רשלנות רפואית וביטוח לאומי

נפגע רשלנות רפואית עשוי להיות זכאי הן לפיצוי כספי חד פעמי במסגרת תביעת רשלנות רפואית לפי פקודת הנזיקין והן להטבות וקצבאות לכל החיים מכוח חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, לשילוב הזכויות יש השלכות שכדאי להיות מודעים אליהן – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים 

נפגע רשלנות רפואית זכאי לפנות ולממש זכויותיו הן במסגרת תביעת נזיקין בעילה של רשלנות רפואית שתקנה פיצוי כספי המשולם באופן חד פעמי, והן במסגרת חוק הביטוח הלאומי שמפצה נפגעים באמצעות קצבאות חודשיות.

לדוגמה, נפגע רשלנות רפואית יכול לקבל פיצוי כספי חד פעמי במסגרת תביעת רשלנות רפואית ולקבל בנוסף קצבאות נכות/קצבת ילד נכה, קצבאות שירותים מיוחדים/סיעוד וקצבאות ניידות מהביטוח הלאומי.

ככל שמדובר במקרה מוות חו"ח, יורשיו של הנפגע יכולים לקבל פיצוי חד פעמי בתביעת רשלנות רפואית בגין המוות, ולקבל מכוח חוק הביטוח הלאומי מענק פטירה וכן קצבאות שארים שישולמו לשאריו של הנפטר (אלמנה וילדים עד גיל 24).

עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ישנן השלכות לזכאות הכפולה, אשר באות לידי ביטוי בחישוב סכום הפיצוי החד פעמי שיקבל הניזוק במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.

לפי הוראות הדין, זכאי הביטוח הלאומי לתבוע החזר בגין הכספים שהוא מעניק לנפגע רשלנות רפואית, מהמוסד הרפואי שגרם לרשלנות הרפואית. בפועל, בשל כך מראש, סכום הפיצויים שיקבל הנפגע  כפיצוי חד פעמי במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית, יהיה לאחר ניכוי כלל הסכומים שקיבל וצפוי יהיה לקבל מהביטוח הלאומי. הניכוי לא פוגע בזכות לקבלת פיצוי גם מכוח תביעת רשלנות רפואית כאמור לעיל, אבל כן מקטין הפיצויים במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.

חשוב לשים לב לעקרונות הבאים המסדירים שילוב הזכויות:

• גם אם נפגע רשלנות רפואית שזכאי להטבות מכוח חוק הביטוח הלאומי איננו פונה לקבלת זכויות מהביטוח הלאומי, עדיין ינכו לו את גובה הסכומים שהוא אמור לקבל מכוח חוק הביטוח הלאומי. בעגה המקצועית קוראים לזה "ניכוי רעיוני". יחד עם זאת, אין מבצעים ניכוי רעיוני למי שפנה לקבלת זכויות מהביטוח הלאומי אך נדחה, גם אם לא הגיש ערעור על החלטת המוסד הביטוח הלאומי (אין חובה להתדיין).
• במקרה של נפגע רשלנות רפואית שלוקה בנכויות נוספות שאינן קשורות לרשלנות הרפואית, המוכרות על ידי הביטוח הלאומי, יבוצע ניכוי יחסי בהתאם לכללים שנפגעו בפסיקת בית המשפט העליון ("הילכת פרלה עמר").
• במקרה בו נקבע במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית קיצור צפוי בתוחלת חיי הנפגע המשפיע על גובה הפיצוי, גם ניכויי הביטוח הלאומי ייעשו בהתאם לקיצור שנפסק ("הילכת אלחבאנין").
• במידה שנפסק כי אחריותו של גורם הרשלנות הרפואית כלפי נפגע הרשלנות הרפואית הינה חלקית, למשל 50%, גם הניכוי של כספי הביטוח הלאומי יהיה חלקי, 50% בהתאם ("הילכת שביט").
• במקרים נדירים יכול להיווצר מצב שסך כל הכספים להם זכאי נפגע הרשלנות הרפואית מהביטוח הלאומי, עולה על סך כל הכספים להם הוא זכאי במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית ("תביעה נבלעת"). במקרה זה, נפגע הרשלנות הרפואית יהיה זכאי בהתאם להוראות הדין, לכל הפחות ל-25% מסכום הפיצויים שנפסקו לו במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.

אין הגבלה לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות רפואית ולקבל בגין אותה פגיעה, גם פיצוי חד פעמי על הרשלנות וגם קצבאות חודשיות והטבות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

ישנם יחסי גומלין בין זכויות במסגרת תביעת רשלנות רפואית לבין זכויות בגין אותו נזק, מכוח חוק הביטוח הלאומי.

קיימים הסדרים שונים המסדירים את כל הנדרש בשילוב בין הזכאויות.