עורך דין רפואי

מהו עורך דין רפואי, מהן סוגיות מדיקו-לגאליות ואיך כל זה קשור לתביעות רשלנות רפואית ? עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

אין בישראל הסמכה פורמלית של עורך דין רפואי (medical lawyer) ולמעשה ביטוי זה שזור בפי הציבור בלבד, בדרך כלל כשאדם מבקש להתייעץ בעניין זכויות רפואיות הקשורות עם מצב או אירוע רפואי, כמו תאונת דרכים או רשלנות רפואית. בפן הרחב יותר מדובר בעורכי דין העוסקים בעניינים המערבים רפואה ומשפט – עניינים מדיקו-לגאלים (medico-legal).

מאחר שסוגיות מדיקו-לגאליות מערבות עניינים של רפואה ומשפט, מקובל למצוא כיום אנשים בעלי השכלה משפטית, משפטנים ו/או עורכי דין, העובדים לצד רופאים, במחלקות ניהול הסיכונים של בתי חולים, במשרדי ממשלה כמו משרד הבריאות ומשרד המשפטים, במכון לרפואה משפטית ובעוד תפקידים ומשרות שונות בהם יש צורך בשילוב של ידע משפטי עם ידע רפואי. זאת, כדי לתת מענה לסוגיות המערבות רפואה ומשפט ואשר מתעוררות בתחום הרלבנטי. בדרך כלל יעבדו עורכי הדין והרופאים בתפקידים אלו במשותף, כאשר האחד משלים את השני.

סוגיות מדיקו-לגאליות כשמן כן הן – סוגיות המערבות רפואה ומשפט. להלן דוגמאות קלאסיות:

• תביעות רשלנות רפואית
• סוגיות של אתיקה רפואית כמו כפיית חיסונים, אשפוזים כפויים
• סודיות ופרטיות רפואית
• הסכמה מדעת לטיפול רפואי
• המתות חסד
• ענייני אפוטרופסות, למשל טובת הילד בטיפול הרפואי לעומת רצון ההורים, אמונתם הדתית וכיו"ב
• כשרות משפטית
• ניסויים רפואיים
• נתיחה לאחר המוות (Post Mortem או Autopsy)

*מדובר ברשימה חלקית לצורך ההמחשה בלבד.

אין ספק שתחום תביעות הרשלנות הרפואית משיק באופן הדוק לתחום הרפואה. עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית חייב להצליח ללמוד ולהבין המקרה הרפואי הניצב בפניו, כדי להצליח לבסס טיעונים משפטיים המזכים בדין.

אמנם עו"ד לרשלנות רפואית עובד על כל מקרה עם רופא מומחה בתחום הרלבנטי, אבל ניסיונו של עורך הדין ממקרים אחרים והידע הרפואי  התאורטי שרכש במשך השנים, הם כלי עזר הכרחיים לעוסקים בתחום.

מצד שני, הטענה כי עדיף שמי שייצג בתביעת רשלנות רפואית יהיה בעל הכשרה פורמאלית של רופא אינה בהכרח נכונה. מטבע הדברים דרך החשיבה של עורך דין ושל רופא שונה, אופיים של אלו בדרך כלל שונה ותואם את המקצוע בו בחרו, והסיכוי של רופא להספיק לרכוש מספיק שנות ניסיון בכובע האחר של עורך דין, לאחר שרכש השכלה רפואית במשך שנים ארוכות, מוטל בספק.

יש שיגידו שנהפוך הוא: עדיף שעורך הדין המייצג בתביעת רשלנות רפואית לא יהיה גם רופא, שכן "השפה" אותה מדבר ומבין השופט עצמו אינה שפה רפואית כי אם שפה משפטית. בסופו של יום, השופט- הגורם המכריע בתביעה- אינו רופא אלא משפטן, בדיוק כמו עורך הדין. בהקשר זה, יש גם משהו במימרה שרופא-עורך דין הוא הרופא הכי טוב מבין עורכי הדין ועורך הדין הכי טוב מבין הרופאים…