הצלקות הורחבו בשל רשלנות בניתוח - הילדה תפוצה ב-180,000 ש"ח

בהסדר פשרה שקיבל ביום 17.9.2020 תוקף של פסק דין, נקבע כי בית חולים במסגרתו עברה התובעת ניתוח אפנדיציט, יפצה אותה ב-180,000 ש"ח. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מפרטים בשורות הבאות על המקרה ועל אופן קביעת הפיצוי בו זכתה התובעת

מה הייתה הרשלנות במקרה זה ?

התובעת, ילדה כבת 10, עברה ניתוח לפרוסקופי לכריתת התוספתן בשל דלקת (אפנדיציטיס). במהלך הניתוח נפל חלק מכלי הניתוח (ראש הסקשיין – מעין מתכת מתברגת) אל תוך חלל בטנה של הילדה. הרופאים נאלצו להרחיב הצלקת הניתוחית בכדי לאתר החלק שנפל ולהוציאו. בשל כך נותרה הילדה עם צלקות רחבות יותר מאלו שהיו אמורות להיות אצלה. לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה אשר קבע כי ראש הסקשיין נפל בשל רשלנות בהברגתו. הרשלנות הברורה במקרה זה הותירה למעשה במחלוקת רק את השאלה מהו הפיצוי בגינו יש לפצות הילדה. [להרחבה על נסיבות התביעה לחצ/י כאן]

על סמך מה נקבע גובה הפיצוי במקרה זה ?

באופן עקרוני הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית כפוף לגובה הנזק שנגרם לנפגע. נהוג לחלק את רכיבי הפיצוי לקטגוריות של נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים.

הנזקים הממוניים, כשמם כן הם – נזקי ממון שנגרמו לנפגע בשל הפגיעה. בתוך אלו ניתן לציין: הפסד הכנסות בתקופת המחלה ובעתיד, הוצאות בגין טיפולים רפואיים, עזרה, סיעוד, ליווי, ניידות וכו'.

הנזקים הלא ממוניים הם הכאב והסבל, הצער ועגמת הנפש של הנפגע בשל הפגיעה, וכן הקיצור בתוחלת החיים של הנפגע (ככל שנגרם קיצור כזה).

במקרה זה, הנזק שנגרם לילדה הוא למעשה צלקות בבטן או ביתר דיוק – ההפרש בין הצלקות שממילא היו אמורות להיגרם לה מהניתוח שהתבקש לכריתת התוספתן, לעומת הצלקות שנגרמו לה בפועל, בשל הצורך להרחיב את חתכי הניתוח כדי לאתר את החלק שנפל בבטן של הילדה.

מדובר בנזק שהוא קוסמטי במהותו, ואינו מוביל בהכרח לפגיעה תפקודית, הכרוכה למשל עם ירידה בהכנסות או עם צורך בעזרה, הוצאות ניידות וכו'. נזק זה הוא נזק לא ממוני והפיצוי שניתן במקרה זה- 180,000 ש"ח- מבטא, רובו ככולו, את האלמנט הרגשי: הצער ועגמת הנפש שנגרמו ושייגרמו לילדה למשך כל ימי חייה, בשל צלקות מיותרות.

ישאל השואל מדוע דווקא 180,000 ש"ח ולא סכום אחר ? מדובר בהערכות ובהיקשים ממקרים אחרים (תקדימים ומקרים דומים). אמנם נתונים כמו היקף הפגיעה, גילו של הנפגע וחומרת הרשלנות עשויים להשפיע על גובה הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, אולם בפועל, אין השופט מוגבל בפסיקת הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני בתביעת רשלנות רפואית לחישוב מתמטי כזה או אחר והרבה פעמים השקפת עולמו של השופט היא שתכתיב מהו סכום הפיצוי שיקבל הנפגע בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו. מובן שאין להשוות כאב וסבל חולפים למקרה שכזה בו נותרה הילדה עם צלקות מכערות למשך כל ימי חייה, כמו שאין להשוות מקרה זה למקרה בו איבד נפגע איבר כמו יד או רגל בשל רשלנות רפואית.

מכיוון שאין "טבלה" או נוסחה כלשהי שבה השופט משתמש לצורך חישוב אוטומטי של הפיצוי בגין כאב וסבל (כמו בתביעות תאונות דרכים, למשל), יש חשיבות עליונה לכך שאת הנפגע ייצג עורך דין הבקי בתחום ואשר יוכל להציג לשופט תקדימים ופסיקות ממקרים דומים, כמו גם כמה שיותר ראיות המצביעות על חומרת הכאב והסבל, ובכך ישכנע את השופט לפסוק סכום כמה שיותר גבוה.

למידע נוסף והרחבה על פיצויים בגין כאב וסבל בתביעות רשלנות רפואית לחצ/י כאן >

בשורה התחתונה

במקרה זה בשל רשלנות נגרמו לתובעת הצעירה צלקות מכערות בדופן בטנה התחתונה.

הפיצוי שהתקבל במקרה זה משקף, רובו ככולו, את הנזק הלא ממוני שנגרם לילדה- הכאב והסבל שילוו אותה למשך כל ימי חייה בשל הצלקות המיותרות בבטנה.

פיצוי בגין כאב וסבל בתביעות רשלנות רפואית אינו נתון לחישוב מתמטי, הוא מושפע מהיקף הפגיעה, כמו גם מגילו של הנפגע ומחומרת הרשלנות, אולם גם להשקפת עולמו של השופט יש משקל מכריע בקביעת הפיצוי בראש נזק לא ממוני זה.

לקריאה על תביעות רשלנות רפואית בניתוח בטיפול עורכי הדין לחצ/י כאן >

מידע נוסף וקישורים רלוונטיים:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן