איחור באבחון סרטן ריאות הביא למות מטופל

ביום 8.7.19 הגשנו תביעת רשלנות רפואית נגד מכון הדמיה בבית חולים בצפון וקופת חולים, בשל איחור רשלני בגילוי סרטן ריאות אצל גבר בן 65 שהביא למותו בטרם עת.

המנוח עבר בדיקת סיטי של החזה שהראתה נגע/כתם באונה העליונה של הריאה הימנית. למרות העובדה שממצא שכזה עלול להיות גוש סרטני, לא הופנה המנוח לביצוע הבירור הנדרש- לא על ידי הרופא שפענח הבדיקה ולא על ידי רופא ריאות שהמנוח נבדק על ידו. לאחר שחלה החמרה בולטת במצבו של המנוח, עם ירידה במשקל, הזעות וקוצר נשימה, נשלח הוא בדחיפות לבירור במסגרתו נעשה צילום סיטי חזה חדש. הפעם בוצע הצילום במכון הדמיה אחר. מפענח הצילום תאר הממצא שהופיע כבר בבדיקה הקודמת כממצא מחשיד- בוצעה ביופסיה והתגלה כי מדובר בסרטן ריאה מתקדם. לאחר מספר חודשים נפטר המנוח ממחלתו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר לרדיולוגיה אבחנתית אשר קבע כי הממצא בבדיקת הסיטי הראשונה חייב בירור מיידי וכי תפקידו של הרופא שפענח הבדיקה היה ליידע המטופל והרופא שהפנה לבדיקה, בדבר הממצא החשוד ועל הצורך בבירורו המיידי. המומחה קבע שאילו כך היה נעשה, ניתן היה לאבחן הגידול כשהוא בשלב 1.

רופא אונוקולוג בכיר, שחוות דעתו צורפה גם היא לתביעה, קבע שהממצא בבדיקת הסיטי הראשונה שלא בורר, יותר מהכפיל גודלו עד הבדיקה השנייה ואבחון סרטן ריאות. עוד קבע המומחה שבשלב שבו אובחן סרטן הריאה, לא ניתן היה כבר לרפאו וכל שנותר להציע למנוח הוא טיפול פליאטיבי בלבד (טיפול משכך כאב).

למידע נוסף על פרטי התביעה ועל האפשרות לתבוע פיצויים כספיים בשל איחור בגילוי מחלת הסרטן- המשכ/י לקרוא 

לתביעה צורפה כאמור חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר לרדיולוגיה אבחנתית אשר עיין בצילומי הסיטי שעבר המנוח וקבע בצורה חד משמעית שחובה היה על הרופא שפענח הבדיקה הראשונה להורות על בירור מיידי של הממצא החדש שהופיע בבדיקה, שהיה חשוד כסרטני (שאתי):

"בבדיקת ה-CT…קיים נגע חדש באונה העליונה של הריאה הימנית, המחשיד בקיום תהליך שאתי…לפיכך, מציאת נגע כזה, ובעיקר אצל מעשן כבד, מחייבת המשך בירור מיידי ומעקב צמוד על ידי הרופא המטפל/הרופא המפנה לבדיקה. מחובתו של הרופא הרדיולוג שפענח את הבדיקה היה לדאוג שהצורך בבירור דחוף ומיידי יובא מיד לידיעת הרופא המפנה והמטופל".

