ביום 8.7.19 הגשנו תביעת רשלנות רפואית נגד מכון הדמיה בבית חולים בצפון וקופת חולים, בשל איחור רשלני בגילוי סרטן ריאות אצל גבר בן 65 שהביא למותו בטרם עת.
המנוח עבר בדיקת סיטי של החזה שהראתה נגע/כתם באונה העליונה של הריאה הימנית. למרות העובדה שממצא שכזה עלול להיות גוש סרטני, לא הופנה המנוח לביצוע הבירור הנדרש- לא על ידי הרופא שפענח הבדיקה ולא על ידי רופא ריאות שהמנוח נבדק על ידו. לאחר שחלה החמרה בולטת במצבו של המנוח, עם ירידה במשקל, הזעות וקוצר נשימה, נשלח הוא בדחיפות לבירור במסגרתו נעשה צילום סיטי חזה חדש. הפעם בוצע הצילום במכון הדמיה אחר. מפענח הצילום תאר הממצא שהופיע כבר בבדיקה הקודמת כממצא מחשיד- בוצעה ביופסיה והתגלה כי מדובר בסרטן ריאה מתקדם. לאחר מספר חודשים נפטר המנוח ממחלתו.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' בכיר לרדיולוגיה אבחנתית אשר קבע כי הממצא בבדיקת הסיטי הראשונה חייב בירור מיידי וכי תפקידו של הרופא שפענח הבדיקה היה ליידע המטופל והרופא שהפנה לבדיקה, בדבר הממצא החשוד ועל הצורך בבירורו המיידי. המומחה קבע שאילו כך היה נעשה, ניתן היה לאבחן הגידול כשהוא בשלב 1.
רופא אונוקולוג בכיר, שחוות דעתו צורפה גם היא לתביעה, קבע שהממצא בבדיקת הסיטי הראשונה שלא בורר, יותר מהכפיל גודלו עד הבדיקה השנייה ואבחון סרטן ריאות. עוד קבע המומחה שבשלב שבו אובחן סרטן הריאה, לא ניתן היה כבר לרפאו וכל שנותר להציע למנוח הוא טיפול פליאטיבי בלבד (טיפול משכך כאב).