לתבוע על קרע בלידה?
מבחינה מעשית, ככל שמדובר בלידה שהסתיימה עם קרע שטחי (דרגה 1-2), אין כדאיות לתביעה, מאחר שבמקרים אלו אין מדובר בנזקים קבועים, ולכן משיקולי עלות תועלת אין כדאיות כלכלית לתביעה כזו (וגם בדרך כלל לא מדבור בתוצאה של רשלנות בלידה).
לעומת זאת, קרע בדרגה 3-4 בלידה אינו שכיח והרבה פעמים עצם התרחשותו מרמז על רשלנות בלידה. זאת ועוד, קרע 3-4 בלידה עלול להותיר היולדת עם נזק לכל החיים, כמו אי שליטה על גזים ו/או נקיטת צואה, כאבים בעת קיום יחסים, הופעת פיסטולה רקטו-וגינלית, בריחות שתן ועוד. במקרים של קרע עמוק בלידה, יכולים להיפסק סכומים גבוהים, כמו שהיה במקרה שנידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 17026-12-18, שם פסקה פסק כב' השופטת ארנה לוי 1,525,853 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין, ליולדת שעברה קרע דרגה 4 בלידה.
ניתן לתבוע פיצויים בשל קרע בלידה מרשלנות רפואית עד 7 שנים מהלידה. איחור מועד הגשת התביעה, יגרום לאובדן האפשרות לתבוע פיצוי בשל התיישנות הזכות.
מקרה לדוגמה- תביעה בשל קרע דרגה 4 בלידה
מקרה בטיפולנו שהגיע לתביעה עוסק ביולדת בלידתה הראשונה, שהוחלט לבצע לה לידה מכשירנית על ידי ואקום- פעולה שהיא כשלעצמה מהווה גורם סיכון לקרע בלידה- וזאת על אף גורמי סיכון מרובים לפגיעה והופעת קרעים (לידה ראשונה, מצג עורף לאחור, עובר גדול). בשל כך, נגרם לתובעת קרע דרגה 4. הקרע אמנם תוקן בניתוח, אך היולדת נותרה עם נזק שיורי בלתי הפיך לסוגר פי הטבעת שלה שגרם לה נכות.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר למיילדות וגינקולוגיה שקבע כי במקרה זה הצטברו מספר גורמים אשר כל אחד מהם -לא כל שכן צירופם – הגדילו הסיכון לקרע שהופיע בלידה. נתונים חשובים אלו לא הובאו לידיעת היולדת לפני שהתקבלה ההחלטה החד צדדית לסיים הלידה באמצעות מכשיר הוואקום.
המומחה קבע כי לא הייתה כל מניעה לבצע במקרה זה ניתוח קיסרי. אילו היה מבוצע ניתוח קיסרי, העובר היה מחולץ דרך חתך ברחם ולא היו נגרם הקרע.
מקרה זה הינו מקרה חמור של שיקול דעת רפואי רשלני, בו הוחלט לבצע פעולה (לידת ואקום) הכרוכה בנסיבות שהצטברו בסיכון גבוה מאוד לקרעים חמורים ברקטום, כפי שהתרחשו.
בשל הקרע הקשה של דרגה 4, נגרמה לתובעת פגיעה בסוגר (ספינקטר) של פי הטבעת המקנה לה 20% נכות.
560,000 ש"ח פיצוי בשל לידת ואקום רשלנית - קרא/י עוד >עורך דין אביחי דר מסביר על תביעה במקרה של קרע בלידה
בשורה התחתונה
- קרע בלידה בדרגה 3-4 עשוי להיות תוצאה של רשלנות בלידה
- התעלמות מגורמי סיכון לקרע בלידה, לא כל שכן הגברת הסיכון, עשויים להיחשב לרשלנות המזכה בפיצויים. המקרה לדוגמה ממחיש היטב רשלנות בלידה שגרמה לקרעים, בשל התעלמות מגורמי סיכון והגברתם, וגרימת קרע בדרגה 4 החמורה ביותר שיש
- שימוש בכוח בלידה כמו במקרה של הפעלת לחץ פיזי על בטן היולדת, יציאה מהירה מדי של ראש העובר עקב כוח או שימוש שגוי בפיטוצין, לידת ואקום כושלת ו/או מיותרת, אי ביצוע חתך יזום של החיץ, התמודדות כושלת עם סיבוכי לידה כמו בליאת כפתיים, אלו ועוד נסיבות של התנהלות רשלנית בלידה, יכולים לגרום לקרע דרגה 3-4 ליולדת ולהיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצוי בגין נזקי הקרע.
- הפיצויים במקרה של קרע בלידה יכולים להגיע למאות אלפי ומיליוני שקלים – תלוי בהיקף הנזק שנגרם ליולדת בשל הקרע 3-4
- הזכות לתבוע פיצויים בשל קרעים מרשלנות בלידה, מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה. איחור בהגשת התביעה במועד, עלול להוביל לדחייתה מטעם זה
