רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה

בדיקת הממוגרפיה הינה בדיקת הבחירה לאבחון סרטן שד. ביכולתה של הבדיקה לגלות את רוב רובם של הממצאים החשודים כסרטן שד. גילוי ממצא חשוד בשד בבדיקת הממוגרפיה יוביל על פי רוב להמשך בירור באמצעות בדיקות הדמיה נוספות- אולטרה סאונד (סונר שד), MRI וכיו"ב. אולם, לפעמים בשל רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה, מאובחן סרטן שד בשלב מתקדם. מהי רשלנות בבדיקת ממוגרפיה , מתי ניתן לקבל בשל כך פיצוי ומהו הפיצוי הצפוי בתביעות אלו – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

מהי רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה ?

הגדרת הדין לרשלנות רפואית בביצוע בדיקות, לרבות בדיקת ממוגרפיה, הינה רחבה למדי וכוללת כל מקרה בו לא נקטו במידת זהירות ו/או ברמת מיומנות סבירות. משכך, קיימות מגוון נסיבות העשויות להוות רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה, להלן דוגמאות שכיחות*:

• טעות בפענוח הבדיקה (אי זיהוי ממצא חשוד).
• טעות בהסקת המסקנות הנדרשות ביחס לממצא שזוהה – לפעמים הממצא מזוהה אבל לא ניתנות המלצות מעקב ו/או טיפול מתאימות כמו ביצוע ביופסיה.
• אי ביצוע השוואה של הממוגרפיה לבדיקת ממוגרפיה קודמת, ככל שבוצעה.
• אי מתן הפנייה לממוגרפיה כחלק מתכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן שד (נשים מגיל 50 אחת לשנתיים ובמקרים של נשים בסיכון – התחלת הסקר בגיל מוקדם יותר).
• אי סיווג הממצא בדירוג BI-RADS מתאים.
• אי העברת תוצאות הבדיקה למטופלת.
• אי ביצוע השלמה לבדיקה על ידי אולטרסאונד במקרים של רקמת שד סמיכה.

*מדובר ברשימה חלקית בלבד.

חסרונות בדיקת הממוגרפיה בגילוי סרטן שד בנשים צעירות

אמנם בדיקת הממוגרפיה נחשבת לבדיקת הבחירה לצורך אבחון סרטן שד, אולם גם לבדיקה יעילה זו חסרונות. אחד החסרונות הבולטים של בדיקת הממוגרפיה הוא הקושי לגלות ממצאים באזורי רקמת שד סמיכה (צפופה), הנפוצה בעיקר בקרב נשים צעירות בגיל הפוריות. רקמת השד הסמיכה מהווה הן כר פורייה לצמיחת גידולים (מסיבות הורמונליות ואחרות) והן גורם המקשה על גילוי גידולים באזור הסמיכות על ידי הממוגרפיה, מכיוון שגם גידול בממוגרפיה וגם סמיכות בממוגרפיה מופיעים ככתם לבן. משכך, הסמיכות עלולה למסך גידולים המסתתרים באזורה. בשל כך נקבעו קריטריונים הקובעים מהי דרגת הסמיכות המצריכה ביצוע השלמה לבדיקת הממוגרפיה, גם אם היא תקינה, על ידי בדיקת אולטרסאונד (סונר) שד.

אי ביצוע אולטרסאונד שד במקרים המחייבים זאת, כמו במקרה של רקמת שד סמיכה העונה לקריטריונים המקובלים, עשוי להיחשב לרשלנות רפואית בביצוע בדיקת ממוגרפיה. יתירה מזאת, לאור הוראותיו של חוק זכויות החולה, ייתכן שבית המשפט יקבע גם שאי יידוע מטופלת על האפשרות לבצע בדיקת אולטרסאונד שד כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה, לאור חסרונות הבדיקה והתועלת שבהוספת סונר השד, ייחשב לרשלנות ו/או אי קבלת הסכמה מדעת לטיפול.

מתי ניתן לתבוע פיצוי בשל רשלנות בבדיקת ממוגרפיה ?

במידה שמוכח כי בשל רשלנות התאחר גילוי סרטן השד אצל המטופלת, ניתן לתבוע בשל כך פיצוי כספי. הפיצוי במקרים אלו יהיה בגין המשמעות של האיחור באבחון סרטן השד, הן מבחינת היקף הטיפולים שיכולים היו להיחסך מהמטופלת לו הגידול שלה היה מאובחן בזמן והן עבור אובדן סיכויי החלמה וקיצור תוחלת החיים הכרוך עם אבחון המחלה בשלב מתקדם. [להרחבה בנושא של פיצויים בשל מחלת הסרטן לחצ/י כאן].