רשלנות בטיפול בתסביב אשך אצל ילד גרמה לאובדן אשך

מקרה תביעה בשל רשלנות בטיפול בתסביב אשך שהובילה לאובדן אשך של ילד. מה הייתה הרשלנות בטיפול בתסביב האשך ומהו הפיצוי הצפוי בגין אובדן האשך – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר המייצגים בתביעה מסבירים

התובע, ילד כבן 4 בעת המקרה, הגיע לחדר מיון של בית חולים לילדים במרכז הארץ, מלווה באמו, בשל כאבים ונפיחות באשך שמאל. לאור התלונות והממצאים חשדה רופאת המיון במצב של תסביב אשך, אולם נמנעה מלטפל במקרה בדחיפות הנדרשת במצב מסוכן שכזה. בשל כך חלפו שעות יקרות עד שהילד הוכנס לניתוח. בשל האיחור בהענקת הטיפול, לא ניתן היה כבר לאושש האשך בניתוח והילד איבד האשך שנמק.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בכיר לאורולוגיה אשר קבע כי מדובר במקרה זה ברשלנות רפואית בטיפול בתסביב האשך שחווה הילד. להלן עיקרי קביעותיו:

• תסביב האשך הינו מצב שבו סיבוב האשך על חבל הזרע גורם לנזק לאספקת הדם ולאוטם של האשך. האירוע יכול להתרחש בעוברים, בתינוקות, בילדים, בנערים ובצעירים בכל גיל. השכיחות הגבוהה היא בגיל 12 עד 20 ובשנה הראשונה לחיים. לרוב, החולה מופיע עם כאב פתאומי ונפיחות של האשך הפגוע. האבחנה הנכונה נעשית ע"י בדיקה גופנית של הבטן ושל האשכים, כשהיעדר רפלקס קרמסטרי הוא האינדיקציה הטובה ביותר לקיום התסביב.
• חלון ההזדמנויות להצלת האשך במקרה של תסביב הינו מוגבל. ככל שאבחון תסביב או חשד לתסביב אשך ושחרור התסביב באמצעות חשיפה ניתוחית, נעשים סמוך יותר להופעת הכאב, כך הסיכוי לשימור האשך גבוה יותר. אם החשיפה הניתוחית מבוצעת תוך 6 שעות מהופעת הכאב, הסיכוי לשימור האשך הוא קרוב ל-100%. אם החשיפה הניתוחית מבוצעת אחרי 6 עד 12 שעות מהופעת הכאב, רק במחצית המקרים ניתן לשמר האשך. מעבר ל-12 שעות, כמעט בכל המקרים לא ניתן להציל האשך. אי לכך, יש לראות בתינוק, בילד או במתבגר עם כאב חד בשק האשכים, רגישות או נפיחות, מצב חירום הדורש אבחון מיידי וכשקיים חשד קליני לתסביב אשך יש צורך בחשיפה ניתוחית מיידית. גורם הזמן הינו קריטי באירוע של תסביב אשך.
• במקרה זה עלה חשד קליני לתסביב אשך, אולם לא ניתן טיפול מיידי כמתחייב במצב זה. בשל כך איבד הילד את האשך:"הרופאה במיון במרכז הרפואי ABC, איבחנה חשד לתסביב אשך אצל הילד, מצב המחייב ניתוח דחוף. הרופאה נמנעה מהתייחסות למצב זה כמצב חירום דחוף, לא הזעיקה את האורולוג או כירורג הילדים התורן כדי לבדוק את הילד והסתפקה בהוצאת מכתב התייעצות לאורולוג. הרופאה הפנתה את הילד להדמיית אולטרסאונד ללא וידוא שההדמיה תתבצע באופן מיידי. באופן זה בדיקת האולטרסאונד ובדיקת האורולוג התאחרו בשעתיים והכנת הילד וחדר הניתוח גזלו שעה נוספת. האיחור בניתוח ובשחרור תסביב האשך, מעל 3 שעות מרגע הפניה למיון וכ-8 שעות מהופעת הכאב, הביא לכך שהנזק האיסכמי לאשך גרם לניוונו. ניתוח חשיפת אשך מיידי לאחר הפנייה למיון, היה יכול, בוודאות כמעט מוחלטת, להביא למצב של שימור אשך שמאל.

  יש לראות בעיכוב בביצוע ניתוח מיידי משום רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי במרכז הרפואי ABC".

אובדן אשך כרוך בראש ובראשונה בכאב וסבל ובעיקר בצער ובעגמת נפש שתלווה הנפגע למשך כל ימי חייו. לעתים, כרוך הדבר גם בפגם קוסמטי (לפעמים ניתן לתקנו על ידי השתלת תותב אשך). כשם שאבדן שד קשור עם פגיעה בדימוי הנשי, כך עלול אבדן האשך להשפיע על ביטחונו של הנפגע, בין אם בקשר זוגי, בין אם במקלחות משותפות כמו בצבא או בקאנטרי, ובכלל. לא מעטים המקרים בהם אובדן האשך גורם לפגיעה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי, עד כדי הופעת פגיעה נפשית העלולה לגרוע מתפקודו של הנפגע.

במקרים מסוימים עלול אובדן האשך לגרום גם לפגיעה בפוריות ולעקרות.

גובה הפיצוי במקרים של אובדן אשך תלוי בהיקף הפגיעה: במקרה זה נקבע לילד בשל אובדן האשך 20% נכות צמיתה. כמו כן, קבע המומחה האורולוג שחוות דעתו צורפה לתביעה, כי במידה שיימצא בעתיד שהתובע הקטין סובל בשל אובדן האשך מעקרות, תעמוד נכותו על 30%. בשלב זה מוקדם לדעת האם אובדן האשך יפגע בפוריות של הילד, מפאת גילו הצעיר כיום.

חשוב להדגיש שאין דומה גובה הפיצוי בשל אובדן אשך בלבד, ללא הופעת הפרעה נפשית נלווית ו/או פגיעה בפוריות, לאובדן אשך המתלווה אליו הפרעה נפשית מגבילה ו/או פגיעה בפוריות:

• ככל שמדובר בפגיעה באשך בלבד, סכומי הפיצויים מסתכמים ברובם בגין רכיב הנזק הלא ממוני- הכאב והסבל שהנפגע חווה, וכן הצער ועגמת הנפש שיהיו מנת חלקו כל ימי חייו. במקרים אלו נע הפיצוי בטווח של כ-100,000 ש"ח עד כ-300,000 ש"ח. במקרים בהם מתלווה לאובדן האשך פגיעה מוכחת בפוריות, יכול שהפיצוי בגין הצער ועגמת הנפש יהיה גבוה יותר, לא כל שכן אם מתווספת לכך גם פגיעה נפשית מוכחת.
• במקרים של פגיעה מוכחת בפוריות, זכאי יהיה הנפגע לדרוש הוצאות עבור טיפולי פוריות ו/או פונדקאות.
• במקרים בהם אובדן האשך גורר הפרעה נפשית מוכחת, יהיה זכאי הנפגע גם לפיצוי בגין הפגיעה בתפקודו התעסוקתי ו/או היומיומי (בהתאם לגובה הפגיעה וחומרת השלכותיה) בשל ההפרעה הנפשית, כמו גם לפיצוי עבור טיפולים פסיכולוגיים, תרופות וכיו"ב (מעבר לזכאות מכוח סל הבריאות).

*חשוב לציין כי כל מקרה הוא לגופו והאמור לעיל מתייחס לפיצוי במקרים אלו באופן כללי בלבד. להרחבה בנושא של פיצויים ברשלנות רפואית לחצ/י כאן.

במקרה מצער זה, למרות העובדה שהילד הובא לבית החולים בחלון ההזדמנויות להצלת האשך , ועל אף שהרופאה במיון הילדים חשדה במצב של תסביב אשך, הטיפול בילד התעכב לשווא, האפשרות שהייתה להציל האשך הוחמצה והילד איבד אשך.

פגיעה זו, מלבד הסבל ועוגמת הנפש שהיא גורמת, עשויה להיות מלווה גם בפגיעה בפוריות ובפגיעה נפשית. אלו ישפיעו על גובה הפיצוי שייפסק בתביעה.

מאחר שאין חובת דיווח במערכת המשפט על טעויות רפואיות שמתרחשות בטיפול בחולים, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית בנסיבות שלהלן:

• מצב בו קדמו לאובדן האשך תלונות מול גורם רפואי שלא טופלו. תלונות שכיחות הן כאמור נפיחות וכאבים באשך. ישנן דרכים לוודא מצב האשך כאמור הן על ידי בדיקה קלינית ורפלקס והן על ידי הדמיה (אולטרסאונד). כאמור, תסביב אשך מחייב חשיפה ניתוחית מיידית, בהקדם האפשרי. טעות באבחנה במקרים אלו עלולה לעלות באשך.
• מצב של תסביב אשך חוזר (torsion Detorsion) ותסביב אשך חלקי (partial torsion)– ישנם מקרים בהם האשך עובר תסביב והתרה ספונטנית (משתחרר לבד, מעצמו). לפעמים ההתרה היא חלקית, לפעמים מלאה. לפעמים האירוע חוזר על עצמו מספר פעמים, לפעמים בהפרש של שנים. הרבה פעמים, כחלק מתחקור נכון של חולה עם תסביב אשך, מתגלה לרופא הבודק כי החולה עבר כבר בעברו אירועים של תסביב אשך, שהותר מעצמו. לפעמים כאמור החולה מגיע לרופא כשהוא במצב של "חצי תסביב" – ישנה אספקת דם אבל חלקית. תופעות אלו מוכרות ברפואה ומחייבות בירור וטיפול מיידי, על מנת להימנע ממצב בו האשך יעבור שוב תסביב ולא יחזור על צירו מעצמו (התסביב לא ישתחרר לבד) או ממצב בו התסביב החלקי יהפוך למלא, והאשך יינמק.
• מצב בו עלה חשד לתסביב אשך, אך על אף זאת לא ניתן טיפול מיידי (כמו במקרה התביעה שתוארה כאן).

*מאחר שלא נהוג לדווח לחולים על כך שנעשו טעויות בטיפול הרפואי בהם, המלצתנו היא בכל מקרה של אובדן אשך בשל תסביב, לפנות לשיחת ייעוץ עם עורך דין הבקי בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יידע להעריך האם כדאי לבדוק המקרה שלך ולבחון אפשרות תביעה.