הסכמה מדעת לטיפול רפואי בתביעות רשלנות רפואית

בשנת 1996 נחקק בישראל חוק זכויות החולה ובו עוגנה בחקיקה ראשית החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי. בחוק נקבע כי על הרופא למסור למטופל את מירב המידע הנחוץ לו לקבלת החלטות בנוגע למצבו הרפואי, קודם לביצוע הפרוצדורה הרפואית. הפרת החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי מהמטופל, עלולה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית עקב פרת החובה ליידע המטופל על סיכוני וסיכוי הטיפול המוצע ועל קיומן של אלטרנטיבות לטיפול, מהווה עילה לתביעת פיצויים כספיים. זאת כל עוד ניתן להראות כי אילולא הופרה החובה לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי, היה נמנע המטופל מהטיפול שניתן לו בפועל ו/או בוחר לעבור טיפול אחר.

בשונה מהתפיסה שהייתה נוהגת בעבר, לפיה הרופא הוא מעין פטרון של המטופל ואין צורך להסביר למטופל יותר מדי כי הוא "ממילא לא יבין", ביקש המחוקק בחוק זכויות החולה לשנות התפיסה הנוהגת. לפיכך, נקבעה בחוק, בין היתר, חובת יידוע רחבה שמטרתה לאפשר לחולה לקבל החלטות מושכלות ביחס למצבו הרפואי ולקחת חלק פעיל בבחירת הטיפול המתאים עבורו.

תביעת רשלנות רפואית בשל הפרת החובה להחתים מטופל על טופס הסכמה לטיפול

לגבי סוג טיפולים מסוים (בעיקר טיפולים חודרניים כגון ניתוחים או בדיקות פולשניות) מחויב הרופא לקבל הסכמתו של המטופל לטיפול בכתב. זאת לאחר שהסביר למטופל בעל פה את הסיכון בטיפול שמוצע, הסיכון בהיעדר טיפול, ויתרונות הטיפול אל מול יתרונם וחסרונם של טיפולים מקובלים אחרים.

לא אחת נוכחנו לגלות כי מטופל הוחתם על טופס הסכמה לטיפול, בלי שקיבל לפני כן הסברים בעל פה ביחס למפורט בטופס. לעניין זה חשיבות רבה, משום שברוב הטפסים ישנו סעיף קבוע בו רשום כי המטופל מצהיר בחתימתו על הטופס שהוא קיבל הסבר מפורט מהרופא ביחס לרשום. חשוב לדעת כי לא די בהחתמת המטופל על טופס הסכמה לטיפול אלא מחובתו של הרופא לתת למטופל קודם לכן הסבר מפורט בעל פה.

החובה להחתים מטופל על טופס הסכמה בהזדמנות הראשונה (ולא ב"דקה התשעים")

הכלל הוא כי יש להחתים המטופל על טופס הסכמה לטיפול בהזדמנות הראשונה, ולא "ברגע האחרון" לפני הניתוח או כשהמטופל כבר על מיטת הניתוחים או בחדר הטיפול. כך למשל, כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח מתוכנן מראש שאיננו דחוף ומציל חיים, אין די בהחתמת המטופל על טופס הסכמה ביום הטיפול אלא יש לעשות כן כבר במועד הפגישה המוקדמת במרפאת קדם הניתוח, כאשר המטופל רגוע וקשוב, ונותר זמן בידו לשקול היטב את סיכויי וסיכוני הניתוח ולקרוא בניחותא את טופס ההסכמה לניתוח.

ככל שמדובר בניתוחים פלסטיים, ובעיקר אלה מהם המתבצעים באופן פרטי-מסחרי, מוטלת על הרופא חובת הסבר רחבה מאוד. חובה רחבה זו נובעת הן מהעובדה שאין המדובר בניתוח דחוף, הכרחי או מציל חיים והן מהעובדה שברוב המקרים ניתוחים אלה הם "עסק" כלכלי לכל דבר, המניב רווחים גבוהים לרופא המנתח.

הבסיס לתביעה במקרים של היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי

היעדר הסכמה מדעת לטיפול עשוייה להקים למטופל מספר עילות תביעה, שעיקריהן הן:

  • רשלנות רפואית– בתי המשפט קבעו כבר מזמן כי הפרת החובה לקבל הסכמה מודעת שלך מטופל לטיפול עלולה להיחשב כשלעצמה רשלנות של הרופא- התנהלות בלתי סבירה.
  • תקיפה- בעבר נהוג היה לראות בביצוע פרוצדורה רפואית ללא הסכמה כדין של המטופל כשימוש בכוח במתכוון נגד גופו ללא הסכמתו- תקיפה רפואית. בשנים האחרונות המגמה היא שלא להשתמש בעילת התקיפה הרפואית בתביעות אלו.
  • הפרת החובה החקוקה בחוק זכויות החולה- אי קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי מהווה הפרה של הוראות חוק זכווית החולה וככזו עוולה של הפרת חובה חקוקה.
  • פגיעה באוטונומיה של המטופל- במקרים בהם לא ניתן להוכיח בדיעבד איך היה פועל המטופל אילו היה מקבל המידע הנחוץ לטיפול בו, כלומר לא ניתן להוכיח שמתן הסבר ע"י הרופא היה משנה את החלטת המטופל לעבור הטיפול, נכונים כיום בתי המשפט לפסוק פיצוי בגין "הפגיעה באוטונומיה" של המטופל בלבד, מעצם זה שהפעולה הרפואית בוצעה בו ללא הסכמה מראש. המגמה בשנים האחרונות היא להגדיל שיעור הפיצוי במקרים של פגיעה באוטונומיה של המטופל, וכיום מדובר בד"כ בפיצוי שנע בטווח שבין 50,000 ש"ח ל-300,000 ש"ח (במקרים חמורים).

מקרים שכיחים של רשלנות במסירת מידע למטופל:

  • אי מתן הסברים בדבר סיכוני ניתוח
  • החתמת המטופל על טופס הסכמה ביום הניתוח או על מיטת הניתוח
  • החתמת המטופל על טופס הסכמה לטיפול ללא מתן הסבר בעל פה על תוכנו של הטופס
  • אי מתן הסבר לאישה הרה בדבר בדיקות סקר לגילוי מומים ותסמונות גנטיות בעובר, גם אם מדובר בבדיקות שאינן ממומנות בסל שירותי הקופה וניתנות לביצוע באופן פרטי ובתשלום בלבד.
  •  אי יידוע מטופל על טיפול אלטרנטיבי למצבו, ניתוח שונה, תרופה, בדיקה או פעולה רפואית אחרת- גם אם הטיפול שהוצע למטופל בפועל הינו טיפול מקובל כשלעצמו, וגם אם אותו רופא או מוסד רפואי לא נוקט במסגרתו בטיפול האלטרנטיבי הקיים.

מתי לפנות לייעוץ עורך דין בשל היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי ?

במידה שחולה מצא עצמו לאחר ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת עם נזק שלא הוסבר לו עליו מראש או במקרה של מטופל שגילה כי לא הוצע לו טיפול מתאים למצבו, לרבות בדיקות הריון לגילוי מומים או תסמונות גנטיות, טיפול ניתוחי אחר וכו'- מומלץ לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית לייעוץ ובדיקת האפשרות לקבלת פיצוי בשל היעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי.

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן