בהסדר פשרה שאושר ביום 12.5.2020 ע"י בית המשפט העליון בערעור, נקבע כי קשישה שיוצגה על ידי עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר תפוצה ב-407,000 ש"ח לאחר שעברה אירוע מוחי. זאת מעבר לכ-10,000 ש"ח (כ-1,200,000 ש"ח סה"כ) אותם תמשיך לקבל מדי חודש מהמוסד לביטוח לאומי.
מה הייתה הרשלנות במקרה זה, מה הנזק שנגרם לקשישה וממה מורכב הפיצוי ? עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
הקשישה פנתה לבית חולים ברזילי באשקלון, בחשד לכך שעברה שבץ מוחי שהחל שלושה ימים קודם לכן. בבית החולים לא נבדקה הקשישה כראוי ולא בוצע הבירור הנדרש למצבה. בשל כך עברה הקשישה למחרת שבץ מוחי נוסף והיא נותרה פגועה ומוגבלת.
בתביעה נטען שאילו הייתה מטופלת הקשישה כנדרש, ניתן היה למנוע השבץ המוחי הנוסף שחוותה למחרת אשפוזה בבית החולים ולמזער נזקיה מהאירוע המוחי. בית החולים טען מנגד שהמטופלת עברה אירוע מוחי עוד קודם לקבלתה לבית החולים וכי לא היה אירוע נוסף למחרת אשפוזה, כי אם דובר בהשלכות מאוחרות של האירוע המוחי הראשון שעברה, כאמור, עוד לפני אשפוזה בבית החולים. אי לכך, טען בית החולים, לא היה בטיפול אחר בכדי לשנות התוצאה הסופית.
לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל טענות בית החולים ודחה התביעה, הגשנו ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון לא היה שבע רצון מפסק דינו של בית המשפט המחוזי והציע תחת זאת פיצוי של 407,000 ש"ח שהתקבל על ידי הצדדים בהסכמה.
בשל אי זיהוי השבץ המוחי עמו התקבלה התובעת לבית החולים, חלה החמרה במצבה הנוירולוגי של התובעת והופיעה חולשה של הרגל, בנוסף לחולשת יד אחת (מונופלגיה) עמה התקבלה התובעת לבית החולים. בשל כך נותרה התובעת עם חולשה של פלג גופה הימני והפרעות דיבור. היא הפכה תלותית בזולת ומוגבלת בתפקוד היומיום.
במקרה זה דובר בקשישה, שעוד לפני האירוע היה נתמכת על ידי המוסד לביטוח לאומי. היא חוותה שבץ מוחי, אשר אילו היה מטופל כנדרש, קיים היה סיכוי שהיה מותיר אותה עם נזקים שיוריים פחות חמורים מאלו שנותרו. הפיצוי שניתן במקרה זה היה "פיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה"- אותם סיכויים של הקשישה לסיים האירוע המוחי במצב טוב יותר, אילו הייתה מקבלת טיפול טוב יותר ולא רשלני. מאחר שדובר במי שממילא לא עבדה קודם לאירועים והייתה נתמכת סעד, עיקר הפיצוי היחסי שנפסק היה במקרה זה בגין כאב וסבל, צער ועוגמת נפש שנגרמו לקשישה בשל המקרה.
טיפים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית
