רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה מהווה אמצעי אבחון יעיל ושכיח של שלל מחלות של המעי הגס והרקטום, לרבות מחלות סרטן. מהי רשלנות רפואית בבדיקת קולונוסקופיה- עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

על פי דין, כל מקרה בו בשל אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות נגרם נזק למטופל, מהווה רשלנות המזכה בפיצויים על הנזק שנגרם בגינה.

רבות הן הנסיבות העשויות להוות התרשלות בקשר לבדיקת קולונוסקופיה. ההתרשלות יכולה להיות בשיקול דעת בהחלטה להפנות מטופל לביצוע הבדיקה. ההתרשלות יכולה לקרות בעת ביצוע הבדיקה עצמה בשל מיומנות ירודה וחוסר זהירות. ההתרשלות יכולה להתרחש גם לאחר ביצוע הבדיקה, למשל בשל אי זיהוי סימנים המלמדים על פרפורציה (נקב) של המעי שהתרחשה בבדיקה.

על פי הוראות הדין מוטלת חובה לקבל הסכמת החולה לטיפול הרפואי. בכל הקשור לבדיקת הקולונוסקופיה, יש ליידע החולה המיועד לעבור הבדיקה, מהם הסיכויים והסיכונים של הבדיקה, כמו גם לדווח על אלטרנטיבות לבדיקה, כגון – קולונוסקופיה וירטואלית, יתרונות מול חסרונות.

מאחר שמדובר בבדיקה פולשנית, יש לקבל הסכמת החולה לביצוע הבדיקה בכתב על ידי החתמתו על טופס הסכמה לביצוע הבדיקה, המתאר מהותה, סיבוכיה, סיכוייה, כמו גם התייחסות לאלטרנטיבות טיפוליות. להלן דוגמאות של מקרים של ביצוע בדיקת קולונוסקופיה ללא הסכמה מדעת:

• אי החתמת חולה על טופס הסכמה לבדיקת קולונוסקופיה.
• אי מתן הסבר בעל פה לחולה על האמור בתוכן ההסכמה עליו הוא הוחתם.
• החתמת חולה על טופס הסכמה לבדיקה ב"דקה התשעים" בסמוך לבדיקה. 
• אי מתן הסבר לחולה על אלטרנטיבות לבדיקה, יתרונות מול חסרונות, לרבות האפשרות לבצע קולונוסקופיה וירטואלית.
• אי מתן הסבר לחולה על הסיכון של חירור של המעי, דימום או אי אלו סיבוכים מוכרים של הפעולה. 

*מדובר ברשימה חלקית. יש לבחון כל מקרה לגופו.

ע"פ נתוני משרד הבריאות, סרטן המעי הגס והחלחולת (רקטום) הוא השני בשכיחותו מבין מחלות הסרטן, בקרב גברים ונשים בישראל. גילוי מוקדם של המחלה מציל חיים. ישנן מספר דרכים לאיתור מוקדם של המחלה, כגון בדיקת דם סמוי בצואה, אולם בדיקת הבחירה לסרטן המעי הגס היא בדיקת הקולונוסקופיה.

רשלנות בשל אי הפניה לקולונוסקופיה בחשד לסרטן המעי הגס והחלחולת:

ישנן שלל נסיבות המצדיקות ביצוע בדיקת קולונוסקופיה בחשד למחלה של המעי הגס ו/או הרקטום, לרבות סרטן, כגון: כאב בטן תחתונה מסיבה לא ברורה ,שינוי בהרגלי היציאות, דימומים מפי הטבעת , בירור לאנמיה, ירידה קיצונית במשקל (שאינה מוסברת ע"י דיאטה וכו'). אי הפניה לביצוע הבדיקה, במקרים המצדיקים ביצועה, עשוי להוות רשלנות רפואית. אם בשל אי ההפניה אובחנה המחלה באיחור, ניתן יהיה לתבוע פיצוי על ההשלכות של האיחור.

רשלנות בשל אי הפניה לקולונוסקופיה כחלק מבדיקת סקר לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן: 

לפי נוהל משרד הבריאות בנושא מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים, מגיל 40. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא פוליפוזי, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 25 שנה ואילך. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך. לחולים במחלת מעי דלקתית (IBD) מומלצת בדיקת קולונוסקופיה תקופתית, לפי המלצת הרופא המטפל.

אי הפניה לביצוע הבדיקה בנסיבות המנויות בנוהל משרד הבריאות הנ"ל, עשוי להיחשב גם הוא לרשלנות רפואית באבחון.

