דלקת הריאות לא טופלה כנדרש והחולה נפטרה

ב-14.11.2018 הגשנו תביעת רשלנות רפואית כנגד בית חולים קפלן בשל פטירתה של מטופלת בת 62 במהלך אשפוזה בבית החולים. המטופלת התקבלה לבית החולים עם דלקת ריאות בגינה הוחל טיפול תרופתי, ואולם הרופאים לא טרחו לעקוב במשך ימי האשפוז אחר דלקת הריאות שלה- לא נעשתה לה, ולו פעם אחת, בדיקה גופנית פנימית (הכוללת בין היתר האזנה לריאות) וגם לא מעקב אחר הדלקת בצילומי חזה. כך, בהיעדר מעקב וטיפול מתאימים, החריפה דלקת הריאות והביאה למות החולה. זהו עוד מקרה של מוות מיותר אשר לשיטתנו לא ניתן לקבלו במדינה מפותחת כישראל, בשנת 2018.

פרופ' בכיר לרפואה פנימית קבע בחוות דעת שצורפה לתביעה כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית חמורה

לכתב התביעה, כנדרש בתביעת רשלנות רפואית, צורפה חוות דעת של מומחה רפואי, פרופסור לרפואה פנימית, אשר עיין בתיקיה הרפואיים של המנוחה ומצא כי מותה נגרם בשל רשלנות של בית החולים, בין היתר משלא טרחו לבדוק החולה בדיקה פנימית ולעקוב אחר ממצאי הדלקת בצילומי החזה, ועל ידי כך להעניק למנוחה את הטיפול המתאים למצבה ולמנוע את מותה המיותר. המומחה קבע בחוות דעתו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי מדובר בלא פחות מליקוי מאורות של הצוות שטיפל במנוחה בבית החולים:

"תמונת האשפוז של המנוחה היא ליקוי מאורות של הצוות המטפל. גישה רפואית סבירה למנוחה, בדיקה רפואית בסיסית ומעקב מסודר היו מונעים את מותה".

דוח הנתיחה שלאחר המוות הראה כי תהליך הזיהום של המנוחה שהביא למותה - מקורו בדלקת הריאות שהוזנחה

הפרופ' קבע בחוות דעתו שלפי דוח הנתיחה הפתולוגי שלאחר המוות (post-mortem- ראה ערך בויקיפדיה), מחלת החום בגינה אושפזה המנוחה בבית החולים, החלה בדלקת ריאות שהתפשטה לשתי הריאות. הזיהום הריאתי הפך לזיהום כללי חמור והביא בסופו של דבר למות החולה.

חשוב לציין, מניסיוננו למדנו כי במדינת ישראל, ככל הנראה בגלל ענייני דת, לא נהוג לבצע נתיחה שלאחר המוות במקרים בהם הדבר אינו נדרש על ידי המשטרה או גוף חוקר אחר (כגון מקרי מוות בחשד של רצח וכו'). כך נמצאנו למדים כי ברוב המכריע של המקרים משפחתו של מנוח לא תתעניין בביצוע נתיחה שלאחר המוות, גם במקרים חשודים לרשלנות רפואית. במקרה זה דוח הנתיחה מהווה ראייה תומכת לתביעה.

הפיצוי הנדרש בשל מות המטופלת בשל רשלנות בטיפול בדלקת הריאות

במקרה זה, זכות התביעה בגין מות המנוחה מוענקת לעיזבונה (המורכב למעשה מילדיה הבגירים- יורשיה החוקיים). התביעה הוגשה לבית משפט השלום ומשכך מוגבלת לפיצוי מקסימלי של 2,500,000 ש"ח. אין זה המקום לפרט רכיבי הפיצויים שנדרשו בתביעה, אולם נציין רק שעיקר הפיצוי הצפוי במקרה זה הוא בגין ראש הנזק של אובדן הכנסה (כולל קצבאות נכות להן הייתה המנוחה זכאית טרם מותה) וכן בגין ראש נזק לא ממוני של קיצור תוחלת חיים- דהיינו- פיצוי בשל פטירתה של המנוחה בטרם עת [להרחבה בנושא של אופן חישוב הפיצויים בתביעת עיזבון לחצ/י כאן].

הרבה פעמים אנו נשאלים על ידי נפגע רשלנות רפואית (או במקרה פטירה חלילה- בני המשפחה) תוך כמה זמן צפוי להתקבל פיצוי והאם ניתן לקבל במקרה של תביעת רשלנות רפואית פיצוי מוקדם, בטרם ההליך המשפטי מסתיים, "על חשבון" הפיצוי הנדרש בתביעה. ובכן, למרבה הצער על אף הוראות החוק הנוקשות, הליכים משפטיים במקרה של רשלנות רפואית נוטים להימשך מספר שנים, בדרך כלל 3-5 שנים (בערכאה הראשונה). הבעיה מחמירה משאין הסדר המאפשר לקבל במקביל לניהול ההליך פיצוי "על חשבון" התביעה, שלפעמים הינו הכרחי (למשל במקרה של מות מפרנס עיקרי במשפחה). לדבר השלכות על אופן ניהול התביעה, שכן אם בני המשפחה "לחוצים" כלכלית, אזי האפשרות למצות ההליך ולהשיג פיצוי מקסימלי, נפגעת. כך יוצא שה"נהנים" העיקריים מהיעדר הסדר בנושא הן חברות הביטוח של המוסדות הרפואיים הנתבעים, המשלמות פחות ממה שהיו משלמות אילולא הלחץ הכלכלי של המשפחה התובעת.

מתי מומלץ לפנות לעורך דין במקרה של טיפול כושל בדלקת ריאות ?

דלקת ריאות היא מחלה אשר עלולה לגרום למטופל נזקים חמורים וחלילה להביא למותו בטרם עת. משכך, נודעת חשיבות רבה לאבחון בזמן ולטיפול הולם במקרה של דלקת ריאות. הבעיה היא שהמערכת הרפואית אינה נוהגת לחשוף ולגלות כי נפגע ניזוק בשל דלקת ריאות שלא טופלה כנדרש. משכך, המלצתנו החד משמעית היא לפנות לייעוץ עם עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בכל מקרה בו קיים אצלך חשד כי דלקת הריאות לא טופלה כנדרש ונגרם בשל כך נזק למטופל או חלילה מוות.

איך כדאי לבחור עורך דין לתביעת רשלנות רפואית ? טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עורכי דין לרשלנות רפואית- לחצ/י על הקישור

4 טיפים מועילים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית

לקריאה נוספת בנושא ראה/י גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן