רשלנות בלידת ואקום גרמה קרע בצוואר הרחם

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים מקרה תביעה של קרע בצוואר הרחם בשל לידת ואקום רשלנית, מה היתה הרשלנות במקרה זה, מהו הפיצוי הצפוי בתביעה ועוד מידע על רשלנות רפואית בלידות ואקום בשורות הבאות

לפעמים יש צורך לחלץ היילוד באמצעות שולפן ריק – מכשיר הוואקום המוכר לחלק מהיולדות – מבנה דמוי כיפה או גביע, עשוי מתכת או סיליקון המונח על קרקפת התינוק. מהמכשיר יוצא צינור חשמלי המאפשר יצירת לחץ שלילי (ואקום). הלחץ יוצר את הוואקום בין הגביע לראש התינוק ומאפשר משיכת התינוק החוצה באמצעות הגביע המחובר בלחץ לראשו.

לידת ואקום כרוכה מטבע הדברים גם בסיכונים לעובר ולאם. אחד מהם הוא פגיעה בנרתיק ו/או צוואר הרחם וקריעתם בצורה קשה. סיכון אחר הוא פגיעה בפרינאום ובשרירי סוגר פי הטבעת – מצב מסוכן שעלול לגרום לאי שליטה בסוגר.

על מנת למזער סיכוני לידה הוואקום, נקבעים בספרות המקצועית "כללי עבודה" המתעדכנים מעת לעת, הן ביחס לתנאים לביצוע הפעולה והן ביחס לאופן ביצועה. על סמך אלו מוציאים האיגודים המקצועיים בתחום, ניירות עמדה והמלצות מקצועיות.

אם בשל סטייה מכללי היילוד בוואקום נגרם נזק ליולדת ו/או ליילוד, יכולה להיות עילה לתביעת פיצוי כספי בשל רשלנות רפואית.

לאחרונה הוגשה על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, תביעה בשל רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר, מומחה במיילדות וגניקולוגיה אשר בחן את פרטי המקרה וקבע כי לידת הוואקום בוצעה במקרה זה בניגוד לנהלים ובשל כך נגרמו נזקי התובעת- תלישה של חלק מצוואר רחמה. המומחה עמד בחוות דעתו על חלק מהכשלים במקרה זה:

• היולדת היתה בפתיחה גמורה כשעה בלבד – מצב שאינו עונה להגדרה של שלב שני מוארך המצדיק ביצוע ואקום.
• לא הייתה כל סיבה עוברית לסיים את הלידה בוואקום, מאחר שהניטור העוברי היה תקין (ללא עדות למצוקת עובר).
• ראש העובר בעת ניסיון היילוד בוואקום היה נמוך מדי מצב שאינו מתאים ליילוד בוואקום.
• קיימת סבירות גבוהה שגביע הוואקום הונח על רקמת צוואר הרחם של התובעת וגרם בשל כך לתלישה של השפה הקדמית של צוואר הרחם.

המומחה קבע בחוות הדעת כי :"לאחר הנחת אפליקציית הגביע על ראש העובר, טרם יצירת התת לחץ, מוודאים באמצעות מעבר עם האצבעות, לכל היקפו של גביע הוואקום שהוצמד לקרקפת העובר, שלא נתפסה רקמת צוואר או נרתיק בין הגביע וקרקפת העובר, כאשר כל רופא סביר המבצע לידות ואקום מכיר פעולה זו". לאחר יצירת תת הלחץ מומלץ לוודא שוב שלא נתפסה רקמה אימהית בין גביע הוואקום וקרקפת העובר…אין כל תיעוד שבמהלך הפעולה בוצעה בדיקה דיגיטלית (באמצעות אצבע) מסביב לגביע בכדי לוודא שלא נתפסה רקמת צוואר או נרתיק בין הגביע וקרקפת העובר, פעולה הכרחית שבמידה שהיתה מתבצעת היתה מצביעה על כך שרקמת צוואר אמנם נתפסה ושחרור שלה היה מונע את כל שהתרחש…".

פעולת הוואקום הרשלנית הסתיימה במקרה זה עם נזק חמור לחלק הקדמי של צוואר הרחם של היולדת שלמעשה נתלש במהלך הפעולה. לאחר הפעולה היולדת דיממה קשות ועברה ניתוחים לעצירת הדימום. על אף המהלך הסוער, לא טרחו בבית החולים ליידע התובעת לגבי הנזק שנגרם לצוואר הרחם שלה, ולא ניתנו לה הנחיות מתאימות למצב זה של פגיעה בצוואר הרחם העלול להביא ללידות מוקדמות של פגים או הפלות בשלב מתקדם של ההריון כפי שאכן קרה לה:

 בשל הנזק שנגרם לצוואר הרחם  בלידת הוואקום חוותה התובעת הפלה מאוחרת בשבוע 20  ולידה מוקדמת של פג בשבוע 32.

בשל הנזק שנגרם לצוואר הרחם של התובעת נגזר עליה להיות בכל הריון בשמירת הריון מלאה- הכוללת שכיבה במיטה משבוע 15 להריון, תחת מעקבים תכופים וטיפול תרופתי. בשל הנזק שנגרם לצוואר הרחם, לא ניתן לדעת כיצד יסתיימו ההריונות העתידיים של התובעת: הפלה מאוחרת, לידה במועד או לידה מוקדמת של פג.

 המומחה הרפואי הדגיש בחוות דעתו כי: "לידות מוקדמות עלולות להסתיים עם לידת פג הלוקה בנזק מוחי אופייני לפגים לרבות שיתוק מוחין קשה עם נזקים חמורים לכל החיים. פגות גורמת לרוב מקרי המוות סביב לידה ולרוב מקרי שיתוק המוחין לטווח הארוך. הפגות ידועה כגורמת לדימומים בחדרי המוח, לפגיעה בחומר הלבן ובחומר האפור של המוח, פגיעות נוירולוגיות וקוגניטיביות ופיגור שכלי….".

התובעת נאלצה ותיאלץ בעתיד לשהות בכל הריונותיה בשמירת הריון משבוע 15. לדבר יש השלכות כלכליות- אובדן שכר וצורך בעזרת הזולת עבור משק הבית ובהוצאות נוספות. כמו כן, כרוך הדבר בצער וסבל.

מלבד זה חוותה התובעת הפלה מאוחרת של עובר בשבוע 20 – על כל הצער שבדבר. כמו גם ילדה פגית בשבוע מוקדם.

התובעת מתכננת לידות נוספות ולא ניתן לדעת כאמור איך אלו יסתיימו.