*מדובר ברשימה חלקית. יש לבחון כל מקרה לגופו.

בדיקת הקולונוסקופיה, המבוצעת בדרך כלל על ידי רופא מומחה לגסטרואנטרולוגיה, נעשית באמצעות החדרת צינור גמיש לתוך פי הטבעת, כשהמטופל תחת סדציה (טשטוש). הבדיקה מאפשרת סריקה מלאה לכל אורכו של המעי הגס לאיתור ממצאים חריגים. הבדיקה יכולה להיות אבחנתית בלבד או טיפולית: במידה שהרופא מבחין בממצאים חריגים -או אז ניתן ליטול דגימות (ביופסיה) ולכרות גידולים ראשוניים (כמו פוליפים).

ביצוע הבדיקה ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות עשוי להיחשב לרשלנות. להלן דוגמאות*:

חירור (פרפורציה) של המעי בבדיקת קולונוסקופיה:

הופעת חירור של המעי אגב קולונוסקופיה טיפולית עשויה להיחשב לסיבוך סביר ולא רשלני (שכן בסוג בדיקה זו מפעיל הרופא כלים שונים במטרה לכרות פוליפ או ממצא מחשיד ולכן קיים סיכון מוגבר- בבחינת "צידוק" מסוים לפגיעה במעי במהלך הפעולה). לעומת הבדיקה הטיפולית, הופעת חירור של המעי במהלך בדיקה אבחנתית אינה מחויבת המציאות ועשויה לרמז על ביצוע הבדיקה בצורה לקויה או בצורה בלתי מבוקרת ותוך כדי הפעלת כוח רב מדי, ולהוות לפיכך עילה לתביעת רשלנות רפואית.

אי ביצוע הכנה מספקת לבדיקת קולונוסקופיה:

לבדיקת הקולונוסקופיה יש להיערך מראש, לבצע הכנה מתאימה, שעיקרה ריקון של המעי לפני הבדיקה. קיים קשר ישיר בין שיעור הסיבוכים בבדיקת הקולונוסקופיה ואיכות ההדמיה, לבין רמת ההכנה- ככל שההכנה טובה יותר, כך שיעור הסיבוכים יורד ואיכות הבדיקה עולה. רשלנות בבדיקת קולונוסקופיה יכולה להתבטא למשל באי מתן הנחיות נדרשות לביצוע הבדיקה ו/או ביצוע הבדיקה במקרים בהם לא בוצעה הכנה כנדרש.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.

כאמור, אחריות הרופא כלפי חולה שנעשתה לו בדיקת קולונוסקופיה אינה מסתיימת בבדיקה עצמה. ישנה חובה לעקוב אחר החולה שביצע בדיקת קולונוסקופיה עד להתאוששותו. ההשלכות של סיבוך כמו פרפורציה (חור) של המעי בבדיקה, כמו גם דימום שנגרם בקולונוסקופיה, אלו ועוד סיבוכים שהתרחשו בבדיקה, עלולות לבוא לידי ביטוי רק לאחר הבדיקה. בחלק מהמקרים מדובר במצב חירום רפואי, כמו למשל הופעת פריטוניטיס – זיהום בחלל הבטן העלול לגרום למוות, לאחר ניקוב של המעי בבדיקה.

מעקב בלתי נאות אחר חולה שעבר קולונוסקופיה, עשוי להוות רשלנות רפואית.

בדיקת הקולונוסקופיה מהווה כלי אבחון יעיל ונפוץ לשלל מחלות של המעי הגס והרקטום.

הרשלנות בבדיקת הקולונוסקופיה יכולה להתרחש עוד לפני הבדיקה, למשל בשלב קבלת ההסכמה לבדיקה.

אי הפניה לבדיקת קולונוסקופיה לשלול סרטן המעי הגס והרקטום בנסיבות המחייבות זאת, עשוי גם הוא להוות רשלנות.

ביצוע הבדיקה ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות, כמו גם מעקב לקוי אחר חולה לאחר הבדיקה, עשויים להוות גם הם רשלנות בבדיקת קולונוסקופיה.

במידה שמתעורר חשד כי לא ניתנה הפניה לבדיקת קולונוסקופיה ובשל כך מחלתך אובחנה באיחור, כמו גם בנסיבות של נזקים שנגרמו סביב בדיקת קולונוסקופיה -במהלכה ו/או לאחריה – המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית על מנת שיבחן קיומה של עילת תביעה.