נסיבות האירוע: איחור באבחון הדלקת והתפתחות פרפור פרוזדורים ושבץ
התובעת, כבת 63, סבלה ממחלה נגיפית שהתפתחה לדלקת של קרום הלב (פריקרדיטיס). חרף קיומם של סימני אזהרה, הדלקת אובחנה באיחור ניכר, וגם לאחר האבחון לא הוענק לה טיפול הולם במסגרת השגחה ראויה. כתוצאה ממחדלים אלו, התפתח פרפור פרוזדורים שגרם לשליחת קריש דם למוח (תסחיף) ולשבץ מוחי חריף, אשר הותיר אותה עם נכות תפקודית קשה.
טענות התביעה: מחדלי הצוות במיון ובקופה
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא קרדיולוג בכיר, אשר קבע כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית:
התעלמות בחדר המיון
הצוות נמנע מביצוע בדיקות נחוצות לאבחון דלקת קרום הלב, למרות שהתובעת נשלחה למיון על ידי רופא המשפחה במטרה מפורשת לשלול מחלה זו.
אי הפניה לאשפוז
הקרדיולוג בקופת החולים שאבחן לבסוף את הדלקת וזיהה נוזל פריקרדיאלי, כשל כאשר לא שלח את החולה לאשפוז מידי לצורך מעקב וניקוז.
היעדר טיפול מתאים לשבץ
בזמן האירוע החריף במיון, החולה לא קיבלה טיפול בממיס קרישים (TPA) ולא נשקלה העברתה לצנתור מוח, פעולות שעשויות היו למנוע נכות קבועה.
טענות ההגנה: הטיפול היה סביר ותרופת TPA לא הייתה מועילה
ההגנה טענה מנגד כי הטיפול שניתן לתובעת בזמן אמת היה סביר ועמד בסטנדרט הרפואי המקובל. בנוסף, נטען כי לא התקיימו התנאים הרפואיים המאפשרים מתן טיפול ב-TPA במועד הופעת השבץ וכי ממילא טיפול זה לא היה מונע את הנזק עימו נותרה התובעת.
הפרכת ההגנה: אבחון בזמן היה מונע את השבץ
המומחה מטעם התביעה שלל טענות אלו לחלוטין וקבע כי לו הייתה דלקת קרום הלב מאובחנת בזמן ומטופלת כראוי במסגרת אשפוז, ניתן היה לנקז את הנוזל, למנוע את החמרת המצב לפרפור פרוזדורים – ולמנוע כליל את הופעת השבץ המוחי.
טענות ההגנה הופרכו באמצעות חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה, אשר הבהיר את השתלשלות האירועים:
- מניעת ההחמרה הלבבית: הובהר כי לו הייתה דלקת קרום הלב מאובחנת במועד ומטופלת באשפוז, ניתן היה לנקז את הנוזל הפריקרדיאלי.
- מניעת השבץ המוחי: ניקוז מוקדם וטיפול מונע היו עוצרים את החמרת המצב לפרפור פרוזדורים, ובכך מונעים לחלוטין את הופעת התסחיף והשבץ המוחי.
תוצאת ההליך: 1,800,000 ש"ח בגין רשלנות בדלקת קרום הלב
בהמלצת בית המשפט פנו הצדדים לגישור, שהסתיים בחתימה על הסכם פשרה. במסגרת ההסכם נקבע כי ישולם לתובעת פיצוי הוני חד-פעמי בסך 1,200,000 ש"ח, המצטרף לתגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך כ-600,000 ש"ח (סך הכול 1,800,000 ש"ח).
חישוב הפיצוי: עזרת הזולת וכאב וסבל לחברת קיבוץ
חישוב הפיצויים בתביעת הרשלנות הרפואית נערך על בסיס הנכות המגבילה שנגרמה לתובעת, תוך התחשבות בגילה (63), היותה חברת קיבוץ שלא עבדה בחוץ, וצרכיה השיקומיים, שחלקם מומנו על ידי הקיבוץ. עיקר הפיצוי נפסק עבור ראשי נזק של עזרת הזולת וכאב וסבל.
בהסכם פשרה
פטור ממס