נסיבות האירוע: פגיעה במעי במהלך ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם
התובעת עברה אצל הנתבעת (מדינת ישראל – הבעלים של ביה"ח שביא תל-השומר) ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם עקב ממצא של שרירן גדול. ימים ספורים לאחר שחרורה לביתה, פנתה שוב לבית החולים עקב כאבים עזים ותסמינים נוספים, ושם אובחן בבדיקת חירום קרע (פרפורציה) בדופן המעי הגס. היא עברה ניתוח בטן דחוף, שטיפות ואשפוז ממושך, ונאלצה להתנהל במשך חודשים ארוכים עם נקז וסטומה חיצונית.
טענות התביעה: כשלים בניתוח, היעדר בירור והפרת חובת הגילוי
התביעה, שנתמכה בחוות דעת רפואית, הצביעה על מספר רשלנויות בטיפול הניתוחי של התובעת:
פגיעה רשלנית במעי
התנהלות כירורגית לקויה במהלך חיתוך הרחם או הוצאתו, אשר הובילה לנקב חמור בדופן המעי.
סיום ניתוח בלא בדיקה מספקת
אי-בדיקה יסודית של חלל הבטן והאיברים הפנימיים באמצעות הלפרוסקופ קודם לסיום הניתוח, מחדל שמנע את זיהוי הפגיעה במעי בזמן אמת.
היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה
לתובעת, שאינה דוברת עברית, לא ניתן הסבר בשפת אמה (רוסית) על הסיכונים והחלופות.
טענות ההגנה: ניתוח לפי הסטנדרט וסיבוך מוכר
מנגד, הנתבעות טענו כי הניתוח הלפרוסקופי בוצע בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, כי הידבקויות קודמות אינן מהוות התווית נגד לביצוע ההליך, וכי הנזק למעי מהווה סיבוך נדיר שאינו מעיד על התרשלות. בנוסף, נטען כי ניתנו לתובעת ההסברים הנדרשים טרם הניתוח וכי היא חתמה כדין על טופס ההסכמה.
קביעות בית המשפט: הוכחת רשלנות ופגיעה באוטונומיה
בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע כי:
- תחולת הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין): הוכח כי נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם המסקנה שהנתבעת התרשלה מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה, בפרט לאור היעדר הסבר רפואי מניח את הדעת לקרע במעי.
- התרשלות באיתור הנזק: לצוות הרפואי הייתה יכולת טכנית מלאה לסקור את איברי הבטן והמעי באמצעות הלפרוסקופ קודם לסגירתו, והימנעות מכך עולה כדי רשלנות.
- פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת: בית המשפט קבע כי התובעת, ששליטתה בעברית דלה, לא קיבלה הסבר מפורט בשפתה על הסיכונים הכרוכים בניתוח ועל החלופות האפשריות. חתימה על טופס סטנדרטי בעברית, ללא שיח דינמי מותאם, אינה מקיימת את דרישות חוק זכויות החולה.
תוצאת ההליך וחישוב הפיצויים
הפיצויים שנפסקו לתובעת במסגרת פסק הדין שקללו את מכלול נזקיה המממוניים והבלתי ממוניים:
- הפסד שכר בעבר: 32,915 ₪
- אובדן כושר השתכרות ופנסיה לעתיד: 104,857 ₪ (לפי נכות משוקללת של 19%)
- עזרת צד שלישי והוצאות (עבר ועתיד): 55,000 ₪
- כאב וסבל: 200,000 ₪ (בגין האשפוזים, הניתוח החוזר, תקופת הסטומה והצלקות)
- פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת: 150,000 ₪ (פיצוי נפרד בגין שלילת חופש הבחירה).
סך הכל פיצוי: 542,772 ₪ (בנוסף להוצאות משפט, אגרות ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20% כולל מע"מ).
פטור ממס
בפסק-דין
