רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי ? עד כמה שכיחים אירועי רשלנות רפואית בישראל ? עד מתי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית, כמה כסף משלמים כפיצויים בתביעות אלו ומה לעשות אם חושדים ברשלנות רפואית – מידע שימושי מעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר בדרך לקבלת הפיצוי

רשלנות רפואית מהי ? ההגדרה של רשלנות רפואית בדין הישראלי

אדם שניזוק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, זכאי לתבוע פיצויים כספיים בשל נזקיו, במסגרת תביעת רשלנות רפואית. תביעה זו מבוססת על "עוולת הרשלנות". עוולת הרשלנות מוגדרת בחוק הישראלי, בפקודת הנזיקין משנת 1968, בזו הלשון:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

כפי המופיע בלשון החוק, אמת המידה לקביעת רשלנות היא סבירות- האם נותן הטיפול הרפואי, בין אם זה רופא, אחות או כל גורם אחר שהיה מעורב בטיפול הרפואי, פעל כשם שבעל מקצוע סביר ונבון היה פועל באותן נסיבות.

הגדרה רחבה זו בה נוקט החוק, מהווה כר פוריה לוויכוחים והתפלפלויות בזירה המשפטית, סביב השאלה האם הטיפול שגרם לנזקי המטופל היה סביר או לא.

לצורך הכרעה בשאלת סבירות הטיפול שניתן, מוצגות בפני בית המשפט ראיות, בין היתר עדויות (כולל חוות דעת מומחים רפואיים), מסמכים רפואיים ואחרים, נהלים, חוזרים, ספרות מקצועית וכדומה, עליהם אמור לבסס השופט את הכרעתו במקרה,  את הקביעה האם לדעתו הייתה או לא הייתה במקרה שלפניו סטייה מהמקובל והסביר (רשלנות) והאם הסטייה מההתנהגות המקובלת והנדרשת מהרופא, גרמה לנזק של המטופל (האם קיים "קשר  סיבתי" בין ההתרשלות לבין הנזקים שהופיעו)

לא כל טעות או תקלה רפואית שגרמה נזק למטופל מהווה רשלנות רפואית !

חשוב לציין שלא כל כישלון של טיפול רפואי או טעות בטיפול הרפואי ייחשבו לרשלנות רפואית. אנשים חולים לעתים נפטרים או נותרים עם נזקים בלתי הפיכים עקב מחלתם, גם כשקיבלו טיפול רפואי טוב ולא רשלני. ניתוחים כרוכים בסיכונים שלפעמים מתממשים, מבלי שהייתה רשלנות של המנתח. לא בכל מקרה של מחלה קשה או מצב חירום רפואי ניתן להימנע מנזקים לחולה, ולא כל מום מולד או תסמונת גנטית ניתנים לאיתור במסגרת מעקב הריון. בתי המשפט עמדו על כך פעמים רבות ויפים בנדון דבריו של כב' השופט חשין ז"ל, שכיהן בבית המשפט העליון, בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345, 349):

"לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית"

בסופו של דבר, רשלנות רפואית תיקבע בכל אותם מקרים בהם בית המשפט ימצא כי נזקי המטופל ניתנים היו למניעה, לו היה הגורם הרפואי המעורב, פועל בצורה סבירה. חוסר מיומנות, הזנחה, התעלמות מתלונות המטופל או סימנים שמציג, מעקב רפואי לקוי ואי הפניה לביצוע בדיקות נדרשות, הם רק חלק מהמקרים בהם עשוי בית המשפט לקבוע כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה הנחשבת לרשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית ? עו"ד אביחי דר מסביר

רשלנות רפואית בישראל – היקף התופעה

בישראל אין גוף רשמי המרכז ומדווח על מקרי רשלנות רפואית/טעויות רפואיות שהתרחשו בטיפול בחולים במערכת הבריאות הציבורית ו/או הפרטית. לעומת ישראל, בשנת 2016 פורסם על ידי חוקרי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור ארה"ב, שטעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית בארה"ב !

רשלנות רפואית היא סיבת המוות השלישית בארה"ב

על אף היעדר דיווחים פורמליים בישראל, מדיווחים ארעיים בתקשורת הישראלית עולה תמונה לא פחות מדאיגה מבארה"ב, כאשר מדי שנה נפטרים במדינת ישראל אלפי מטופלים, לאחר שנדבקו בזיהום בעת אשפוז בבית חולים. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2013 רוב המקרים ניתנים היו למניעה ! [ר' הדיווח באתר YNET].

מלבד מקרי פטירה מיותרים בשל הידבקות בזיהומים, מדי שנה עוברים אלפי בני אדם בישראל ניתוחים ופעולות חודרניות שונות, אשר מותירים אותם עם נכויות קשות ו/או גורמים למוות בטרם עת (חו"ח). מחלות קשות, כגון מחלת הסרטן ומצבים רפואיים מסכני חיים, כגון התקף לב או שבץ מוחי, מהווים גם הם סיבה שכיחה למדי לתביעות רשלנות רפואית, כמו גם מקרים של ניהול כושל של מעקב הריון ולידות.

רוב הנפגעים מטעויות רפואיות בישראל לא תובעים פיצויים !

למרות תלונות מצד ראשי מערכת הבריאות בישראל ונציגי חברות הביטוח, על עלייה בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית בישראל בשנים האחרונות, מהנתונים שהוצגו בכתבתה של רוני לינדר מאתר Themarker, מסתבר כי מרבית הנפגעים מטעויות רפואיות כלל לא תובעים פיצויים. נראה כי מאחורי התלונות על ריבוי תביעות עומדים בעלי אינטרסים כלכליים, המנסים ליצור לובי ולדחוף לחקיקה שתגביל את היקף התביעות והפיצויים בשל רשלנות רפואית בישראל, בדומה למה שקרה בארה"ב, שם בחלק מהמדינות הוגבלה בחקיקה הזכות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית ונקבעו "תקרות פיצוי" (damage caps).

נתונים על תביעות רשלנות רפואית בישראל

מהבחינה המוסרית ברור שמי שנפגע בשל רשלנות רפואית ראוי לפיצוי. אנו משלמים בגין השירותים הרפואיים שאנו "צורכים". התשלום יכול להיות ישירות לנותן השירות הרפואי (כמו בשירותי רפואה פרטית), על ידי רכישת ביטוחי בריאות שונים או בעקיפין ע"י תשלום מס בריאות. לפי דיווח של שאול אמסטרדמסקי מאתר כלכליסט המערכת הרפואית מגלגלת מדי שנה מיליארדי שקלים הן ממסי הבריאות והן מפוליסות הביטוח שלנו ושירותי רפואה פרטית. בתשלום עבור שירותי הבריאות מגולם רכיב ביטוחי. לכן, יהיה זה אך צודק לפצות מטופל שקיבל שירות רפואי לקוי.

אי לקיחת אחריות במקרים של רשלנות רפואית

בישראל אין חובת דיווח למטופלים (או בני משפחתם במקרי מוות) על טעויות או תקלות רפואיות שהתרחשו בטיפול הרפואי. זאת גם במקרים של רשלנות רפואית בוטה וברורה. חוסר השקיפות כלפי מטופלים שניזוקו מטעויות רפואיות, אינו מסתיים במסדרונות בתי החולים והמרפאות. גם במסגרת ההליך המשפטי, לא נלקחת אחריות והמערכת הרפואית עושה ככל אשר לאל ידה על מנת להדוף תביעות מוצדקות.

רן רזניק, כתב הבריאות של עיתון ישראל היום, חשף בכתבה שפורסמה בנושא בשנת 2019 בישראל היום, שקיימת פרקטיקה של רופאים מומחים לכתוב חוות דעת שקריות לבתי המשפט במטרה להגן על חבריהם הרופאים הנתבעים ברשלנות רפואית, ועל ידי כך להדוף תביעות ולהפחית שיעור הפיצויים המגיעים לנפגעים. בכתבה של רן רזניק נחשפו מסמכים ממקרים שונים, בהם הוגשו חוות דעת שקריות לבית משפט הסותרות הייעוצים הפנימיים ה"אמיתיים" שהרופאים העבירו באותם מקרים לעורכי הדין המגינים על המערכת הרפואית.

הרופאים הוקלטו: "תרמנו למות התינוק"

במקרה בו טיפלנו, הודו רופאים כי כשלו בטיפול בילד, שגרם למותו. על אף ההודאה והבטחה של בכירי בית החולים "בזמן אמת" לקחת את מלוא האחריות על המקרה, משהוגשה תביעת רשלנות רפואית בשל מות הילד, הכחיש בית החולים בפני בית המשפט כל אחריות למקרה וטען כי נקט באמת מידה טיפולית מיטבית שלא נפל בה כל פגם. למרבה המזל ההורים היו נכונים לקבל עצה, והקליטו את אותה שיחה בה הרופאים התנצלו בזמן אמת והתחייבו לקחת אחריות – בשל כך התיק נסגר בפיצוי ההורים ללא צורך בניהול הליכים משפטיים ממושכים.

כתבתו של יואב אבן על המקרה בחדשות ערוץ 2 בתאריך 8.3.15

עד מתי אפשר לתבוע פיצויים במקרה של רשלנות רפואית ?

רשלנות רפואית התיישנות

הכלל- התיישנות בתוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק

לפי הוראות סעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 תביעה בעילה של רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מיום המקרה שגרם לנזק. לכלל זה יש חריגים שונים.

חריג שכיח לכלל 7 השנים הוא קטינות – לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, כל עוד המטופל היה קטין בעת קבלת הטיפול הרפואי הרשלני (מתחת לגיל 18) יתחיל מניין 7 השנים מהגיעו לגיל 18. במקרים אלו הזכות של הקטין לתבוע בשל רשלנות רפואית אפשרית עד הגיעו לגיל 25.

החוק קובע חריגים נוספים כגון אי ידיעה, מצב נפשי ושכלי ועוד, אולם לא מומלץ "לבנות" על החריגים לכלל שתביעת רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים (ואצל קטינים בגיל 25).

איחור המועד החוקי להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית יביא לדחיית התביעה על הסף. לכן, ההמלצה היא לא להתמהמה – כשמתעורר חשד ראשוני יש לפנות לייעוץ משפטי ללא עיכוב. בהקשר זה חובה לזכור, כי גם לאחר הפנייה הראשונית לעורך הדין, דרושים לפחות כמה חודשים, ולפעמים אפילו יותר, כדי להכין תביעה מבוססת (איסוף החומר הרפואי, פנייה לייעוץ רפואי, הכנת חוות הדעת והכנת כתב התביעה).

את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית ?

על פי הוראות הדין, ניתן לתבוע כל גורם שהיה מעורב ברשלנות שגרמה לנזקי המטופל. יחד עם זאת, בפועל מקובל לתבוע את מעסיקם של נותני השירותים הרפואיים- קופות החולים או בתי החולים השונים ולא את אנשי הצוות הרפואי עצמם. לפעמים, משיקולים טקטיים או מסיבות אחרות (כגון רופאים פרטיים) ייתבע הרופא עצמו.

מהן העלויות של תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית ?

עיקר ההוצאה במקרה של תביעת רשלנות רפואית היא עבור חוות הדעת הרפואית שיש לקבל כדי שניתן יהיה לתבוע. עלות חוות דעת בתחום הרשלנות הרפואית יכולה לנוע בטווח של אלפי שקלים ועד עשרות אלפי שקלים, לפעמים צריך לתמוך התביעה ביותר מחוות דעת אחת.

שכר טרחת עורך הדין ברשלנות רפואית משולם בסוף ההליך, על בסיס הצלחה בתביעה בלבד. שכר הטרחה נקבע באחוזים מהפיצוי. שיטה זו גם מאפשרת ללקוח לשכור שירותי עורך דין מבלי לשלם לו "מכיסו" וגם מתמרצת את עורך הדין לפעול ולהשיג ללקוח פיצוי מקסימאלי.

האגרה שיש לשלם עבור פתיחת ההליך בבית המשפט מסתכמת במאות שקלים, תלוי בבית המשפט בו נפתח ההליך (שלום או מחוזי).

כיום ניתן לקבל מימון (הלוואה) של מלוא הוצאות ההליך מקרנות מימון, בתנאים מסוימים.

מהו גובה הפיצויים על רשלנות רפואית ?

סכומי הפיצוי הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית הם בסדרי גודל של מאות אלפים עד מיליוני שקלים, תלוי בנסיבותיו של כל מקרה. הפקטורים המרכזיים הרלוונטיים לקביעת גובה הפיצוי הם: גילו של הנפגע, היקף המגבלה שנגרמה לו בשל הרשלנות, שכרו ערב האירוע לעומת לאחר האירוע, היקף צרכיו השיקומיים, הכאב והסבל שהפכו מנת חלקו של הנפגע, הקיצור בתוחלת חייו של הנפגע בשל הרשלנות ועוד. להרחבה בנושא חישוב פיצויים ברשלנות רפואית לחצ/י על הקישור.

מה עדיף בתביעת רשלנות רפואית – פסק דין או פשרה ?

הדרך להגיע לפסק דין בתביעת רשלנות רפואית היא ארוכה ועלולה להימשך מספר שנים (3-5 שנים בממוצע). מאחר שמדובר בתביעת חבות של "הכל או כלום", הנטייה בתביעות אלו היא להתפשר- כל צד מוותר על משהו כדי שלא להפסיד הכל ("ציפור אחת ביד"). לכן, חלק לא קטן מתביעות הרשלנות הרפואית מסתיים בפשרה עם חברת הביטוח. הצדדים יכולים להגיע לפשרה בכל שלב של ההליך המשפטי בדרך להכרעה השיפוטית. בתי המשפט גם נוטים להפנות הצדדים לאחר הגשת התביעה להליך של גישור לצורך פשרה.

מה לעשות כשמתעורר חשד לרשלנות רפואית ?

במקרים של חשד כי מטופל ניזוק בשל רשלנות רפואית מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

  • תעד בכתב את פרטי המקרה, שמות גורמים מעורבים, תפקידים ותאריכים. עם הזמן פרטים חשובים אלו עלולים להישכח.
  • פנה לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית. עורך הדין יזמין את תיקך הרפואי, יעיין בפרטיו ויעבירו לייעוץ עם רופא מומחה על מנת שיחווה דעתו על המקרה. על סמך הייעוץ יוחלט האם יש עילה במקרה שלך לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות רפואית.

לחצ/י על מנת לוודא כי עורך הדין שברצונך לשכור לצורך טיפול בתביעת רשלנות רפואית רשום כעו"ד פעיל בלשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין רשלנות רפואית

מרשם עורכי הדין בלשכת עורכי הדין בישראל

איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית ? הכי טוב לקבל המלצה מלקוח מרוצה אך מה עושים אם אין לך המלצה כזו- טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית- לחצ/י על הקישור

4 טיפים מועילים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית >

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן