מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מושג משפטי המציין מתן טיפול רפואי ברמת מיומנות או במידת זהירות שאינן סבירות, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
קנה המידה לבחינת הסבירות הוא סטנדרט הטיפול המקובל בפרקטיקה היומיומית. סטנדרט זה נלמד מחוות דעת של רופאים מומחים, מספרות מקצועית, מקווים מנחים ומנהלים רפואיים, וכן מניירות עמדה וחוזרים של איגודים מקצועיים וגופים רגולטוריים.
יסודות עוולת הרשלנות
לפי הוראות ס' 35 לפקודת הנזיקין כדי שתביעה של רשלנות רפואית תתקבל בבית המשפט, חייבים להתקיים שלושה יסודות מרכזיים:
חובת זהירות
החובה לפעול בזהירות בעת הענקת טיפול רפואי מתקיימת באופן אוטומטי במסגרת יחסי מטפל–מטופל. חובת הזהירות חלה על כל גורם המעורב בשרשרת הטיפול.
הפרת החובה – התרשלות
התנהלות רפואית הנופלת מרמת המיומנות או הזהירות הנדרשות מרופא סביר בנסיבות המקרה.
גרימת נזק וקשר סיבתי
חייב להתקיים קשר בין ההתרשלות לבין נזק הגוף שנגרם למטופל. הנזק יכול להיות פיזי או נפשי.
חשוב לדעת: לא כל טעות רפואית או טיפול שנכשל מהווים רשלנות רפואית. כפי שקבע השופט מישאל חשין ז"ל (ע״א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל): "לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". בית המשפט בוחן את המקרה לפי סטנדרט רפואי מקובל, ורק אם יוכח כי הטיפול חרג מסטנדרט זה – ייפסק לך פיצוי על הנזק שנגרם.
מעבר לעוולת הרשלנות, ניתן לעיתים לקבל פיצוי גם על בסיס הפרת חובה חקוקה – למשל, כאשר הצוות הרפואי מפר את הוראות חוק זכויות החולה ומעניק לך טיפול ללא קבלת הסכמה מדעת.
הרוב לא מגישים תביעה – אל תישאר חלק מהסטטיסטיקה
הנתונים הרשמיים של חברת "ענבל" (המבטחת את בתי החולים הממשלתיים) חושפים כי רוב המטופלים שחוו כשל בטיפול רפואי מוותרים על זכויותיהם:
- 74% מהנפגעים – כלל לא הגישו תביעת פיצויים.
- 20% מהמקרים – הסתיימו בהסדר פשרה כספי או בפיצוי במסגרת פנייה פנימית.
- 5% מהפניות – נסגרו מסיבות מנהלתיות אחרות.
- 1% בלבד – ניהלו הליך משפטי מלא שהסתיים בפסק דין של בית המשפט.
אם נפגעת כתוצאה מטעות באבחון או מטיפול רפואי רשלני, אל תהיה חלק מהרוב שמוותר על זכויותיו. פנה לבחינה מקצועית של המקרה שלך.
