פיצויים בשל פגיעה באוטונומיה של המטופל
פגיעה באוטונומיה מהווה "ראש נזק" שכיח למדי בתביעות רשלנות רפואית. מהו ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה של המטופל, מתי בית המשפט יקבע כי מדובר בפגיעה באוטונומיה ומהם סכומי הפיצויים הנפסקים בראש נזק זה – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
מהי פגיעה באוטונומיה לפי הדין ?
חוק זכויות החולה משנת 1996 קבע, בסעיף 13, חובה למסור למטופל המידע הנדרש למטופל סביר כדי להחליט האם להסכים לטיפול, בכלל זה יש למסור למטופל מידע אודות סיכוני הטיפול המוצע, כמו גם מידע על חלופות טיפוליות, ככל שקיימות.
במידה שמוכח בפני בית המשפט כי אילו היה נמסר למטופל המידע אודות הטיפול שהוצע לו, היה נמנע הוא מהטיפול, זכאי יהיה המטופל לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו מהטיפול (ככל שנגרמו), בין אם מכוח עוולת הרשלנות ובין אם מכוח העוולה של הפרת חובה חקוקה.
הבעייתיות התעוררה באותם מקרים בהם מצד אחד הוכח כי הטיפול ניתן ללא הסכמת המטופל הנדרשת בחוק, אולם מצד שני לא הוכח במידה הנדרשת כי אילו היה נמסר המידע, היה המטופל נמנע מקבלת הטיפול שניתן לו. הקושי להכריע בשאלה ההיפותטית זו גובר כשמדובר במקרה של טיפול הכרחי שאין לו אלטרנטיבה פחות מסוכנת, למשל ניתוחי חירום מצילי חיים או טיפולי כימותרפיה. במקרים אלו המטופל חסר ברירה אמיתית וסביר מאוד להניח שהיה בוחר בטיפול המדובר, גם אם היה מיודע בדבר סיכוניו.
מכוח בעייתיות זו נוצר לו על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין דעקה "ראש הנזק" של פגיעה באוטונומיה. נקבע כי מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל, שהיא זכות מוגנת וברת פיצוי לפי פקודת הנזיקין.
לסיכום, פגיעה באוטונומיה הוא ראש נזק בר פיצוי בכל אותם מקרים בהם מוכח כי מטופל קיבל טיפול ללא קבלת הסכמתו כנדרש בדין, אולם גם אם הייתה מתקבלת הסכמתו כדין, לא היה בוחר הוא בטיפול אחר.
מהו הפיצוי הצפוי במקרים של פגיעה באוטונומיה של המטופל ?
הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל עבר עם השנים אבולוציה מרשימה- זה החל בפיצוי של כ-15,000 ש"ח בלבד בפסק הדין הנ"ל בעניין דעקה, והגיע היום במקרים הקשים גם לפיצויים של 300,000 ש"ח.
באופן כללי ועקרוני ניתן לומר שקיימת קורלציה, שאינה לוגית מבחינה משפטית לטעמנו, בגין גובה הפיצוי בראש הנזק של פגיעה באוטונומיה לגובה הנזקים שנגרמו למטופל בשל הטיפול שניתן תוך פגיעה באוטונומיה שלו. לפעמים הרושם הוא שבתי המשפט "מנצלים" ראש נזק זה כדי לפצות פיצוי סמלי נפגעי טיפול רפואי בגין נזקיהם ולא לשלחם בידיים ריקות.
קיימת ביקורת כיום בספרות המשפטית ובפסיקה על כך שראש הנזק של פגיעה באוטונומיה, ש"נוצר" במקרה ספציפי וכלל פיצוי סמלי של אלפי שקלים בלבד כביטוי לשלילת זכות בחירה "תיאורטית", הפך כיום לראש נזק "פרוץ", העשוי להעניק פיצויים של מאות אלפי שקלים.
