מאות אלפי שקלים פיצוי לקשישה בשל טיפול תרופתי שגוי לאחר ניתוח גב
בתאריך 28.8.14 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים הסדר פשרה לפיו ישולמו לקשישה בשנות השבעים לחייה, 700,000 ש"ח בשל רשלנות של רופא שהעניק לקשישה טיפול תרופתי שגוי לאחר ניתוח גב שביצע לה.
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר שייצגו הקשישה, מסבירים בשורות הבאות מה הייתה הרשלנות במקרה זה, מהם הנזקים שנגרמו לקשישה ועל סמך מה נקבע הפיצוי ששולם לה
מה הייתה הרשלנות במקרה זה ?
התובעת הקשישה סבלה במשך שנים ארוכות מכאבי גב עם היצרות של תעלת השדרה. היא הייתה גם מטופלת ברקע בתרופות לדילול דם (קומדין) בשל הפרעות בקצב הלב. בשל הבעיה בגב, בתקופה שלפני הניתוח החלה כבר הקשישה לסבול מקשיי הליכה ומכאבי גב עזים. לאחר שהתרשמה משיטת ניתוח חדשנית, זעיר פולשנית, בחרה להינתח באופן פרטי על ידי רופא מומחה בתחום שהבטיח לשפר מצבה. התובעת שוחררה מבית החולים הפרטי בו נותחה למחרת הניתוח, ומבלי שנבדקה קודם לכן על ידי הרופא המומחה. בשחרור חודשו לה תרופות דילול הדם שלקיחתן הופסקה בימים שלפני הניתוח.
בביתה הופיעה התדרדרות שדווחה לרופא המנתח, אשר טיפל בקשישה "בשלט רחוק" ולא היה מוכן להגיע לבדוק אותה בביתה. מצבה של הקשישה המשיך להתדרדר, הופיעה חולשה ברגליים ואי שליטה בסוגרים והיא הובהלה לבית חולים ציבורי, שם נמצא כי במקום הניתוח התפתח דימום. הדימום נוקז בניתוח נוסף, אולם הקשישה נותרה עם הגבלות נוירולוגיות.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה לניתוח עמוד שדרה וכן של רופא מומחה לקרישת דם, אשר קבעו פה אחד כי הסיבה לדימום בגבה של התובעת הייתה הוראות שגויות ביחס לחידוש הטיפול לדילול דם בקומדין שניתן לתובעת לאחר הניתוח.
עיתוי חידוש הטיפול התרופתי של התובעת במדללי דם והמינון שנקבעו היו שגויים וגרמו לדימום בעמוד השדרה
לתביעה צורפו כמתחייב בהוראות הדין חוות דעת של רופאים מומחים מתחומי הנוירוכירורגיה (ניתוחי ראש ועמוד שדרה) וההמטולוגיה (קרישת דם). המומחים הסבירו בחוות הדעת כי ההוראה לחדש לתובעת הטיפול בקומדין במועד ובמינון בו חודש הייתה בניגוד להמלצות המקובלות וגרמה לדימום ולנזקי התובעת. כך קבע הרופא ההמטולוג בחוות דעתו:
"בחולה העובר ניתוח מג'ורי, או ניתוח ברמת סיכון גבוהה לדימום, ומתוכננת מנה טיפולית של קלקסן לאחר הניתוח, מומלץ לדחות את התחלת הטיפול במינון טיפולי מלא למשך 48 עד 72 שעות מסיום הניתוח. מתן מנה (מינון מניעתי) נמוכה של קלקסן לאחר הניתוח או הימנעות מוחלטת ממתן קלקסן לאחר הניתוח עדיפה על מתן מנה טיפולית בקרבה לניתוח!.
גברת פלונית-אלמונית קיבלה מינון מלא של קלקסן 60 מ"ג פעמיים ביום, כאשר תחילת הטיפול הייתה 24 שעות מסיום הניתוח!. במקביל קיבלה גב' פלונית-אלמונית מינון עודף של קומדין שלא בהתאם למנה התואמת את המינון שקדם לניתוח, ובו זמנית קיבלה תרופות מקבוצת ה- NSAID הפוגעות בהמוסטזיס הראשונית ומעלות את סכנת הדימום תחת נוגדי הקרישה האחרים".
ההזדמנות לנקז הדימום בטרם הופיע נזק נוירולוגי בלתי הפיך הוחמצה בשל הזנחת החולה על ידי הרופא המנתח
רופא מומחה לנוירוכירורגיה קבע בחוות דעת שצורפה לתביעה, כי הרופא המנתח התרשל בכך שלא ניגש לבדוק התובעת בביתה בימים שלאחר הניתוח, על אף העובדה שהציגה תלונות לא שגרתיות להחלמה רגילה מהניתוח. כך קבע המומחה בחוות דעתו:
"הגב' פלונית-אלמונית התלוננה על כאבים קשים במיוחד, חוסר יכולת לזוז והפרעות במתן שתן. אם היה הרופא המנתח מגיע לבדוק אותה בביתה ומורה על אשפוזה המיידי, עם היוודע לרופא תופעות חמורות אלה, היו הגורמים המטפלים מאבחנים את הדימום שהתפתח בגבה, מפסיקים את הטיפול בנוגדי הקרישה (מבצעים "היפוך") ומנתחים אותה כשעדיין המצב והנזקים הנוירולוגים היו הפיכים."
מהם הנזקים שנגרמו לתובעת בשל הרשלנות והופעת הדימום בגב ?
בשל הדימום שהתפתח בגבה של התובעת, והטיפול המאוחר בבעיה זו על ידי הרופאים המעורבים, נגרמו לתובעת נכויות קשות שמתבטאות בחולשת רגליים וירידה בשליטה על השתן.
חווית רשלנות רפואית בניתוח ? לחצ/י כאן לקבלת מידע בנושא >
כיצד נקבע הפיצוי שקיבלה התובעת ?
כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם במקרה זה, מה שהתווה את גובה הפיצוי הם נתוניו הקונקרטיים של המקרה. במקרה זה דובר על קשישה פנסיונרית, אשר הייתה מוגבלת בהליכה עוד לפני המקרה ונזקקה לעזרה בתפקוד בבית ומחוצה לו. יחד עם זאת, בשל הרשלנות נגרמה לה נכות מגבילה ומטרידה, אשר פגעה באיכות חייה וגרעה עוד מתפקודה הלקוי ממילא. בנתונים אלו שיקף הפיצוי אבות נזק מרכזיים של כאב וסבל, צער ועגמת נפש וכן עלויות עזרה חלקית. הסכום התקבל בהסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים, אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
לחצ/י לעוד פיצויים שהתקבלו בתביעות בהן ייצגנו >
