נסיבות המקרה: שאריות שליה וניקוב הרחם בגרידה
התובעת, אישה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה, ילדה תאומים. אף שהלידה הוגדרה בסיכון גבוה עקב ניתוח קיסרי בעברה, הצוות הרפואי לא בדק כנדרש את השליה לאחר הלידה, וברחמה נותרו שאריות חומר הריוני.
כעבור שלושה שבועות פנתה התובעת לבית החולים בשל דימום, ובוצעה בה פעולה שגויה של גרידה שבמהלכה נוקב רחמה (פרפורציה) – סיבוך שהצריך ניתוח דחוף לתיקונו. בהמשך, משלא ניתן לה טיפול מניעתי מקובל נגד הידבקויות, היא אובחנה עם תסמונת אשרמן שפגעה קשות בתפקוד הרחם.
טענות התביעה: רשלנות בגרידה והיעדר טיפול מניעתי
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה למיילדות וגינקולוגיה, אשר הצביע על מחדלי הצוות הרפואי:
השארת השליה
אי-ביצוע סריקה קפדנית של הרחם למרות גורמי הסיכון הברורים.
בחירת סוג הפעולה
ביצוע גרידה במקום היסטרוסקופיה, המהווה את ה-Gold Standard הטיפולי ומפחיתה סיכון לניקוב הרחם.
העדר טיפול מניעתי והופעת תסמונת אשרמן
אי-מתן אנטיביוטיקה והורמונים למניעת הידבקויות, לצד היעדר מעקב והיסטרוסקופיה ביקורתית בזמן גרמו להופעת תסמונת אשרמן.
טענות ההגנה: ניקוב הרחם הוא סיבוך מוכר
- סיכונים מוכרים של הפעולה: הותרת שאריות שליה וניקוב הרחם (פרפורציה) הם סיבוכים רפואיים מוכרים ומולדים של לידות וגרידות, אשר אינם מעידים בהכרח על רשלנות.
- טיפול מקצועי בזמן אמת: הצוות הרפואי פעל במקצועיות ובסבירות, זיהה את הניקוב מיד, ותיקן אותו כנדרש בנתונים ובזמן אמת.
הפרכת ההגנה: הימנעות מהיסטרוסקופיה וביצוע גרידה עיוורת
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר הדפו טענות ההגנה והוכיחו על ידי הצגת חוות דעת רפואית משלימה וספרות רפואית כי:
- צוות הלידה התעלם מעברה הרפואי של התובעת (ניתוח קיסרי), המהווה גורם סיכון מוגבר אשר חייב בדיקה קפדנית ויזומה של הרחם למניעת השארת שאריות שליה.
- לפי הספרות הרפואית, לאחר זיהוי שאריות שליה יש לבצע היסטרוסקופיה ("תחת ראייה") ולא גרידה "עיוורת", אשר במקרה זה הובילה ישירות לניקוב הרחם ולפגיעה קשה במבנהו.
תוצאת ההליך: 300,000 ש"ח בגין גרימת תסמונת אשרמן
לנוכח הראיות החזקות וחוות הדעת החד-משמעיות שהוצגו מטעמנו, בחר בית החולים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט. הצדדים חתמו על הסדר פשרה שלפיו היולדת קיבלה פיצוי כספי בסך 300,000 שקלים.
חישוב הפיצוי: כאב וסבל לאם לארבעה ילדים
חישוב הפיצויים במקרי פגיעה בפוריות וברחם מושפע באופן ישיר מהסטטוס המשפחתי ומגילה של התובעת. בעוד שפגיעה מוחלטת בפריון אצל אישה צעירה ללא ילדים תגרור פיצוי גבוה במיוחד, במקרה שלנו מדובר באם שכבר חובקת ארבעה ילדים. לכן, בית המשפט שם את הדגש המרכזי על רכיב הנזק הלא ממוני. סכום הפשרה שנפסק, 300,000 ש"ח, משקף בעיקר את הפיצוי בגין הכאב והסבל, עוגמת הנפש, הצלקת הבטנית והטראומה הנפשית שחוותה היולדת עקב שרשרת הטיפולים המיותרים.
בהסכם פשרה
פטור ממס