המומחה מוסיף וקובע בחוות דעתו כי ביצוע הבירור הנדרש היה מאפשר גילוי הגידול שהיה באותו זמן בשלב I, כאשר בבדיקה החוזרת, שבוצעה כ-7 חודשים לאחר הבדיקה הראשונה, תואר כבר גידול מפושט בשלב 3 מתקדם:

"בנסיבות אלו היה חשד גבוה לגידול שאתי, שחייב הליך בירור תקין של אבחנה מבדלת…הליך זה מתבצע באמצעות בדיקת PET-CT, שהיא בעלת רגישות גבוהה יותר לאבחון גידולים, וכמו כן באמצעות ביופסיה מהנגע החשוד. באמצעות דרכים אלה, ניתן היה לאבחן את הנגע כגידול כשהוא בדירוג 1…בדיקת ה-CT החוזרת…הראתה הרעה ניכרת כמפורט לעיל עם אבחנה של…stage3b"

בחוות דעת של אונקולוג בכיר שצורפה גם היא לתביעה, נקבע כי לו היה מתבצע בירור כנדרש כבר לאחר הצילום הראשון שעבר המנוח, היו לו סיכויים גבוהים לשרוד. לעומת זאת, בשלב המאוחר בו אובחן הסרטן, סיכויי ההישרדות של המנוח היו קרובים ל-0% !

"אם בשלב זה הייתה מבוצעת האבחנה אזי ניתן היה לנתח את המנוח ועל פי השלבים של המחלה, בסרטן ריאות שלב I על פי הספרות הרפואית ההיוותרות בחיים לחמש שנים הייתה בגילו של המנוח 70%.

בשלב בו התגלתה המחלה לבסוף…שלב B3, ההיוותרות בחיים קרובה לאפס ואכן נפטר כעבור מס חודשים מהאבחון, וכל הטיפולים שניתנו כימוטרפיה, קרינה ואימונולוגיה לא הועילו…ממאי 2016 עד האבחנה בדצמבר 2016 הגידול יותר מהכפיל עצמו והנפח הגידולי היה רב. ויותר מכך, ממחלה ממוקדת באונה ימנית עליונה בלבד שניתן היה לנתחה, התפשטה המחלה…ואז נגזר דינו של החולה".

חשוב להבהיר שכמובן לא כל גילוי של מחלת סרטן בשלב מתקדם, מלמד על כך שניתן היה לאבחנה קודם לכן. משכך, ברור גם שלא כל גילוי מאוחר של מחלת הסרטן כרוך בהתרשלות של הגורמים הרפואיים. על אף ההתפתחות באמצעי האבחון הקיימים לרשות הרופאים, עדיין, למרבה הצער, ישנן מחלות סרטן שקשה לאבחן אותן בשלבים הראשונים, בין אם מכיוון שהן מתאפיינות בהיעדר סימנים בשלבים הראשונים של המחלה ובין אם בגלל קשיים אחרים.

יתרה מזאת, מבחינה משפטית, אחד מהתנאים להיווצרות עילת תביעה בשל רשלנות רפואית, הוא קיומו של קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין נזקי החולה. ככל שמדובר באבחון רשלני של מחלת הסרטן, ישנם מקרים בהם לאור סוג הסרטן והיותו אלים במיוחד (כמו למשל סוגים שונים של סרטן הלבלב), אין משמעות מעשית לאיחור באבחון שכן ממילא מדובר בגזר דין מוות לחולה, גם אם המחלה הייתה מאובחנת במועד.

יחד עם זאת, עדים אנו למקרים בהם בשל הזנחת מטופלים, התעלמות מתלונות, אי ביצוע בדיקות נדרשות וכדומה, מתבצע אבחון מאוחר של המחלה, כך שהחולה איבד סיכויים להתרפא ממחלתו. מקרים אלו אינם נדירים לצערנו. לפעמים שיקולי תקציב או סתם חוסר תשומת לב והזנחה, מונעים גילוי מוקדם. ככל שמדובר במקרה שבו לאור סוג המחלה ואופיו של הסרטן, ניתן היה לרפא המחלה- או אז תהיה למטופל עילת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון.

