רשלנות בטיפול בהנשמה

הנשמת חולה, באמצעות הכנסת טובוס לקנה הנשימה, הינה פעולה שכיחה למדי במחלקות כירורגיות (בהן מבוצעים ניתוחים), במחלקות טיפול נמרץ וע"י צוותי עזרה ראשונה (כגון- מד"א). ביצוע ההנשמה מצריך מיומנות והסמכה מתאימה. ההחלטה על ביצוע ההנשמה (אינטובציה) כמו גם ההחלטה על גמילת החולה מההנשמה המלאכותית (אקסטובציה), מבוססות על נהלים מקובלים, הכוללים בין היתר מבחנים שיש לערוך לחולה בטרם קבלת ההחלטה. אי מילוי אחר הנהלים, למשל על ידי החלטה לגמול חולה לא יציב מההנשמה המלאכותית, עלול לסכן שלום החולה, ולהצריך, למשל, הנשמה חוזרת באמצעות החדרה מחדש של הטובוס לקנה (רה אינטובציה). פעולות אלו של הכנסת והוצאת הטובוס, עלולות לגרום לבצקת בקנה הנשימה. אי זיהוי הבצקת ואי מתן טיפול מתאים, עלול להביא לתהליך של כשל נשימתי- חנק ומוות. במקרה שכזה עשויה להיות לנפגע עילת תביעה בשל רשלנות רפואית בהנשמה. כזה הוא המקרה בגינו הגשנו לאחרונה תביעה כנגד בית חולים גדול בצפון הארץ. עוד על המקרה וכן על רשלנות רפואית בטיפול בהנשמה- במאמר זה.

בתביעה נטען כי רשלנות רפואית בטיפול הנשימתי בחולה הביאה למותו

כאמור, לאחרונה הגשנו תביעה לפיצוי כספי של עיזבונו של המנוח- מ' ס', שהלך לבית עולמו לאחר ניתוח לב שעבר בבית חולים גדול בצפון הארץ. באותו מקרה, עבר המנוח ניתוח לב פתוח בבית החולים. הניתוח עבר בהצלחה, אולם לאחריו התקשה המנוח בנשימתו. מספר נשימותיו היה גבוה והוא לא היה יציב מבחינה זו. למרות זאת, ומבלי שמולאו הנהלים המתאימים לגמילה מהנשמה, החליטו הרופאים על הוצאת הטובוס (אקסטובציה) וגמילת החולה מההנשמה המלאכותית. כצפוי, מצבו של החולה הלך והתדרדר והוא נזקק להנשמה חוזרת, על ידי הכנסה מחדש של הטובוס לקנה הנשימה (רה אינטובציה). לאחר מספר ימים, שבו וגמלו החולה מההנשמה, מבלי שבוצעו המבחנים המתאימים לכך, ומבלי שנשללה אצל החולה בצקת בקנה הנשימה. כך קרה שזמן לא רב לאחר מכן הופיע אצל החולה התקף סטרידור חמור, ששוב הצריך הנשמה מלאכותית- הפעם ללא הצלחה ומותו של החולה נקבע במקום. במקרה זה, נטען בתביעה שהתבססה על חוות דעת של מומחה בכיר להרדמה ולטיפול נמרץ, התרשל הצוות הרפואי בטיפולו בהנשמת החולה.

פרופ' בכיר להרדמה ולטיפול נמרץ קבע בחוות דעתו כי הצוות הרפואי לא הקפיד על הנהלים בהנשמת החולה ובכך התרשל

לכתב התביעה צורפה, כנדרש בתביעות רשלנות רפואית, חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר -לטיפול נמרץ ולהרדמה. הפרופ' עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח שהתקבלו מבית החולים, וקבע בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי מדובר במקרה זה בטיפול רשלני ואסור:

"הטיפול הנשימתי בחולה היה לקוי ביותר. האקסטובציות היו מיותרות, לא בוצעו לפי הכללים המקובלים ורק החמירו המצב הנשימתי עד מותו בסופו של דבר כתוצאה מכשל נשימתי. מות החולה, אני מדגיש, לא בא באופן פתאומי אלא מקורו בהתדרדרות נשימתית מתמדת עם תחילת הטיפול בסוף הניתוח.

החולה לא זכה לטיפול סביר של מחלקת ט"נ וכתוצאה מכך נגרם מותו"

הפרופ' מצא כי מות החולה נגרם בשל בצקת בקנה הנשימה שלא אובחנה ולא טופלה כנדרש

בחוות דעתו קבע הפרופ' כי הנשמות החולה במקרה זה הביאו להופעת בצקת בקנה הנשימה שלו. משלא נשללה הבצקת ומשלא ניתן טיפול מתאים לבצקת, הופיע אצל החולה התקף סטרידור חמור שהביא לחנק ולמותו. וכך קבע הפרופ' בחוות דעתו:

"אפשר להעריך כמעט בוודאות, לאור אי קיום הפרוטוקול המקובל בספרות לביצוע אקסטובציה ולאחר שהוחלט לתת למנוח אינהלציות בתוספת סטרואידים תוך ורידי (בסמוך לאקסטובציה השנייה), שמדובר במקרה זה על הופעת סטרידור חמור (בצקת משמעותית בקנה) שגרמה בסופו של דבר לחנק ולמות החולה. תופעה זו מוכרת בספרות".

מוות בשל רשלנות רפואית- מה עושים ?

למרבה הצער, מוות מרשלנות רפואית אינו אירוע נדיר. אך לאחרונה פורסם בארה"ב כי טעויות רפואיות מהוות סיבה מובילה למוות בארה"ב– למעשה הסיבה השלישית למוות שם (!).

בישראל, למיטב ידיעתנו, לא קיים דוח דומה אשר בחן השפעת רשלנות רפואית על שיעור מקרי הפטירה, אולם מדיווחים ארעיים בתקשורת עדים אנו לתופעות מדאיגות של זיהומים בלתי נשלטים בבתי חולים, וכן טעויות רפואיות בחדר מיון. הבעיה מחמירה נוכח "מדיניות החרשה" של טעויות רפואיות בטיפול בחולים בה נוקטים מרבית בתי החולים והמוסדות הרפואיים במדינת ישראל. 

משכך, המלצתנו החד משמעית היא שאם חוויתם מקרה של מות קרוב, בשל חשד לרשלנות רפואית, פנו לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על מנת שיבחן המקרה וישלול קיומה של רשלנות רפואית.

חשוב לדעת שעורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית אינם גובים על פי רוב שכר טרחה על בירור המקרה, אלא על בסיס הצלחה בלבד (רק אם תוגש תביעה והיא תניב פיצוי). 

לקריאה נוספת בנושא ר' גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה