רשלנות בצנתור לב
מהי רשלנות רפואית בצנתור לב ומתי ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
צנתורי לב בישראל - עד כמה זה שכיח ?
צנתורי לב הפכו בשנים האחרונות נפוצים למדי. הצנתור הלבבי משמש כיום אמצעי יעיל לאבחון (Cardiac catheterizations) ולטיפול (Percutaneous Transluminal Coronary Angioplasty) בשלל מחלות לב.
ביחידה לרישום מחלות במשרד הבריאות מנוהל מאגר נתונים הכולל מספר הצנתורים (האבחנתיים והטיפוליים) המבוצעים בישראל מדי שנה. לפי נתונים אלו, בשנת 2022 למשל בוצעו בישראל יותר מ-50,000 צנתורי לב. יש הטוענים כי בישראל מבוצעים יותר מדי צנתורים – חלקם מיותרים ונובעים משיקולים זרים [רן רזניק, ישראל היום].
בין כך או בין כך, אין ספק כי העלייה במספר צנתורי הלב, טומנת בחובה גם עלייה במספר הטעויות הרפואיות (medical errors) המתרחשות סביב צנתורי לב.
מהי רשלנות רפואית בצנתור לב ?
לא כל כשל בצנתור לב מהווה עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית, אולם בחלק מהמקרים, אילולא התרשלות סביב הטיפול הצנתורי, הכשל והנזקים לחולה היו נמנעים.
לפי הוראות הדין, במקרה בו בשל אי נקיטת מידת זהירות ו/או רמת מיומנות סבירות נגרם לחולה נזק בצנתור לב, עומדת לו זכות לתבוע בשל כך פיצויים.
הגדרת המקרים העשויים להיחשב לרשלנות בצנתור לב רחבה למדי. בפועל, עורכי דין המייצגים נפגע רשלנות רפואית בצנתור לב, מציגים בבית המשפט ראיות המלמדות כי הטיפול הצנתורי שניתן לתובע היה מתחת לסטנדרט הטיפול המצופה מהרופא הסביר. דרך מרכזית לעשות זאת היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי, קרדיולוג המתמחה בצנתורי לב, הקובע כי הטיפול שניתן לחולה היה בלתי סביר ובשל כך נגרמו לתובע נזקי גוף. נהלים, חוזרים וניירות עמדה של גופים מקצועיים, כמו גם ספרות מקצועית ומאמרים מדעיים, מהווים גם הם חלק מהראיות המקובלות להוכחת רשלנות בצנתור לב.
דוגמאות למקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בצנתור לב
להלן רשימת מקרים העשויים להיחשב לרשלנות רפואית בצנתור לב*:
- אי ביצוע צנתור: ישנם מקרים המרמזים על בעיה לבבית המצריכה צנתור אבחנתי ו/או טיפול. אי ביצוע צנתור במקרים אלו, עשוי להוות רשלנות רפואית. לדוגמה – מקרה של כאבים בחזה וממצאים לא תקינים בתרשים אק"ג.
- ביצוע צנתור בעיתוי שגוי: לפעמים חולה חשוד כלוקה באירוע לבבי המצריך צנתור מיידי, אולם ביצוע הצנתור מתעכב בשל כשל אדמיניסטרטיבי כגון הזעקת כונן צנתורים באיחור ו/או חולה "שנופל בין הכיסאות". גם מקרים אלו עשויים להוות רשלנות המזכה בפיצוי כספי.
- ביצוע צנתור מיותר: פעולת הצנתור הינה פעולה חודרנית שאינה נטולת סיבוכים. לפעמים מבוצע לחולה צנתור שלא היה בו צורך. במידה שבשל הצנתור חולה שכזה ניזוק, ניתן לתבוע פיצויים בעילה של ביצוע צנתור מיותר.
- כשל טכני בצנתור: כשלים טכניים במהלך הצנתור כמו שימוש שגוי בתרופות, שימוש בסטנטים (תומכנים) לא מתאימים ו/או בצורה לא נכונה וכיו"ב, עשויים להוות רשלנות ולזכות בפיצויים.
- מעקב לקוי לאחר צנתור: אחריות צוות הצנתורים לשלום החולה אינה מסתיימת ברגע שהצנתור מסתיים. ישנה חובה לעקוב אחר החולה בהתאוששות ובמסגרת מרפאה לאחר מכן, עד החלמתו.
*מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לבחון כל מקרה לגופו.
הזכות לתבוע פיצויים בשל רשלנות רפואית שהתרחשה במהלך צנתור לב מתיישנת בתוך 7 שנים מיום הצנתורדוגמאות לתביעות בשל רשלנות רפואית בצנתור לב
להלן רשימה של מקרי תביעה בעילה של רשלנות רפואית בצנתור לב בטיפול משרדנו*:
- חולה שהגיע למיון בית חולים כשהוא לוקה בהתקף לב והוכנס לצנתור באיחור, קרס ונפטר בהמשך [לחצ/י לקריאה על המקרה].
- חולה שהוכנס לצנתור לב ו"על הדרך" וללא קבלת הסכמתו המודעת צונתר לו גם עורק של הכליה, מה שגרם לו לנזקים [לחצ/י לקריאה על המקרה].
- חולת לב מורכבת שהוכנסה לצנתור בבית חולים שלא היו בו האמצעים הנדרשים לטפל בסיבוכים שנגרמו לה במהלך הצנתור. החולה נפטרה [לחצ/י לקריאה על המקרה].
- חולה שעברה צנתורי לב חוזרים ומיותרים, במקום ניתוח שנדרש היה למצבה. החולה נפטרה מאי ספיקת לב [לחצ/י לקריאה על המקרה].
- חולה שעבר צנתור, במהלכו בוצעו כשלים טכניים חמורים. החולה נפטר במהלך הצנתור [לחצ/י לקריאה על המקרה].
*מדובר ברשימה חלקית.
עו"ד אביחי דר מסביר על רשלנות רפואית בטיפול הרפואי
בשורה התחתונה
בישראל מבוצעים מדי שנה עשרות אלפי צנתורי לב לאבחון ולטיפול בשלל מחלות לב.
במקרה בו בשל אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות נגרם לחולה נזק סביב צנתור, ניתן לתבוע פיצויים בשל הנזקים. במקרה פטירה זכאים יורשי המטופל ו/או התלויים בו טרם מותו לתבוע פיצויים במסגרת תביעת עיזבון ו/או תלויים [לקריאה על זכות התביעה במקרה מוות מרשלנות רפואית לחצ/י כאן].
ישנן שלל נסיבות העשויות להיחשב לרשלנות רפואית בצנתור לב, בתוך כך: אי ביצוע צנתור, ביצוע צנתור באיחור, מיומנות ירודה בצנתור והופעת כשלים טכניים, מעקב לקוי אחרי חולה שעבר צנתור, ביצוע צנתור מיותר ועוד.
ההמלצה היא לפנות לייעוץ עם עורכי דין לרשלנות רפואית, בכל מקרה בו נגרם למטופל נזק סביב צנתור.
