זכאות לפיצוי כספי בעקבות לחיצות על הבטן במהלך לידה (נקיטת קריסטלר)

הפעלת לחץ על בטן היולדת במהלך השלב השני של הלידה, פעולה המוכרת בעולם הרפואי כ"מניפולציית קריסטלר", נחוותה על ידי יולדות רבות כאלימות מיילדותית לכל דבר ועניין. פעולה זו, שמקורה בתחילת המאה ה-19, נועדה בעבר לזרז את הלידה ולהביא לסיומה במצבי חירום. במערכת המשפט המודרנית, שימוש בטכניקה אגרסיבית זו עשוי להיחשב לרשלנות רפואית לכל דבר ועניין, המקימה עילת תביעה וזכאות לפיצוי כספי משמעותי עבור האם או היילוד.

המחדל הרפואי: שימוש בפרקטיקה פסולה ומסוכנת

מדוע הפעלת לחץ על הבטן (לחץ פונדלי) עלול להיחשב לרשלנות רפואית בלידה ?

במיילדות המודרנית, נקיטת קריסטלר איננה מופיעה בספרי הלימוד המקצועיים כאמצעי מקובל או מומלץ לסיום הלידה. משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מבסס את תביעות הרשלנות הרפואית בתחום זה על מספר כשלים מובנים:
    • המלצות ארגון הבריאות העולמי: בשנת 2018 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) המלצה חד-משמעית להפסיק לחלוטין את השימוש בטכניקה זו, בשל סיכון חמור לנזקים גופניים ואף למקרי מוות.
    • חוסר יעילות קלינית: מחקרים רפואיים לאורך השנים הוכיחו כי הפעלת הלחץ אינה יעילה באופן ממשי בקיצור השלב השני של הלידה. מצד שני, דווח על סיבוכים מסכני חיים של הפעולה.
    • היעדר פרוטוקול רפואי מוסדר: מאחר שהפעולה אינה נלמדת באופן רשמי, אין עבורה דרך אחידה או מבוקרת לביצוע, וכל רופא או מיילדת נוקטים בה על פי שיקול דעתם האישי בלבד.
    • עוצמת לחץ בלתי נשלטת: הפעלת כוח פיזי חזק ע"י לחיצה על בטן היולדת עם הידים/מרקפים, מייצרת לחץ לא סימטרי ולא מבוקר על הרחם, דבר החושף את היולדת ואת העובר לסכנות חמורות.
    • קיומן של חלופות מודרניות: במקרים של מצוקה עוברית או צורך אמיתי בקיצור הלידה, לרשות הצוות הרפואי עומדים כלים בטוחים ומפוקחים, כגון יילוד מכשירני (ואקום) או פנייה לניתוח קיסרי דחוף.

הנזק הרפואי: ההשלכות הגופניות של הפעלת לחץ על הבטן בלידה

הסיכונים והפגיעות הצפויות ליולדת ולעובר

הפעלת כוח בלתי מבוקר על בטנה של היולדת עלולה לגרום לשרשרת של פגיעות רפואיות קשות ותמידיות:

🔹 קרעים חמורים בפרינאום (חיץ הנקבים): הלחץ המוגבר דוחף את העובר בצורה אגרסיבית, דבר העלול להוביל לקרעים מורכבים (דרגות 3 ו-4) המערבים את סוגרי פי הטבעת הפנימי והחיצוני של היולדת, וגורמים לאובדן שליטה קבוע על גזים וצואה.

🔹 סכנות ישירות ליולדת: שימוש במניפולציה זו קשור בסיכון מוגבר לשברים בצלעות, היפרדות מוקדמת של השליה, תסחיף מי שפיר ואף קרע קטלני של הרחם.

🔹 נזקים חמורים ליילוד: הפעלת הכוח עלולה להוביל לשברים בשלד התינוק, פגיעות עצביות קשות כגון שיתוק על שם ארב (בעקבות כליאת כתפיים/פרע כתפיים), נזק מוחי עקב חוסר חמצן (תשניק בלידה) שיתוק מוחין ואף מוות.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

 

תביעה בשל לחיצה על הבטן בלידה: מניפולציית קריסטלר

לחץ קטלני: אימה בחדר הלידה - רן רזניק, ישראל היום

שווי הפיצויים הצפויים בתביעות קריסטלר

גובה הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית אלו אינו אחיד, והוא נגזר ישירות מחומרת הנזק הרפואי ומהשלכותיו התפקודיות ארוכות הטווח.
במקרים בהם הפעלת הלחץ גרמה לפגיעות קלות בלבד (כגון שטפי דם או שברים בצלעות שמתרפאים במלואם), הנזק אינו קבוע ולכן הפיצוי הצפוי נמוך. במצבים אלו, לרוב אין כדאיות כלכלית להגשת תביעה משיקולי עלות-תועלת. לעומת זאת, כאשר מניפולציית קריסטלר מובילה לנזקים חמורים ובלתי הפיכים לאם או לתינוק, קיימת עילת תביעה איתנה לפיצויים גבוהים:
  • קרע של הפרינאום (חיץ הנקבים): קרעים מורכבים בדרגות 3–4 המערבים את סוגרי פי הטבעת, עלולים להוביל לאובדן שליטה על צואה וגזים, דליפות שתן במאמץ וכאבים כרוניים. הפיצוי במקרים אלו עשוי להגיע למיליוני שקלים בהתאם לחומרת הפגיעה ולנתוני היולדת. (כך למשל, בת.א. 17026-12-18 פלונית נ' מדינת ישראל, פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב פיצוי של כ-1,500,000 ש"ח לפגיעה מסוג זה). 
  • נזק מוחי ושיתוק מוחין ליילוד: אם הפעלת הלחץ הובילה למצוקה נשימתית קשה ולחוסר חמצן, הפיצוי נמדד במיליוני שקלים. במקרים שבהם נגרם שיתוק מוחין, סכום הפיצויים עשוי לחצות את רף ה-10,000,000 ש"ח לצורך מימון הצרכים הרפואיים לכל החיים. (כך למשל, בת.א. 53580-05-12 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, נפסק פיצוי של 15,065,692 ש"ח בגין נזק מוחי ליילוד). 
  • כליאת כתפיים ושיתוק על שם ארב: הלחץ על הבטן עלול לדחוף את העובר בצורה שתגרום לכליאת כתפיו בתעלת הלידה ("פרע כתפיים"). פגיעה זו עלולה לגרום לשיתוק עצבי ביד התינוק, כאשר שווי הפיצוי נע בין מאות אלפי למיליוני שקלים, בהתאם לחומרת השיתוק.
  • מות היילוד או העובר בלידה: קיימים דיווחים רפואיים על מקרי פטירה עקב הפעלת כוח יתר. במקרה של פטירת יילוד חי, גובה הפיצוי יכול להגיע לכ-2,000,000 ש"ח. אם הפעולה גרמה למותו של העובר ברחם אמו (תביעת עובר), שווי הפיצוי עומד על כמה מאות אלפי שקלים. 
  • מות היולדת בלידה: מאחר שרוב היולדות הן נשים צעירות, הפיצוי במקרים טרגיים אלו עשוי להגיע למיליוני שקלים, והוא מחושב באופן אינדיבידואלי על בסיס נתוני המנוחה, גילה, הסטטוס המשפחתי שלה ושכרה ערב הלידה.

דוגמה מתיק משרדנו: רשלנות בלידה שהובילה לקרע בסוגרים עקב הפעלת לחץ על הבטן של היולדת

תיאור מקרה התביעה ומחדלי הצוות הרפואי

תביעה במשרדנו בנושא יולדת צעירה, אשר במהלך השלב השני של הלידה (שלב הלחיצות) החליט אחד הרופאים לזרז את יציאת העובר באמצעות הפעלת לחץ פיזי חזק על בטנה – מניפולציית קריסטלר – ללא קבלת הסכמתה, וללא הצדקה (לא הייתה סיבה רפואית לקצר את הלידה). התביעה חשפה שורה של כשלים חמורים ברישום הרפואי ובהתנהלות הרופאים:
  • לא היתה סיבה לפעול לקיצור הלידה: הלידה התקדמה עד אותו שלב בצורה תקינה ובקצב מקובל.
  • היעדר פרוטוקול: הפעולה בוצעה ללא כל הנחיה או פרוטוקול מחלקתי מוסדר.
  • היעדר תיעוד: דוח הלידה היה ריק מפרטים – הרופא המטפל לא תיעד את הסיבה לביצוע הפעולה או את האופן שבו בוצעה.
  • היעדר הסכמה מדעת: לא ניתן ליולדת כל הסבר לגבי סיכוני הפעולה או החלופות המודרניות הקיימות, ולא התקבלה הסכמתה המודעת.

קביעת המומחה הרפואי והנזק התפקודי הקשה

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בכיר למיילדות וגינקולוגיה, אשר קבע באופן חד-משמעי כי מדובר ברשלנות רפואית המקיימת קשר סיבתי מלא לנזק:
  • היעדר הצדקה קלינית: המומחה קבע כי מהלך הלידה היה תקין וצריך היה לאפשר ליולדת ללדת באופן טבעי ועצמוני. אם היה מתעורר צורך בהמשך, חובה היה להשתמש באמצעים קונבנציונליים ומבוקרים.
  • הנזק הפיזי (קרע דרגה 3C): הלחץ האגרסיבי גרם ליולדת לקרע חמור בחיץ הנקבים המערב את סוגרי פי הטבעת הפנימי והחיצוני. מניעת הפעולה המיושנת הייתה מונעת את הקרע, את הניתוחים לתיקונו, ומאפשרת לה ללדת בעתיד בלידה נרתיקית רגילה.
  • הפגיעה הקבועה באיכות החיים: הנזק הותיר את הצעירה עם אי-שליטה בסוגרים (יציאה בלתי נשלטת של גזים וחוסר יכולת להתאפק ביציאות), דליפת שתן במאמץ, כאבים כרוניים בקיום יחסים, פגיעה קשה בדימוי העצמי, השלכות נפשיות ובעיות חברתיות וזוגיות קשות.

