רשלנות רפואית
מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי ? עד כמה שכיחים אירועי רשלנות רפואית בישראל ? עד מתי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית, כמה כסף זה עולה וכמה משלמים פיצויים בתביעות אלו – זאת ועוד מידע שימושי בדרך לקבלת הפיצוי מעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר
רשלנות רפואית מהי ? עו"ד אביחי דר מסביר למצלמה
ההגדרה של רשלנות רפואית בדין הישראלי
רשלנות רפואית מוגדרת בחוק הישראלי כמקרה בו אדם "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות…".
במסגרת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, בוחן בית המשפט האם נותן הטיפול הרפואי (בין אם זה רופא, אחות או כל גורם אחר שהיה מעורב בטיפול הרפואי) פעל כשם שאדם סביר הכשיר לפעול באותו תפקיד, היה פועל באותן נסיבות – הן מבחינת רמת המיומנות והן מבחינת מידת הזהירות שננקטו. במילים אחרות – הענקת טיפול רפואי ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות, תיחשב לרשלנות. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק גוף, ניתן לתבוע פיצויים כספיים.
כדי להוכיח שהתרחשה רשלנות רפואית, מוצגות בפני בית המשפט ראיות שונות, לרבות חוות דעת מומחים רפואיים. על סמך הראיות שהוצגו קובע בית המשפט האם הטיפול הרפואי ניתן ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות או במילים אחרות- האם התרחשה רשלנות או לא. בשלב הבא בודק בית המשפט האם הרשלנות גרמה נזק למטופל – שאם כך הדבר עובר בית המשפט לבחון מהו היקף הנזק שנגרם בשל הרשלנות ומחשב הפיצויים שישולמו בתביעה.
לא כל טעות או כישלון רפואי נחשבים לרשלנות רפואית
ככל בעל מקצוע אחר, גם רופאים ואנשי צוות רפואי עלולים לטעות. לכן, לא כל טעות היא רשלנות, כמו שלא כל טיפול רפואי שנכשל או מחלה שאובחנה בשלב מאוחר, מלמדים בהכרח על רשלנות רפואית. יפים בנדון דבריו של כב' השופט חשין ז"ל, שכיהן בבית המשפט העליון, בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345, 349):
"לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית"
[להרחבה על ההגדרה של רשלנות רפואית לפי הדין לחצ/י כאן].
רשלנות רפואית בישראל – היקף התופעה
בישראל אין גוף רשמי המרכז ומדווח על מקרי רשלנות רפואית/טעויות רפואיות שהתרחשו בטיפול בחולים במערכת הבריאות הציבורית ו/או הפרטית. לעומת ישראל, בשנת 2016 פורסם על ידי חוקרי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור ארה"ב, שטעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית בארה"ב !
מדיווחים שונים בתקשורת הישראלית עולה כי מדי שנה נפטרים במדינת ישראל אלפי מטופלים, לאחר שנדבקו בזיהום בעת אשפוז בבית חולים. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2013 רוב המקרים האלו ניתנים למניעה [ר' הדיווח באתר YNET].
מלבד מקרי מוות מיותרים בשל הידבקות בחיידקים במסגרת אשפוזים בבתי חולים, מדי שנה עוברים אלפי בני אדם בישראל ניתוחים ופעולות חודרניות שונות, אשר מסתיימים לפעמים עם נכויות קשות ו/או גורמים למוות בטרם עת. גם מחלות קשות, כגון מחלת הסרטן ומצבים רפואיים מסכני חיים, כגון התקף לב או שבץ מוחי, מהווים סיבה שכיחה למדי לתביעות רשלנות רפואית, כמו גם מקרים של ניהול כושל של מעקב הריון ולידות.
רוב הנפגעים מטעויות רפואיות בישראל לא תובעים פיצויים !
רוני לינדר מאתר Themarker, פרסמה נתונים לפיהם כי מרבית הנפגעים מטעויות רפואיות בישראל כלל לא תובעים פיצויים.
היעדר חובת דיווח על טעויות וכשלים בטיפול הרפואי
בישראל אין חובת דיווח למטופלים או למשרד הבריאות על טעויות או תקלות רפואיות שהתרחשו בטיפול הרפואי. חוסר השקיפות כלפי מטופלים שניזוקו מטעויות רפואיות אינו מסתיים במסדרונות בתי החולים והמרפאות. גם במסגרת ההליך המשפטי, לא נלקחת אחריות והמערכת הרפואית עושה ככל אשר לאל ידה על מנת להדוף תביעות גם כשהן מוצדקות.