חשוב לציין שישנם מקרים כגון סרטן שד או סרטן המעי הגס, בהם אבחון מוקדם עושה את ההבדל בין תחלואה ומוות בטרם עת לבין ריפוי מלא! עוד חשוב להדגיש כי ככל שמדובר בגידולים במקומות חיוניים כמו למשל חוט השדרה או המוח, הרי שגם אם מדובר בגידול שפיר- גילוי מאוחר עלול להיות כרוך בנזקים בלתי הפיכים לאזורים סמוכים לגידול בשל לחץ מתמשך, בצקות וכו'. ולכן, איחור באבחון גידולים, סרטניים ואפילו שאינם ממאירים, עלול להצדיק תביעת רשלנות רפואית.

אם עברת אחד מאלו וגילו אצלך את מחלת הסרטן בשלב מתקדם- מומלץ לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית

• על אף תלונות בפני הרופאים, לא נשלחת לבירור.
• עברת צילומים שלא הראו גידול סרטני אך צילומים דומים שנעשו בהמשך הראו גידול באותו אזור שצולם בעבר אך פוענח כתקין.
• לא הופנית לבדיקות סקר מקובלות לשלול מחלת סרטן כגון: ממוגרפיה, בדיקות צואה לדם סמוי, קולונוסקופיה וכדומה.
• אובחן סרטן אצל קרוב מדרגה ראשונה (אמא, אבא, אח, אחות) אך לא הוצע ולא בוצע לך בירור מתאים ו/או לא הופנית להתאים תכנית מעקב/טיפול מניעתי חרף גורם הסיכון של קרוב מדרגה ראשונה.
• הרופא סרב להפנות אותך לבצע בדיקות נוספות למרות תלונותיך

*יודגש כי מדובר ברשימה חלקית בלבד. 

הפיצוי הכספי בשל איחור באבחון מחלת הסרטן מושפע בראש ובראשונה מהמשמעות של האיחור בגילוי המחלה מבחינת אפשרות ריפוי ונזקים שיוריים. במסגרת שומת הפיצויים יבחן בית המשפט האם בשל האיחור באבחון המחלה נגדעו שנות חיים; האם הוענק טיפול שלא היה בו צורך אילולא הגילוי המאוחר; האם הגילוי המאוחר גרם לפגיעה בכושר ההשתכרות ו/או כושר התפקוד הכללי וכו'. לאחר מכן, יפסוק בית המשפט פיצוי בהתאם לנתוני המקרה.

חשוב לציין כי נהוג לפסוק במקרים שכאלו פיצוי משמעותי בשל כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, בשל ההתמודדות הגופנית והנפשית עם סרטן קטלני והקיצור בתוחלת החיים.

להרחבה בנושא חישוב פיצויים בתביעות רשלנות רפואית – לחצ/י על הקישור.

לסיכום, במקרה שתואר לעיל נגדעו חייו של אדם בשל חוסר תשומת לב ו/או מקצועיות ירודה. כך קרה שגידול סרטני שהיה מונח לעיני הרופאים, לא בורר כנדרש. זמן יקר אבד והתבצע גילוי מאוחר ולמעשה קטלני של סרטן הריאות של המנוח.

כאמור, אין מדובר במקרה נדיר. לא אחת נתקלים אנו במקרים של הזנחה של ממש של מטופלים, התעלמות מתלונות וסירוב להפנות לביצוע בדיקות, כשבדיעבד מסתבר כי המערכת הרפואית כשלה בתפקידה.

מאחר שאין שיתוף של החולה בטעויות רפואיות המתרחשות סביב הטיפול שהוענק לו, חשוב להיות ערני לזכות לדרוש פיצויים במקרה של רשלנות שהביאה לגילוי מאוחר של מחלת הסרטן. לפעמים מדובר בצורך של ממש, כשאדם מפרנס ועצמאי הופך באחת לנכה או חלילה נפטר בטרם עת.

ניסינו להציג מניסיוננו מקרים המעלים חשד לרשלנות בגילוי מחלת הסרטן ומצדיקים פנייה לבירור משפטי, אולם נסיבות החיים מורכבות יותר ולא ניתן לכסות שלל המקרים ברשימה אחת. לכן, הצעתנו היא במקרה של גילוי מאוחר, לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית.