רשלנות רפואית בבדיקות

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (יולי 2005), נמצאת ישראל במקום השלישי בעולם בהוצאה הפרטית עבור שירותי רפואה. עובדה זו מלמדת כי הישראלים אוהבים להיבדק. אולם, בדיקה רפואית, ולו הפשוטה ביותר, כרוכה בסיכון מסוים לבריאות. מהי רשלנות רפואית בבדיקות, מה הם המקרים השכיחים של רשלנות בבדיקה רפואית ומתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין בקשר לאפשרות של תביעת פיצויים במקרים אלו – עורכי דין מסבירים

רשלנות רפואית בבדיקה היא מצב בו בדיקה רפואית כלשהי בוצעה שלא ברמת מיומנות או מידת זהירות סבירות או בדיקה שבוצעה שלא לצורך (בדיקה מיותרת). באם בשל הרשלנות בבדיקה נגרם למטופל נזק, ניתן לתבוע פיצויים כספיים בעילה של רשלנות רפואית.

על מנת לקבוע האם ננקטו רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות, כמו גם האם היה צורך בבדיקה, מוצגות בפני בית המשפט ראיות שונות, בתוך כך חוות דעת של מומחים רפואיים המעידים על הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה בדיקה בה דנים, ספרות מקצועית, קווים מנחים שפורסמו על ידי איגודים מקצועיים וכו'.

רשלנות בבדיקת רופא

בדיקת רופא מורכבת משלבים שונים, ביניהם שלב נטילת האנמנזה (תולדות המחלה והרקע של המטופל) ושלב הבדיקה הפיסיקלית. על הרופא מוטלת חובה לברר כל הפרטים הרלבנטיים לטיפול בחולה, לבדוק המטופל פיסית ולערוך בין היתר אבחנה מבדלת (רשימה של מצבים רפואיים העשויים להסביר התלונות והסימנים של החולה). במקרים מסוימים יש צורך לבצע גם בדיקות נוספות, כמו בדיקות מעבדה, צילומים וכיו"ב. לא אחת נתקלנו במקרים שרופא לא נטל אנמנזה בצורה נכונה, לא בדק החולה פיסית (או שבדק בצורה חלקית), לא הפנה לבדיקות השלמה נדרשות או לא ערך אבחנה מבדלת של מחלות מתבקשות. אלו וגם אלו עשויים להיחשב לבדיקה רשלנית ולזכות בפיצויים אם נגרם בשל הרשלנות נזק למטופל.

רשלנות בבדיקות דם

הרשלנות בבדיקות דם עלולה להתרחש בעצם ההחלטה על ביצוע הבדיקות, למשל במקרה בו רופא לא מפנה את המטופל לבדיקות הדם הנדרשות (למשל אי ביצוע בדיקת דם לטרופונין בחשד להתקף לב); הרשלנות יכולה להתרחש בביצוע הבדיקה עצמה (למשל בשל חוסר סטריליות); הרשלנות יכולה להתרחש גם בפענוח הבדיקה במעבדה (למשל בלבול בין מבחנות של מטופלים שונים) או במעקב אחר התוצאות (למשל אי תשומת לב של הרופא לתוצאות או שיהוי בבחינת תוצאות קריטיות).

רשלנות בבדיקה הדמיה

רבות הן בדיקות ההדמיה המבוצעות כיום, במצבים רפואיים שונים, מבין אלו ניתן להזכיר – צילומי רנטגן, בדיקות CT שונות (כולל CTA ו-PET CT), בדיקות MRI שונות, בדיקות על-קול שונות, ועוד. מבחינה משפטית הרשלנות בבדיקות הדמיה יכולה להתרחש עוד לפני ביצוע הבדיקה, בשל אי הפניה או שיהוי בהפניה לביצוע הבדיקה, למשל במקרה של אדם עם סימני שבץ מוחי שלא מופנה לבדיקת CT/MRI מיידית; הרשלנות יכולה לחול בשלב ביצוע הבדיקה, כמו במקרה של צילום חלקי של שד באולטרסאונד, כמו גם בשלב הפענוח ו/או המעקב אחר התוצאות.

רשלנות בבדיקות חודרניות כמו קולונוסקופיה או ביופסיה

מצבים שונים עשויים להצדיק ביצוע בדיקה חודרנית כמו בדיקת ביופסיה (דגימה) של ממצא חשוד בגוף או בדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס. גם בדיקות חודרניות יש לבצע ברמת מיומנות ומידת זהירות סבירות. ישנם מקרים בהם מטופל לא מופנה לבדיקה חודרנית נדרשת כמו ביופסיה לממצא חשוד בשד או שהבדיקה מבוצעת בצורה רשלנית, כמו בדיקת קולונוסקופיה שמחמיצה גידול במעי הגס או שבמהלכה מנקבים את המעי של המטופל. מקרים שכאלו עשויים להיחשב לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים.

רשלנות בבדיקות הריון

ישנו סל של בדיקות אשר נהוג להציע ולבצע לנשים הרות, בהתאם לנתוני האישה וההריון. בדיקה שכיחה ונפוצה היא בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות העובר. אי הפניה לבדיקה זו, לא כל שכן – ביצוע בדיקה חלקית ו/או פענוח שגוי של הממצאים, עשויים להיחשב לרשלנות רפואית בהריון.

*מדובר ברשימה חלקית, לצורך ההמחשה בלבד.

במקרים של רשלנות בבדיקות של בגיר (מעל 18), ניתן לתבוע פיצויים עד 7 שנים מהאירוע הרשלני שגרם לנזק. ככל שמדובר ברשלנות בבדיקה שבוצעה לקטין (מתחת לגיל 18), ניתן לתבוע פיצויים בשל כך עד הגיעו של הקטין לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).

עם זאת, חלוף הזמן מהאירוע עלול להקשות בהוכחת התביעה, ולכן המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית, מיד כשעולה חשד לרשלנות רפואית בבדיקה. שכר הטרחה של עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית מבוסס על הצלחה במקרה, והוא נגזרת של אחוזים מהפיצוי שיתקבל בתביעה, אם תוגש תביעה והיא תתקבל.