רשלנות רפואית – רופא שאינו מומחה

האם רופא שאינו מומחה רשאי להציג עצמו כמומחה ?

לא פעם רופא המוצג כמומחה בתחום מסוים במרפאת קופת החולים, אינו באמת מומחה באותו תחום. הפרקטיקה הקלוקלת הזו גורמת מדי פעם לנזקים למטופלים הסבורים כי הרופא המטפל בהם הוא מומחה בתחום ומגלים בדיעבד שהוצג בפניהם מצג שווא, כי לא מדובר באמת במומחה בתחום כפי שהוצג. כזה הוא המקרה שנידון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם הוצגה רופאה כללית שאינה מומחית כרופאת נשים מומחית ליילוד וגינקולוגיה וההיריון הסתיים במות העובר ברחם אימו בשלב מתקדם.

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על התופעה ועל המשמעות המשפטית שלה מבחינת רשלנות רפואית

לא כל רופא שעובד בקופת החולים על תקן מומחה הוא באמת רופא מומחה

בשנת 2012 אישר בית המשפט המחוזי הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד קופות החולים בישראל (תצ (ת"א) 11849-02-10 סבח נ' שירותי בריאות כללית, פורסם בנבו ב-10.10.2012), במסגרתה נטען כי קופות החולים הציבו במרפאותיהן רופאים שאינם מומחים, על תקן מומחים. נטען בתובענה שהדבר מהווה הטעיה ומצג שווא, עשיית עושר (שכן גובים מהמטופל עלות ביקור אצל מומחה בעוד לא מדובר במומחה) וכן פרקטיקה רשלנית. במסגרת הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים, התחייבו קופות החולים, בין היתר, שלא לתאר רופאים שאינם מומחים בתואר מומחה או כל כינוי אחר שיש בו כדי להטעות; סוכם גם שיוקצה כסף על ידי קופות החולים לטובת הכשרת רופאים למומחים והצבתם במרפאות הפריפריה (שם שכיחות הבעיה הייתה גבוהה במיוחד).

אפשר להתווכח אם ההסדר אליו הגיעו הצדדים מספק, אולם בכל אופן פסק הדין אינו מתייחס לשאלה האם רופא המנכס לעצמו מומחיות שאין לו, נחשב לרשלן.

*כל האמור בשאילתא של משרד הבריאות מתבסס על נתוני משרד הבריאות כפי המוצגים באתר משרד הבריאות ואין "ג. נסים-א. דר עורכי דין" אחראיים לתוכן המידע המוצג שם, מידת עדכניותו ו/או אמיתותו. 

הרופאה הכללית הציגה עצמה כמומחית לרפואת נשים - ההריון הסתיים עם מות עובר ברחם אמו

בת.א. (שלום ראשל"צ) 5658-04-14 פלונית נ' לאומית שירותי בריאות, דובר על אישה שבמהלך הריונה הייתה במעקב אצל רופאה בקופת חולים לאומית. הרופאה, ד"ר קלייטמן, הציגה עצמה כמומחית למיילדות וגינקולוגיה ואף בגיליונות מעקב ההיריון שהנפיקה נרשם מפורשות שהיא "מומחית למיילדות וגניקולוגיה", על אף שבפועל היא לא הייתה מומחית למיילדות וגינקולוגיה אלא רופאה כללית ללא מומחיות. למרבה הצער, הסתיים הריונה של האישה עם מות העובר ברחמה בשבוע מאוד מתקדם. בתביעה טענה האישה לרשלנות של רופאת הנשים שנבעה בין היתר מהיעדר מומחיות של הרופאה במיילדות וגינקולוגיה. אילולא כן, כך נטען, מות העובר היה נמנע.

בית המשפט: העובדה שהרופאה אינה מומחית אינה מלמדת מעצמה על כך שהיא התרשלה

בית המשפט קבע בפסק דינו כי:

"אין חולק כאמור כי ד"ר קלייטמן אינה בעלת מומחיות במיילדות וגניקולוגיה בישראל. הנתבעת (לאומית שירותי בריאות, ג"נ) אף לא הציגה אישור משרד הבריאות המתיר לד"ר קלייטמן לעבוד כרופאת נשים, וזאת חרף המצוין ברשומות הרפואיות כי הינה בעלת "התמחות: יילוד וגניקולוגיה" ועדותה של ד"ר קלייטמן כי יש לה אישור כאמור".

יחד עם זאת, בית המשפט לא ראה בכך אקט רשלני כשלעצמו, וקבע:

"אף כי מוטב היה שמעקב ההיריון היה מתבצע ע"י מומחה/ית במיילדות וגניקולוגיה, מצאתי כי יש להכריע בטענת הרשלנות המיוחסת לד"ר קלייטמן, על פי המעשים שנעשו על ידה בפועל במהלך מעקב ההיריון ולא על פי טיב הרישיון שהיא מחזיקה".

פסק הדין מהווה מדרון חלקלק ?

בית המשפט נתן במקרה של ד"ר קלייטמן משקל מינורי לעובדה שהיא לא הייתה בעלת מומחיות לרפואת נשים, ולא ראה בכך ראייה מכרעת לכך שהרופאה התרשלה. לעניות דעתנו, התנהלות הרופאה ומעסיקתה קופת חולים לאומית, שהציגו רופאה שאינה מומחית כמומחית שאף נטלה לעצמה חירות לטפל בהריונה של אישה מבלי שיש לה הסמכה פורמאלית לדבר ותוך הטעיית המטופלת – מלמדת מעצמה על רשלנות רפואית המקימה חזקה שאילו היתה הרופאה מוסמכת במיילדות וגינקולוגיה, מות העובר היה נמנע.

לשיטתנו, פסיקת בית המשפט מהווה מדרון חלקלק להתפתחות פרקטיקה מסוכנת לציבור המטופלים, של העסקת רופאים שאינם מומחים "על תקן" מומחים.

חשוב להדגיש, תקנות משרד הבריאות בנושא "תואר מומחה ברפואה" (קישור לתקנות הרופאים) הינן נוקשות וכוללות פירוט תנאי סף ומסלולי הכשרה מפורטים, על מנת שרופא יהיה זכאי לתואר מומחה. אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד. לצורך קבלת תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה יש לעבור מסלול הכשרה מפרך הנמשך 5.5 שנים. מסלול הכשרה זה, נקבע על סמך ידע וניסיון של גורמים ברי סמכא שישבו על המדוכה וקבעו מהי ההסמכה הנדרשת לתחום. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח רמת ידע מספקת של הרופאים ועל ידי כך להבטיח את שלום ובריאות הציבור. משכך, לעניות דעתנו, אי הענקת משקל הולם על ידי בתי המשפט לכך שרופא מועסק כמומחה בתחום רפואי כזה או אחר, בעוד שבפועל הוא לא רכש הסמכה מתאימה לדבר, עלול להוות מדרון חלקלק ופתח להעסקת רופאים שאינם בעלי הכישורים הנדרשים להעניק לחולים הטיפול הראוי.

בשורה התחתונה

אם אכן תפקידו של בית המשפט להתוות באמצעות דיני הנזיקין מדיניות של התנהגות ראויה, הרי שפסק הדין בת.א. 5658-04-14 חוטא למטרה זו. מדיניות ראויה מחייבת התייחסות מחמירה של בתי המשפט לפעילות של רופאים המנכסים לעצמם תואר מומחה, שמעולם לא הוכשרו לו. מעבר להטעיה קשה של ציבור המטופלים המסתמכים על כך שהרופא אליו הופנו ואשר הוצג בפניהם כמומחה הוא אכן בעל המומחיות הנדרשת, הרי שהיעדר מומחיות פורמאלית משמעו היעדר הסמכה מתאימה – ומכאן קצרה הדרך למקרי רשלנות רפואית ונזקים מיותרים לציבור המטופלים.

לקריאה נוספת בנושא: