נסיבות האירוע: נפילת מכשיר ניתוחי לחלל הבטן והרחבת חתכים
התובעת, ילדה כבת 10, הוכנסה לניתוח לפרוסקופי (זעיר-פולשני) לכריתת התוספתן עקב דלקת. במהלך הניתוח, ראש מכשיר שאיבה (סקשן) ניתק ונפל לחלל בטנה. בשל כך, נאלצו המנתחים להרחיב את החתכים כדי לאתר ולשלוף את החלק, מה שהותיר בבטנה צלקות רחבות ומיותרות.
טענות התביעה: כשל טכני בהכנה, סטייה מסטנדרט ונזק אסתטי
התביעה נתמכה בחוות דעת של מומחה כירורגי, שהצביעה על מחדלי הצוות:
כשל טכני בהכנה
הצוות התרשל בהברגה ובווידוא תקינותו של מכשיר הסקשן טרם החדרתו לבטן.
סטייה מסטנדרט הזהירות
התנתקות מכשור רפואי לגוף המטופל מעידה על חוסר זהירות מובהק.
נזק אסתטי עודף
הניתוח, שאמור היה להסתיים בצלקות זעירות, הותיר פגיעה אסתטית חריגה וצלקות נרחבות שלא לצורך.
טענות ההגנה: היעדר נזק תפקודי, נזק אסתטי מזערי וסיבוך אפשרי
מאחר שהאחריות לאירוע הייתה ברורה, המוסד הרפואי מיקד את הגנתו בניסיון למזער את הנזק:
- היעדר נזק תפקודי: הניתוח הסתיים בהצלחה קלינית, ללא פגיעה תפקודית לילדה.
- נזק אסתטי מזערי: נטען כי ניתוח בטן ממילא מותיר צלקות, וההבדל האסתטי בפועל אינו מצדיק פיצוי גבוה.
- סיבוך אפשרי: הנתבעים טענו בלשון רפה כי תקלה במכשור היא בגדר סיבוך שעלול להתרחש ללא התרשלות.
הפרכת ההגנה: הוכחת רשלנות בהברגה והצגת נזק אסתטי משמעותי
- התרשלות ברורה ולא סיבוך: המומחה מטעמנו קבע חד-משמעית כי ניתוק ראש הסקשן נבע מהברגה לקויה, וכי עצם השימוש במכשיר מבלי לוודא את הברגתו כנדרש מהווה רשלנות רפואית.
- הפער האסתטי: הודגם ההבדל המהותי בין צלקות זעירות רגילות לבין הצלקות הרחבות והבולטות שנוצרו, הפוגעות בדימוי הגוף של הילדה.
תוצאת ההליך: 180,000 ש"ח פיצוי עקב רשלנות בניתוח אפנדיציט
לאור חוות הדעת החד משמעית שצרפנו לתביעה, המחלוקת התמקדה בגובה הנזק. הצדדים הגיעו להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו שולם לילדה פיצוי כולל בסך 180,000 ש"ח.
חישוב הפיצוי: כאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה בדימוי הגוף בשל צלקות
מכיוון שהנזק קוסמטי ואינו גורר פגיעה תפקודית, רובו ככולו של הפיצוי בתביעה היה על ראש הנזק של כאב וסבל ועוגמת נפש – המבטא את הצער, ההיבט הרגשי והפגיעה בדימוי הגוף של ילדה שתישא צלקות בולטות ומיותרות למשך כל חייה.
בהסכם פשרה
פטור ממס
