האם הרופא שלך באמת מומחה ? רבים אינם יודעים, אולם לא פעם רופא המוצג כמומחה במרפאת קופת החולים, אינו מומחה כלל לפי רישומי משרד הבריאות. כך למשל, ייתכן שמטופלת תזמין תור לבדיקה אצל רופאת נשים ואפילו תבצע אצל אותה רופאה מעקב הריון, אך לאמיתו של דבר הרופאה כלל אינה מומחית לרפואת נשים (או בעגה המקצועית מומחית ל"יילוד וגניקולוגיה").
בשנת 2012 אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד קופות החולים בישראל (תצ (ת"א) 11849-02-10 סבח נ' שירותי בריאות כללית, פורסם בנבו ב-10.10.2012) בשל פרקטיקה של מצג שווא כאילו רופאים המעניקים שירותים רפואיים במסגרת קופות החולים הם רופאים בעלי מקצוע מומחיות, בעוד בפועל הרופאים הללו אינם מומחים כלל. בתובענה נטען בין היתר שבכך יש כדי הטעיה, עשיית עושר (שכן גובים מהמטופל עלות ביקור אצל מומחה בעוד לא מדובר במומחה) וכן רשלנות. הצדדים הגיעו להסדר פשרה במסגרתו התחייבו קופות החולים שלא לתאר רופאים אלו בתואר "מומחה" או כל כינוי אחר אשר יש בו כדי להטעות כאילו מדובר במומחה; עוד סוכם, בין היתר, שיוקצה סכום כסף על ידי קופות החולים לטובת הכשרת הרופאים כמומחים והצבתם במרפאות הפריפריה (שם שכיחות הבעיה הייתה גבוהה).
אפשר להתווכח אם ההסדר אליו הגיעו הצדדים הינו מספק, אולם בכל אופן פסק הדין אינו מתייחס לשאלה האם רופא המנכס לעצמו מומחיות שאין לו נחשב לרשלן.
רוצה לדעת האם הרופא/ה אליו הופנית הינו/ה מומחה/מומחית? – היכנס/י לקישור לאתר משרד הבריאות, הזנ/י את שם הרופא/ה וקבל/י מידע על סוג ותקופת המומחיות (אם בכלל)*
*כל האמור בשאילתא של משרד הבריאות מתבסס על נתוני משרד הבריאות כפי המוצגים באתר משרד הבריאות ואין "ג. נסים-א. דר עורכי דין" אחראיים לתוכן המידע המוצג שם, מידת עדכניותו ו/או אמיתותו.
התייחסות בית המשפט למקרה בו רופאה שאינה מומחית הועסקה על תקן מומחית לילוד וגניקולוגיה
מקרה שכזה נידון בת.א. (שלום ראשל"צ) 5658-04-14 פלונית נ' לאומית שירותי בריאות, שהוכרע לאחרונה (פסק דין מיום 13.9.18). באותו עניין דובר על אישה שבמהלך הריונה הייתה במעקב אצל רופאת קופת חולים ששימשה על תקן של רופאת נשים, הציגה עצמה כרופאת נשים ואף בגיליונות מעקב ההיריון שהנפיקה נרשם מפורשות כי היא רופאת נשים ("מומחית למיילדות וגניקולוגיה"). למרבה הצער, הסתיים הריונה של האישה עם מות העובר ברחמה בשבוע מאוד מתקדם. בתביעה טענה האישה לרשלנות של רופאת הנשים שאילולא התרחשה, כך נטען, מות העובר היה נמנע.
בית המשפט פסק- העובדה שהרופאה אינה מומחית אינה מלמדת מעצמה על כך שהיא התרשלה
בית המשפט קבע בפסק דינו כי:
"אין חולק כאמור כי ד"ר קלייטמן אינה בעלת מומחיות במיילדות וגניקולוגיה בישראל. הנתבעת (לאומית שירותי בריאות, ג"נ) אף לא הציגה אישור משרד הבריאות המתיר לד"ר קלייטמן לעבוד כרופאת נשים, וזאת חרף המצוין ברשומות הרפואיות כי הינה בעלת "התמחות: יילוד וגניקולוגיה" ועדותה של ד"ר קלייטמן כי יש לה אישור כאמור".
יחד עם זאת בית המשפט לא ראה בכך אקט רשלני כשלעצמו- נקבע:
"אף כי מוטב היה שמעקב ההיריון היה מתבצע ע"י מומחה/ית במיילדות וגניקולוגיה, מצאתי כי יש להכריע בטענת הרשלנות המיוחסת לד"ר קלייטמן, על פי המעשים שנעשו על ידה בפועל במהלך מעקב ההיריון ולא על פי טיב הרישיון שהיא מחזיקה".
בית המשפט נתן כאמור משקל מינורי לעובדה שהרופאה כלל לא הייתה בעלת מומחיות לרפואת נשים, ולא ראה בכך ראייה מכרעת לכך שהרופא התרשלה. אכן, כחלק משאלת ההתרשלות יש לבחון את מעשי הרופאה, אולם לדעתנו התנהלות הרופאה במקרה זה (ומעסיקתה קופת החולים) שהציגה עצמה כמומחית, ואף הרהיבה עוז וטיפלה בהריונה של אישה הרה- מבלי שיש לה הסמכה פורמאלית לדבר- מלמדת מיניה וביה על רשלנות רפואית. זוהי התנהלות שהייתה צריכה להקים "חזקת התרשלות", המעבירה את הנטל אל הרופאה וקופת החולים לשלול כי מות העובר ברחם אימו הוא תוצאה של רשלנות רפואית.
פסיקת בית המשפט מהווה מדרון חלקלק להתפתחות פרקטיקה מסוכנת לציבור המטופלים, של העסקת רופאים שאינם מומחים "על תקן" מומחים
חשוב להדגיש, תקנות משרד הבריאות בנושא "תואר מומחה ברפואה" (ר' קישור לתקנות) הינן נוקשות וכוללות פירוט תנאי סף ומסלולי הכשרה מפורטים על מנת שרופא יהיה זכאי לתואר מומחה. אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד. מסלולי ההכשרה כוללים התמקצעות במגוון נושאים ונמשכים שנים מספר. כך למשל, לצורך קבלת תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה יש לעבור מסלול הכשרה מפרך הנמשך 5.5 שנים. מסלול הכשרה זה, כיתר מסלולי ההכשרה הקבועים בתקנות משרד הבריאות, נקבע על סמך ידע וניסיון של גורמים ברי סמכא שישבו על המדוכה וקבעו מהי ההסמכה הנדרשת לכל תחום רפואה. זאת בין היתר על מנת להבטיח רמת ידע מספקת ועל ידי כך להבטיח את שלום ובריאות הציבור. משכך, לעניות דעתנו, אי הענקת משקל הולם על ידי בתי המשפט לעיסוקו של רופא בתחום מקצועי מבלי שיש לו הסמכה מתאימה לדבר, עלול להוות מדרון חלקלק ופתח להעסקת רופאים שאינם מוסמכים לטפל בחולים בתחום מסוים- יהיה ניסיונם רב אשר יהיה.
לסיכום, אם אכן תפקידו של בית המשפט להתוות באמצעות דיני הנזיקין מדיניות של התנהגות ראויה, הרי שפסק הדין בת.א. 5658-04-14 חוטא למטרה זו. מדיניות ראויה מחייבת התייחסות מחמירה של בתי המשפט לפעילות של רופאים המנכסים לעצמם תואר מומחה, שמעולם לא הוכשרו לו. מעבר להטעיה קשה של ציבור המטופלים המסתמכים על כך שהרופא אליו הופנו ואשר הוצג בפניהם כמומחה הוא אכן בעל המומחיות הנדרשת, הרי שהיעדר מומחיות פורמאלית משמעו היעדר הסמכה מתאימה – ומכאן הדלת פתוחה למקרי רשלנות רפואית ונזקים מיותרים לציבור המטופלים.