תביעה בשל לחיצה על הבטן בלידה: מניפולציית קריסטלר

זכאות לפיצוי כספי בעקבות לחיצות על הבטן במהלך לידה (נקיטת קריסטלר)

הפעלת לחץ על בטן היולדת במהלך השלב השני של הלידה, פעולה המוכרת בעולם הרפואי כ"מניפולציית קריסטלר", נחוותה על ידי יולדות רבות כאלימות מיילדותית לכל דבר ועניין. פעולה זו, שמקורה בתחילת המאה ה-19, נועדה בעבר לזרז את הלידה ולהביא לסיומה במצבי חירום. במערכת המשפט המודרנית, שימוש בטכניקה אגרסיבית זו עשוי להיחשב לרשלנות רפואית לכל דבר ועניין, המקימה עילת תביעה וזכאות לפיצוי כספי משמעותי עבור האם או היילוד.

המחדל הרפואי: שימוש בפרקטיקה פסולה ומסוכנת

מדוע הפעלת לחץ על הבטן (לחץ פונדלי) עלול להיחשב לרשלנות רפואית בלידה ?

במיילדות המודרנית, נקיטת קריסטלר איננה מופיעה בספרי הלימוד המקצועיים כאמצעי מקובל או מומלץ לסיום הלידה. משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מבסס את תביעות הרשלנות הרפואית בתחום זה על מספר כשלים מובנים:

• • המלצות ארגון הבריאות העולמי: בשנת 2018 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) המלצה חד-משמעית להפסיק לחלוטין את השימוש בטכניקה זו, בשל סיכון חמור לנזקים גופניים ואף למקרי מוות.
  • חוסר יעילות קלינית: מחקרים רפואיים לאורך השנים הוכיחו כי הפעלת הלחץ אינה יעילה באופן ממשי בקיצור השלב השני של הלידה. מצד שני, דווח על סיבוכים מסכני חיים של הפעולה.
  • היעדר פרוטוקול רפואי מוסדר: מאחר שהפעולה אינה נלמדת באופן רשמי, אין עבורה דרך אחידה או מבוקרת לביצוע, וכל רופא או מיילדת נוקטים בה על פי שיקול דעתם האישי בלבד.
  • עוצמת לחץ בלתי נשלטת: הפעלת כוח פיזי חזק ע"י לחיצה על בטן היולדת עם הידים/מרקפים, מייצרת לחץ לא סימטרי ולא מבוקר על הרחם, דבר החושף את היולדת ואת העובר לסכנות חמורות.
  • קיומן של חלופות מודרניות: במקרים של מצוקה עוברית או צורך אמיתי בקיצור הלידה, לרשות הצוות הרפואי עומדים כלים בטוחים ומפוקחים, כגון יילוד מכשירני (ואקום) או פנייה לניתוח קיסרי דחוף.

הנזק הרפואי: ההשלכות הגופניות של הפעלת לחץ על הבטן בלידה

הסיכונים והפגיעות הצפויות ליולדת ולעובר

הפעלת כוח בלתי מבוקר על בטנה של היולדת עלולה לגרום לשרשרת של פגיעות רפואיות קשות ותמידיות:

🔹 קרעים חמורים בפרינאום (חיץ הנקבים): הלחץ המוגבר דוחף את העובר בצורה אגרסיבית, דבר העלול להוביל לקרעים מורכבים (דרגות 3 ו-4) המערבים את סוגרי פי הטבעת הפנימי והחיצוני של היולדת, וגורמים לאובדן שליטה קבוע על גזים וצואה.

🔹 סכנות ישירות ליולדת: שימוש במניפולציה זו קשור בסיכון מוגבר לשברים בצלעות, היפרדות מוקדמת של השליה, תסחיף מי שפיר ואף קרע קטלני של הרחם.

🔹 נזקים חמורים ליילוד: הפעלת הכוח עלולה להוביל לשברים בשלד התינוק, פגיעות עצביות קשות כגון שיתוק על שם ארב (בעקבות כליאת כתפיים/פרע כתפיים), נזק מוחי עקב חוסר חמצן (תשניק בלידה) שיתוק מוחין ואף מוות.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

 

לחץ קטלני: אימה בחדר הלידה - רן רזניק, ישראל היום

שווי הפיצויים הצפויים בתביעות קריסטלר

דוגמה מתיק משרדנו: רשלנות בלידה שהובילה לקרע בסוגרים עקב הפעלת לחץ על הבטן של היולדת

תיאור מקרה התביעה ומחדלי הצוות הרפואי

תביעה במשרדנו בנושא יולדת צעירה, אשר במהלך השלב השני של הלידה (שלב הלחיצות) החליט אחד הרופאים לזרז את יציאת העובר באמצעות הפעלת לחץ פיזי חזק על בטנה – מניפולציית קריסטלר – ללא קבלת הסכמתה, וללא הצדקה (לא הייתה סיבה רפואית לקצר את הלידה). התביעה חשפה שורה של כשלים חמורים ברישום הרפואי ובהתנהלות הרופאים:

• לא היתה סיבה לפעול לקיצור הלידה: הלידה התקדמה עד אותו שלב בצורה תקינה ובקצב מקובל.
• היעדר פרוטוקול: הפעולה בוצעה ללא כל הנחיה או פרוטוקול מחלקתי מוסדר.
• היעדר תיעוד: דוח הלידה היה ריק מפרטים – הרופא המטפל לא תיעד את הסיבה לביצוע הפעולה או את האופן שבו בוצעה.
• היעדר הסכמה מדעת: לא ניתן ליולדת כל הסבר לגבי סיכוני הפעולה או החלופות המודרניות הקיימות, ולא התקבלה הסכמתה המודעת.

קביעת המומחה הרפואי והנזק התפקודי הקשה

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכיר למיילדות וגינקולוגיה, אשר קבע באופן חד-משמעי כי מדובר ברשלנות רפואית המקיימת קשר סיבתי מלא לנזק:

• היעדר הצדקה קלינית: המומחה קבע כי מהלך הלידה היה תקין וצריך היה לאפשר ליולדת ללדת באופן טבעי ועצמוני. אם היה מתעורר צורך בהמשך, חובה היה להשתמש באמצעים קונבנציונליים ומבוקרים.
• הנזק הפיזי (קרע דרגה 3C): הלחץ האגרסיבי גרם ליולדת לקרע חמור בחיץ הנקבים המערב את סוגרי פי הטבעת הפנימי והחיצוני. מניעת הפעולה המיושנת הייתה מונעת את הקרע, את הניתוחים לתיקונו, ומאפשרת לה ללדת בעתיד בלידה נרתיקית רגילה.
• הפגיעה הקבועה באיכות החיים: הנזק הותיר את הצעירה עם אי-שליטה בסוגרים (יציאה בלתי נשלטת של גזים וחוסר יכולת להתאפק ביציאות), דליפת שתן במאמץ, כאבים כרוניים בקיום יחסים, פגיעה קשה בדימוי העצמי, השלכות נפשיות ובעיות חברתיות וזוגיות קשות.

עורך דין אביחי דר מסביר על רשלנות רפואית בהריון ולידה

ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ברשלנות רפואית בלידה

האפשרות לתבוע בגין נזקים ליולדת בשל לחיצה על הבטן בלידה מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה. בגין נזקים שנגרמו ליילוד ניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18). במקרי פטירה חלילה של יולדת או יילוד עקב לחיצות על הבטן בלידה- ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום המוות