עורך דין אביחי דר מסביר על רשלנות רפואית בהריון ולידה

ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ברשלנות רפואית בלידה

משרד עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מוביל את תחום הייצוג המשפטי של נפגעי רשלנות רפואית בהריון ובלידה בישראל:
    • ניסיון ועיסוק בלעדי: המשרד עוסק מזה כ-20 שנה אך ורק בתביעות רשלנות רפואית, ומחזיק בהצלחות מוכחות ובזכייה בפיצויים של מיליוני שקלים עבור לקוחותיו.
    • סמכות מקצועית מוכרת: עו"ד אביחי דר הוא מחבר ספר היסוד "רשלנות רפואית" (הוצאת בורסי, 2022) המשמש שופטים ועורכי דין באולמות בתי המשפט.
    • ייצוג ישיר ללא פשרות: כל תיק מנוהל ישירות ובאופן אישי על ידי השותפים הבכירים, ללא מעורבות של מתמחים או עורכי דין זוטרים.
    • שכר טרחה על בסיס הצלחה: שכר הטרחה של המשרד נגבה כאחוז מהפיצוי שהושג בפועל בסיום ההליך בלבד.

אם עברתם לידה קשה שכללה הפעלת לחץ פיזי על הבטן, וכתוצאה מכך נגרם נזק גופני לכם או לילדכם, פנו אלינו לבחינת סיכויי התביעה שלכם באופן יסודי וללא כל התחייבות:
האפשרות לתבוע בגין נזקים ליולדת בשל לחיצה על הבטן בלידה מתיישנת בתוך 7 שנים מהלידה. בגין נזקים שנגרמו ליילוד ניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18). במקרי פטירה חלילה של יולדת או יילוד עקב לחיצות על הבטן בלידה- ניתן לתבוע עד 7 שנים מיום המוות

שאלות ותשובות

האם מקובל להפעיל לחץ על הבטן בלידה ?
הפעלת לחץ על הבטן בלידה מקורה בטכניקה עתיקת יומין הנקראת מניפולציית קריסטלר. בעבר, כשלא היו אמצעים אחרים לסיום לידה, כמו לידת מכשור או ניתוח קיסרי, פותחה שיטה של הפעלת לחץ פונדאלי על הרחם של היולדת, כדי לזרז סיום הלידה (סיום השלב השני של הלידה). עם השנים התפתחו אמצעים אחרים יעילים יותר ומסוכנים פחות והשיטה נזנחה כמעט לחלוטין. כמו כן, הצטברו דיווחים על נזקים חמורים ליולדות וליילודים בשל שימוש בקריסטלר, כולל מקרי מוות, ומדינות מסוימות אסרו במפורש על שימוש בשיטה. בארץ הפעולה אסורה לשימוש ברוב חדרי הלידה.
האם הפעלת לחץ על הבטן של היולדת זו רשלנות רפואית בלידה ?
מאחר שמדובר בפעולה שמצד אחד יעילותה מוטלת בספק והיא קשורה עם נזקים חמורים ליולדות וליילודים , ומצד שני קיימים כיום אמצעים מודרניים כמו לידת ואקום או ניתוח קיסרי, הפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה כדי לזרז הלידה, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בלידה.
מהם הנזקים שהפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה עלולה לגרום ?
הפעלת לחץ על הבטן של היולדת בלידה עלולה לגרום בין היתר נזקים כמו שברים בצלעות, היפרדות מוקדמת של השליה, הופעת תסחיף מי שפיר, פגיעה בסוגרי פי הטבעת של היולדת עקב קרעים של הפרינאום (חיץ הנקבים), כמו גם פגיעה בשלד התינוק, נזק מוחי לתינוק וקרע של הרחם. קיימים דיווחים גם על מקרי מוות של יולדות ויילודים.
מהו הפיצוי הצפוי בתביעה על נזק בשל הפעלת לחץ על הבטן של היולדת ?
סכומי הפיצויים נעים בטווח של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, תלוי בחומרת הפגיעה והשלכותיה. למשל, במקרה של פטירת יילוד בשל רשלנות בלידה ניתן לקבל פיצוי של כ-2,000,000 ש"ח. נזק מוחי ליילוד בלידה יכול להביא לפיצוי של מעל 10,000,000 ש"ח. קרעים חמורים בלידה בפרינאום וצוואר הרחם בשל רשלנות בלידה, עשויים לזכות גם הם בפיצויים גבוהים במיוחד.
עד מתי ניתן לתבוע על נזקים שנגרמו בשל הפעלת לחץ על הבטן בלידה ?
ככל שהפעולה גרמה נזקים ליולדת ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה. על נזקים ליילוד החי, ניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25. במקרי פטירה, ניתן לתבוע עד 7 שנים מהפטירה.

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין גיא נסים ואביחי דר, חברי לשכת עורכי הדין בישראל המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה
בוואטסאפ
whatsapp whatsapp