רשלנות רפואית ילדים

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על רשלנות רפואית בילדים, מהם המקרים השכיחים, מה מיוחד לתביעות אלו ומתי כדאי לפנות להתייעץ עם עורך דין 

מבחינת ההגדרה של רשלנות רפואית, החוק אינו מבחין בין ילדים למבוגרים אלא קובע בלשון כללית, שאי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות, נחשב לרשלנות.

בפועל, בית המשפט בודק האם הטיפול הרפואי שניתן לילד, היה ברמה סבירה. הוראות בספרות המקצועית הרלבנטית לתחום הטיפול, ניירות עמדה, חוזרים ונהלים שהוצאו על ידי איגודים מקצועיים, כמו גם הפרקטיקה הרפואית הרווחת – הם אלו שיכתיבו המענה לשאלה האם הטיפול שניתן לילד היה סביר או רשלני.

בשונה ממבוגרים, טיפול רפואי בילד מציב מספר אתגרים בפני הצוות הרפואי:

• הילד על פי רוב מתקשה להתבטא ולתאר את תלונותיו. עובדה זו מקשה על נטילת אנמנזה שהיא כלי ראשון במעלה באבחנה הרפואית.
• הילד אינו עצמאי ותלוי בהוריו כדי למלא אחר הוראות שניתנו.
• מחלות מסוימות מתבטאות בצורה שונה במקרים של ילדים.
• ישנן מחלות ילדים שכיחות וקלות כמו שיעול, העלולות למסך בעיה רפואית רצינית יותר.
• קיים מחסור במומחים לרפואת ילדים באיוש עמדות רפואה ראשונית- קופות חולים, חדרי מיון ומוקדים רפואיים.

קשיים אלו ואחרים, עלולים להקשות על האבחנה והטיפול במקרים של ילדים ולכן מחייבים משנה זהירות בעת הערכה וטיפול רפואי של ילד.

ממחקר בנושא, עולה כי שמונת תחומי הרפואה המובילים במקרי רשלנות רפואית של ילדים הם: מיילדות במקום הראשון, רפואת ילדים במקום השני, אורתופדיה במקום השלישי, רפואה דחופה במקום הרביעי, רפואת משפחה במקום החמישי, רדיולוגיה במקום השישי, כירורגיה במקום השביעי והרדמה במקום השמיני.

ישנם מקרי רשלנות רפואית בטיפול בילדים שלמרבה הצער חוזרים על עצמם. בין אלו ניתן לציין את המקרים הבאים*:

• איחור באבחנה של תסביב אשך. תסביב אשך הוא מצב חירום רפואי בו נגרם תסביב של צינור הזרע הפוגע באספקת הדם לאשך. התופעה מתרחשת בעיקר בגיל הילדות. במקרה זה יש חלון זמנים צר למדי, לצורך התרת השיזור ומניעת נמק של האשך. איחור באבחנה ובטיפול במקרים של תסביב אשך מהווה סיבה שכיחה יחסית לתביעות רשלנות בילדים.
• איחור באבחנה ובטיפול באפנדציט. דלקת של התוספתן נחשבת גם היא למצב חירום רפואי המחייב טיפול מהיר, לפני פיזור תוכן התוספתן המודלק בבטן והופעת ספסיס. דלקת של התוספתן שכיחה למדי בילדים ובצעירים, היא מלווה בתסמינים אופייניים ומחייבת כאמור אבחנה מהירה. איחור באבחנה של אפנדציטיס מהווה עילה מוכרת לתביעת רשלנות רפואית.
• איחור באבחנה של דלקת ריאות. כל הורה מכיר את מכשיר האינהלציה שעובד שעות נוספות בעיקר בעונת החורף. מצד אחד, שיעול ונזלת הן תלונות שכיחות מאוד בקרב ילדים. הן בדרך כלל נגרמות ממחלה ויראלית שאינה מצריכה טיפול, למעט טיפול מקל. מצד שני, תסמינים אלו עלולים להיות ביטוי של דלקת ריאות, שלא תמיד רופא לא מיומן מצליח לאבחן על ידי האזנה לריאות. דלקת ריאות שלא מאובחנת ולא מטופלת עלולה לדרדר את מצב הילד ולסכנו.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד, לצורך המחשה.

בעת חישוב הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית במקרה של ילדים (קטינים וצעירים) עושה בית המשפט שימוש בחזקות אובייקטיביות, במטרה לפסוק סכומי פיצוי אחידים, לאור העובדה שבמקרים של ילדים וצעיירם בתחילת דרכם בחיים, קיים קושי לדעת מה צופן להם העתיד, מבחינה תעסוקתית, זוגית וכו'.

כך למשל, לצורך חישוב אובדן שכר בעתיד למשך כל ימי חייו הבוגרים של הילד, מניח בית המשפט כי השכר שעתיד הילד להשתכר בבגרותו יהיה בגובה השכר הממוצע במשק (כפי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעת פסיקת הפיצויים).

חזקה נוספת בה נעשה שימוש בתביעות רשלנות של קטינים וצעירים היא שגובה הנכות הרפואית שנגרמה בשל הרשלנות משקף את אחוז הגריעה מכושר התפקוד/תעסוקה של הילד.

חזקה אחרת, החלה במקרים של פטירת ילד בשל רשלנות רפואית, קובעת כי אובדן ההשתכרות החודשי של הילד בשנים בהן לא יחיה בשל הרשלנות ("השנים האבודות"), הינו בגובה של שליש מהשכר הממוצע במשק. לפיכך, שכיח כי במקרי פטירה של ילדים בשל רשלנות רפואית, סכומי הפיצויים נעים בטווח שבין 2,000,000 ש"ח ל-2,500,000 ש"ח.