עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים פרטי תביעה שהוגשה על ידם בשם צעירה אשר נותרה עם נכות מגבילה בידה, בשל איחור באבחנה של תסחיף קריש דם בגינו פנתה לקבלת טיפול בבית חולים – מה היתה הרשלנות במקרה זה ומהו הפיצוי הצפוי ?
תביעה בשל איחור באבחנה של תסחיף קריש דם אצל צעירה
מה הייתה הרשלנות שגרמה לאיחור באבחנה של תסחיף קריש הדם ?
המטופלת הגיעה לחדר המיון של בית חולים באזור השרון, לאחר שחוותה אירוע של נימול לאורך היד עם כאב פתאומי מלווה בנפיחות ושינוי צבע של האצבעות בשל תסחיף קריש דם. בבית החולים טעו הרופאים ואבחנו אצל התובעת מחלה שלא היתה לה ("תסמונת רנו"). הרופאים לא קיימו התייעצות בעניינה עם המומחים המתאימים, ולא פעלו לשלול באמצעות בדיקות הדמיה את האבחנה המתבקשת במצבה- אירוע של חסימה בזרימת הדם לאורך היד (אירוע איסכמי או אמבולי).
מספר ימים לאחר ששוחררה התובעת מבית החולים עם האבחנה השגויה, הובהלה היא לבית חולים אחר, שם הגיעו מיד לאבחנה הנכונה של תסחיף קריש דם שגרם לחסימה בזרימת הדם ליד של התובעת, אולם בשלב זה היד נותרה כבר פגועה, על אף שני ניתוחים שעברה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה בכיר לרפואה פנימית ולקרישת דם אשר קבע שהתנהלות הרופאים במקרה של התובעת לא עמדה באמות המידה של הפרקטיקה הרפואית המקובלת וכי מדובר במקרה של רשלנות רפואית באבחון. להלן עיקרי קביעותיו של המומחה בחוות הדעת:
- הרופאים כשלו בכך שלא ערכו אבחנה מבדלת מספקת ולמעשה העלו אבחנות שגויות שהסתברותן נמוכה, והתעלמו מהאבחנה המתבקשת למצבה של התובעת של אירוע איסכמי/אמבולי.
- על אף שדובר במצב הקשור עם אירוע איסכמי/אמבולי, לא טרחו בבית החולים להתייעץ בעניינה של התובעת עם המומחים הנדרשים.
- צריך וניתן היה להגיע לאבחנה באופן מיידי, שאז מירב הסיכויים היו שניתן היה לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי ולחסוך מהתובעת הניתוחים שעברה.
מהו הפיצוי הצפוי לתובעת בשל האיחור באבחנה של תסחיף קריש הדם ?
במסגרת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון מחלות ומצבים רפואיים מסכני חיים, יש להוכיח הנזק שנגרם למטופל, אילולא האיחור באבחנה. במקרה זה, קבע המומחה הרפואי בחוות דעת שצופרה לתביעה כי אבחון מוקדם של תסחיף קריש הדם, היה מונע הצורך בניתוחים שעברה התובעת. כפועל יוצא מכך לא הייתה סובלת התובעת מצלקות וכאבים ביד.
הפיצוי במקרה זה יהיה בהתאם לנכות שנגרמה לתובעת – במקרה זה צלקות וכאבים ביד – והשפעתה על תפקודה של התובעת – על נתוניה האישיים (גיל, מצב משפחתי, עיסוק מקצועי וכדומה).
חשוב לציין שרוב רובן של תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסדרי פשרה.
בשורה התחתונה
במקרה זה כשלו הרופאים בקביעת האבחנה הנכונה למטופלת של תסחיף קריש דם, בין היתר משום שלא טרחו להתייעץ בעניינה עם מומחים מדיסיפלינות אחרות. לצערנו, אירוע זה אינו נדיר. טעויות באבחון בשל התנהלות בלתי תקינה מתרחשות כל הזמן. בין אם מדובר בהתעלמות מתסמינים עליהם מדווח החולה, בין אם מדובר בחוסר התייעצות או "אטימות מחשבתית", אלו וגם אלו עשויים להוות עילה לתביעת פיצויים כספיים.
הפיצוי הכספי במקרים אלו אמור לשקף את מצבו של המטופל אילולא הטעות שהתרחשה בטיפול בו.
במקרים של אבחון מאוחר של מצב רפואי שגרם לפגיעה בלתי הפיכה, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית.
איך לבחור עורכי דין לרשלנות רפואית ?