בכתבה שפורסמה בנושא בשנת 2019 בישראל היום, חשף כתב הבריאות רן רזניק, פרקטיקה של רופאים מומחים לכתוב חוות דעת שקריות לבתי המשפט בתביעות רשלנות רפואית, במטרה להגן על הרופאים הנתבעים במקרים השונים. נמצא שבעוד שבחוות הדעת הפורמאליות שהוגשו לבית המשפט שללו הרופאים המומחים כל רשלנות רפואית, בייעוצים פנימיים שערכו עבור עורכי הדין המגנים על הרופאים הודו שמדובר ברשלנות.
עד מתי אפשר לתבוע פיצויים במקרה של רשלנות רפואית ?
הכלל- תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק
לפי הוראות חוק ההתיישנות תביעה בעילה של רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מיום המקרה שגרם לנזק. לכלל זה יש חריגים שונים, הנפוץ שבהם הוא הוא קטינות – לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, כל עוד המטופל היה קטין בעת קבלת הטיפול הרפואי הרשלני (מתחת לגיל 18) יתחיל מניין 7 השנים מהגיעו לגיל 18. במקרים אלו הזכות של הקטין לתבוע בשל רשלנות רפואית אפשרית עד הגיעו לגיל 25.
מלבד חריג הקטינות קובע החוק חריגים נוספים, אולם לא מומלץ "לבנות" על חריגים אלו מאחר שבתי המשפט כמעט ולא מקבלים אותם [להרחבה על כללי ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית לחצ/י כאן].
חשוב מאוד להיות ערים לכך שאיחור המועד החוקי להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית יביא לדחיית התביעה על הסף.
את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית ?
ניתן לתבוע כל גורם שהיה מעורב ברשלנות שגרמה לנזקי המטופל. בפועל מקובל לתבוע את מעסיקם של נותני השירותים הרפואיים- קופות החולים או בתי החולים השונים ולא את אנשי הצוות הרפואי עצמם. לפעמים, משיקולים טקטיים או מסיבות אחרות (כגון רופאים שפעלו במסגרת פרטית) ייתבע הרופא עצמו.
מהן העלויות של תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית ?
עיקר ההוצאה במקרה של תביעת רשלנות רפואית היא עבור חוות דעת של מומחה רפואי שיש לקבל כדי שניתן יהיה לתבוע. עלות חוות דעת בתחום הרשלנות הרפואית יכולה להגיע גם לעשרות אלפי שקלים. לפעמים צריך לתמוך התביעה ביותר מחוות דעת אחת. ניתן לקבל הלוואה למימון הוצאות ההליך מקרנות מימון שונות.
שכר טרחת עורך הדין ברשלנות רפואית משולם בסוף ההליך, רק במידה שמתקבל פיצוי. שכר הטרחה נקבע באחוזים מהפיצוי. שיטה זו גם מאפשרת ללקוח לשכור שירותי עורך דין מבלי לשלם לו מכיסו מראש וגם מתמרצת את עורך הדין לפעול ולהשיג ללקוח פיצוי מקסימאלי.
מהו גובה הפיצויים על רשלנות רפואית ?
סכומי הפיצוי הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית הם בסדרי גודל של מאות אלפים עד מיליוני שקלים, תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. גילו של הנפגע, היקף המגבלה שנגרמה לו בשל הרשלנות, שכרו ערב האירוע לעומת לאחר האירוע, היקף צרכיו השיקומיים, הכאב והסבל שהפכו מנת חלקו של הנפגע, הקיצור בתוחלת חייו של הנפגע בשל הרשלנות – אלו ועוד נתונים שונים- הם המשפיעים על גובה הפיצוי בכל תביעה ותביעה.
רוצה לדעת איך מחשבים הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית ? לחצ/י כאןרוב התביעות מסתיימות בהסדרי פשרה
הדרך להגיע לפסק דין בתביעת רשלנות רפואית היא ארוכה ועלולה להימשך מספר שנים. לאחר מכן, הצד המפסיד גם בדרך כלל מגיש ערעור- דבר שמאריך ההליך בעוד כשנתיים בממוצע. בפועל, מרבית התביעות מסתיימות בהסכם פשרה בהסכמת הצדדים, במסגרת הליך גישור או לפי הצעת בית המשפט ולא בפסק דין.
מה לעשות כשמתעורר חשד לרשלנות רפואית ?
במקרים של חשד כי מטופל ניזוק בשל רשלנות רפואית מומלץ בראש ובראשונה לתעד בכתב את פרטי המקרה, שמות גורמים מעורבים, תפקידים ותאריכים. עם הזמן פרטים חשובים אלו עלולים להישכח.
בשלב הבא מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית.
למה כדאי לשים לב כשבוחרים עורך דין לרשלנות רפואית ?
