האם רופא שאינו מומחה רשאי להציג עצמו כמומחה ?

רבים אינם יודעים, אבל לא פעם רופא המוצג כמומחה בתחום מסוים במרפאת קופת החולים, אינו באמת מומחה באותו תחום. התופעה הגיעה אל דלתו של בית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית שהסתיימה בהסדר פשרה. בפועל, הפרקטיקה הקלוקלת הזו עדיין קיימת וגורמת מדי פעם לנזקים למטופלים הסבורים כי הרופא המטפל בהם הוא מומחה בתחום, ומגלים בדיעבד שהוצג בפניהם מצג שווא. כזה הוא המקרה שנידון בבית משפט השלום בראשון לציון שם הוצגה רופאה כללית כרופאת נשים (מומחית ליילוד וגינקולוגיה) וההריון הסתיים במות העובר ברחם אימו בשלב מתקדם.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על התופעה ועל המשמעות המשפטית שלה מבחינת רשלנות רפואית

האם הרופא שלך באמת מומחה ?

בשנת 2012 אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד קופות החולים בישראל (תצ (ת"א) 11849-02-10 סבח נ' שירותי בריאות כללית, פורסם בנבו ב-10.10.2012). התובענה הוגשה בשל פרקטיקה של קופות החולים להציב רופאים שאינם מומחים על תקן מומחים. נטען בתובענה שהדבר מהווה הטעיה ומצג שווא, עשיית עושר (שכן גובים מהמטופל עלות ביקור אצל מומחה בעוד לא מדובר במומחה) וכן פרקטיקה רשלנית. הצדדים כאמור הגיעו להסדר פשרה במסגרתו התחייבו קופות החולים, בין היתר, שלא לתאר רופאים שאינם מומחים בתואר מומחה או כל כינוי אחר שיש בו כדי להטעות; סוכם גם שיוקצה כסף על ידי קופות החולים לטובת הכשרת רופאים למומחים והצבתם במרפאות הפריפריה (שם שכיחות הבעיה הייתה גבוהה במיוחד).

אפשר להתווכח אם ההסדר אליו הגיעו הצדדים מספק, אולם בכל אופן פסק הדין אינו מתייחס לשאלה האם רופא המנכס לעצמו מומחיות שאין לו, נחשב לרשלן.

רוצה לדעת האם הרופא/ה אליו הופנית הינו/ה מומחה/מומחית? – היכנס/י לקישור לאתר משרד הבריאות, הזנ/י את שם הרופא/ה וקבל/י מידע על סוג ותקופת המומחיות (אם בכלל)* >

*כל האמור בשאילתא של משרד הבריאות מתבסס על נתוני משרד הבריאות כפי המוצגים באתר משרד הבריאות ואין "ג. נסים-א. דר עורכי דין" אחראיים לתוכן המידע המוצג שם, מידת עדכניותו ו/או אמיתותו. 

הרופאה הכללית הציגה עצמה כמומחית לרפואת נשים - ההריון הסתיים עם מות עובר ברחם אמו

מקרה שכזה נידון בת.א. (שלום ראשל"צ) 5658-04-14 פלונית נ' לאומית שירותי בריאות, שהוכרע לאחרונה (פסק דין מיום 13.9.18). באותו עניין דובר על אישה שבמהלך הריונה הייתה במעקב אצל רופאת נשים בקופת חולים לאומית. הרופאה הציגה עצמה כמומחית ואף בגיליונות מעקב ההיריון שהנפיקה נרשם מפורשות שהיא "מומחית למיילדות וגניקולוגיה". למרבה הצער, הסתיים הריונה של האישה עם מות העובר ברחמה בשבוע מאוד מתקדם. בתביעה טענה האישה לרשלנות של רופאת הנשים שאילולא התרחשה, כך נטען, מות העובר היה נמנע.

בית המשפט: העובדה שהרופאה אינה מומחית אינה מלמדת מעצמה על כך שהיא התרשלה

בית המשפט קבע בפסק דינו כי:

"אין חולק כאמור כי ד"ר קלייטמן אינה בעלת מומחיות במיילדות וגניקולוגיה בישראל. הנתבעת (לאומית שירותי בריאות, ג"נ) אף לא הציגה אישור משרד הבריאות המתיר לד"ר קלייטמן לעבוד כרופאת נשים, וזאת חרף המצוין ברשומות הרפואיות כי הינה בעלת "התמחות: יילוד וגניקולוגיה" ועדותה של ד"ר קלייטמן כי יש לה אישור כאמור".

יחד עם זאת, בית המשפט לא ראה בכך אקט רשלני כשלעצמו, וקבע:

"אף כי מוטב היה שמעקב ההיריון היה מתבצע ע"י מומחה/ית במיילדות וגניקולוגיה, מצאתי כי יש להכריע בטענת הרשלנות המיוחסת לד"ר קלייטמן, על פי המעשים שנעשו על ידה בפועל במהלך מעקב ההיריון ולא על פי טיב הרישיון שהיא מחזיקה".

בית המשפט נתן במקרה זה משקל מינורי לעובדה שהרופאה כלל לא הייתה בעלת מומחיות לרפואת נשים, ולא ראה בכך ראייה מכרעת לכך שהרופאה התרשלה. לעניות דעתנו, התנהלות הרופאה ומעסיקתה קופת חולים לאומית, שהציגו רופאה שאינה מומחית כמומחית שאף נטלה לעצמה חירות לטפל בהריונה של אישה מבלי שיש לה הסמכה פורמאלית לדבר- מלמדת מעצמה על רשלנות רפואית. לדעתנו, עצם העובדה שרופאה שאינה מומחית ברפואת נשים, מציגה עצמה כמומחית, מטעה מטופלות ואף בוחרת לטפל במעקב הריון, מקימה "חזקת התרשלות" המעבירה את הנטל אל הרופאה וקופת חולים מעסיקתה, לשלול שהנזק שנגרם באותו מעקב היה תוצאה של רשלנות רפואית.

פסק הדין מהווה מדרון חלקלק ?

לשיטתנו, פסיקת בית המשפט מהווה מדרון חלקלק להתפתחות פרקטיקה מסוכנת לציבור המטופלים, של העסקת רופאים שאינם מומחים "על תקן" מומחים.

חשוב להדגיש, תקנות משרד הבריאות בנושא "תואר מומחה ברפואה" (ר' קישור לתקנות) הינן נוקשות וכוללות פירוט תנאי סף ומסלולי הכשרה מפורטים, על מנת שרופא יהיה זכאי לתואר מומחה. אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד. מסלולי ההכשרה כוללים התמקצעות במגוון נושאים ונמשכים שנים. כך, למשל, לצורך קבלת תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה יש לעבור מסלול הכשרה מפרך הנמשך 5.5 שנים. מסלול הכשרה זה, כיתר מסלולי ההכשרה הקבועים בתקנות משרד הבריאות, נקבע על סמך ידע וניסיון של גורמים ברי סמכא שישבו על המדוכה וקבעו מהי ההסמכה הנדרשת לכל תחום רפואה. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח רמת ידע מספקת של הרופאים ועל ידי כך להבטיח את שלום ובריאות הציבור. משכך, לעניות דעתנו, אי הענקת משקל הולם על ידי בתי המשפט לכך שרופא מועסק כמומחה בתחום רפואי כזה או אחר, בעוד שבפועל הוא לא רכש הסמכה מתאימה לדבר, עלול להוות מדרון חלקלק ופתח להעסקת רופאים שאינם בעלי הכישורים הנדרשים להעניק לחולים הטיפול הראוי.

בשורה התחתונה

אם אכן תפקידו של בית המשפט להתוות באמצעות דיני הנזיקין מדיניות של התנהגות ראויה, הרי שפסק הדין בת.א. 5658-04-14 חוטא למטרה זו. מדיניות ראויה מחייבת התייחסות מחמירה של בתי המשפט לפעילות של רופאים המנכסים לעצמם תואר מומחה, שמעולם לא הוכשרו לו. מעבר להטעיה קשה של ציבור המטופלים המסתמכים על כך שהרופא אליו הופנו ואשר הוצג בפניהם כמומחה הוא אכן בעל המומחיות הנדרשת, הרי שהיעדר מומחיות פורמאלית משמעו היעדר הסמכה מתאימה – ומכאן קצרה הדרך למקרי רשלנות רפואית ונזקים מיותרים לציבור המטופלים.

לקריאה נוספת בנושא:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן