רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה

בדיקת הקולונוסקופיה הנה בדיקה שכיחה מאוד. משכך, לצד ביצוע הבדיקה בצורה מקצועית קיימים לא מעט מקרים של רשלנות רפואית בבדיקת הקולונוסקופיה. אין חולק כי אחת הדרכים היעילות לאתר דימום פנימי במעי או לגלות את סרטן המעי הגס והחלחולת היא באמצעות בדיקת הקולונוסקופיה. ע"פ נתוני משרד הבריאות, סרטן המעי הגס הנה המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב נשים וגברים. כמו כן, ע"פ נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מדי שנה מאובחנים בישראל אלפי חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת [ר' גם נתוני משרד הבריאות על מקרי סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל נכון לשנת 2017].

חשיבות האבחון המוקדם במקרה של סרטן המעי הגס

אין חולק על העובדה כי גילוי ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס הוא משמעותי ביותר להארכת תוחלת חייו של החולה עם אפשרות לריפוי מלא, בדומה למספר מחלות ממאירות נוספות כגון סרטן צוואר הרחם או סרטן השד. ישנן מספר דרכים לאיתור מוקדם של המחלה, כגון בדיקת דם סמוי בצואה או בדיקת הפרוקטוסקופיה אשר בודקת את החלק התחתון של המעי הגס בלבד ומיועדת לאיתור גידול ברקטום. הבדיקה העיקרית והיעילה ביותר לגילוי של סרטן המעי הגס, בדיקת הבחירה נכון להיום, היא בדיקת הקולונוסקופיה. בדיקה זו מתבצעת באמצעות החדרת צינור גמיש לתוך פי הטבעת. היא מאפשרת סריקה מלאה לכל אורכו של המעי וכך הרופא עשוי להבחין בממצאים חריגים. בדיקה נוספת וחדישה יותר, הנמצאת בשלבי בדיקה, הינה קולונוסקופיה וירטואלית, ואלם בצידה לא מעט מגבלות, למשל בגילוי גידולי מעי קטנים, פוליפים קטנים וכו', לעומת הבדיקה המוחשית, הקולונוסקופיה הרגילה.

כאמור, ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס עשוי להביא לאחוז ריפוי גבוה ביותר ולחלופין להאריך את תוחלת חייו של החולה. האחריות לביצוע הבדיקה מוטלת, על פי רוב, על שני גורמים עיקריים: הראשון הוא רופא המשפחה. רופא המשפחה נושא באחריות מרובה שכן בדרך כלל הוא זה ששומע לראשונה את תלונות המטופל ועליו לנתבו לגורם המתאים, רופא גסטרו ו/או ביצוע בדיקות אבחון לשלול סרטן המעי הגס, בתוך כך- קולונוסקופיה. לרופא המשפחה יש את ההיכרות המעמיקה עם ההיסטוריה הרפואית של החולה והאבחון הראשוני שלו הוא זה שמוביל לביצוע בדיקות הגילוי השונות. יתרה מזאת, בישראל קיימת תוכנית סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, המחייבת ביצוע קולונוסקופיה אבחנתית כל 5 שנים מגיל 40, במקרה של בן משפחה מדרגה ראשונה שאובחן עם סרטן המעי הגס. אי הפניה לביצוע הבדיקה בנסיבות שכאלו עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

מעבר לחובה להפנות לביצוע בדיקת קולונוסקופיה כשנתוני החולה מחייבים זאת, מוטלת כמובן אחריות על הרופא מבצע הבדיקה. בדיקת הקולונוסקופיה מבוצעת בדרך כלל על ידי רופאים מומחים לגסטרו. נהוג לחלק הבדיקה לשני סוגים: קולונוסקופיה אבחנתית וקולונוסקופיה טיפולית. בעוד הופעת חירור של המעי אגב קולונוסקופיה טיפולית עשויה להיחשב לסיבוך סביר ולא רשלני (שכן בסוג בדיקה זו מפעיל הרופא כלים שונים במטרה לכרות פוליפ או ממצא מחשיד ולכן קיים סיכון מוגבר- בבחינת "צידוק" מסוים לפגיעה במעי במהלך הפעולה), הרי שהופעת חירור של המעי במהלך הבדיקה האבחנתית אינה מחוייבת המציאות ועשויה לרמז על ביצוע הבדיקה בצורה לקויה, בצורה בלתי מבוקרת ותוך כדי הפעלת כוח רב מדי, ולהוות לפיכך עילה לתביעת רשלנות רפואית.

חשיבות רבה קיימת לזיהוי חירור/קרע של המעי במהלך בדיקת הקולונוסקופיה. אי זיהוי חירור של המעי במהלך הבדיקה עלול להביא להופעת מצב מסכן חיים (פריטוניטיס) בשל זיהום חלל הבטן בתוכן המעי דרך החור שנגרם בבדיקה. במידה שנגרם חירור של המעי בבדיקת קולונוסקופיה שלא זוהה בזמן, עלולה להיות לנפגע עילה לתביעת רשלנות רפואית באבחון.

לסיכום, בכל הקשור לרשלנות רפואית בבדיקת הקולונוסקופיה, נתקלנו עם השנים במגוון נסיבות שונות סביב הבדיקה שבחלק מהמקרים הובילו לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית- בתוך כך- אי הפניה לביצוע הבדיקה על אף צורך ברור לעשות כן (וע"י כך איחור באבחון סרטן המעי הגס), ביצוע הבדיקה בצורה אגרסיבית מדי וגרימת נקב במעי של המטופל (שהצריך ניתוח לכריתת חלקי מעי והשקתם מחדש), וכן אי זיהוי ממצאים חולניים בשל ביצוע לקוי של הבדיקה ו/או ביצוע מעקב לקוי אחר מטופל שעבר הבדיקה ועל ידי כך איחור באבחון חירור של המעי ו/או דימום פנימי שסיכנו חיי החולים וגרמו להם נזק.

באם חווית נסיבות דומות למתואר לעיל, יכול ויש לך עילה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה. שאם כך הדבר- מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחנו האפשרות לפיצוי כספי הולם.