אלמנתו של צעיר שנפטר בשל רשלנות של מד"א תובעת פיצויים. צוות מד"א הוזעק לבית הצעיר שחווה התקף לב. לא ניתנו הנחיות וטיפול מתאימים. בשל כך עבר הצעיר דום לב ונפטר. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המייצגים האלמנה, מסבירים על התביעה
תביעה לפיצויים בשל רשלנות של מד"א בטיפול בהתקף לב
מה הייתה הרשלנות של מד"א בטיפול במנוח ?
המנוח קם משינה באמצע הלילה עם תחושת שריפה וכאבים בבית החזה, הזעה וקשיי נשימה. אשתו הזעיקה את מד"א והועלתה אפשרות שמדובר בהתקף לב – אירוע המחייב מנוחה מוחלטת, לצורך מניעת הפרעת קצב קטלנית ודום לב. במקום לדאוג לכך, ולמרבה התדהמה, איפשר צוות מד"א למטופל המנוח לרדת לבד במדרגות הבניין בו גר ולהתהלך אליהם עד לכביש של הרחוב, במקום לעלות הם אליו לדירתו ובכך לשמור עליו במנוחה מוחלטת. גם טיפול באספירין- טיפול בסיסי, מוכר ומציל חיים באירועים כגון דא- לא ניתן. שלא במפתיע, דקות בודדות לאחר המאמץ המיותר שביצע המנוח של ירידה במדרגות והליכה עד לצוות האמבולנס שחיכה בכביש הראשי, חווה המנוח פרפור חדרים ודום לב קטלני והלך לעולמו.
מומחה לקרדיולוגיה קבע - מדובר ברשלנות של מד"א בטיפול במנוח
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה רפואי בקרדיולוגיה, אשר קבע כי מד"א התרשלו בטיפול במנוח. המומחה הסביר בחוות דעתו כי במקרה של חשד לאוטם שריר הלב, יש להשאיר המטופל במנוחה מוחלטת. כמו כן, יש להעניק טיפול מיידי באספירין. במקרה זה, צוות מד"א לא דאג כי המנוח יישאר במנוחה וגם לא העניק לו הטיפול המקובל באספירין. בשל כך, חווה המנוח דום לב ונפטר. בין היתר, קבע המומחה הרפואי בחוות דעתו כי:
"אם מטפליו של המנוח היו דואגים לשמור אותו במנוחה מוחלטת בדירתו, כפי שהומלץ על ידי מוקדני מד"א בשיחת הטלפון, ואם צוות מד"א שהגיע באמבולנס היו מורים לו להישאר בביתו, במנוחה, שכן הם בדרכם לעלות אליו לצורך המשך הבירור והטיפול, אירוע דום הלב בו לקה המנוח מספר דקות לאחר המאמץ הגופני המיותר היה נמנע. במקרה כזה סביר מאוד להניח שהמנוח היה שורד את האירוע של אוטם שריר הלב, בוודאי אם בחלון זמן זה היה מטופל טיפול תרופתי ראשוני בביתו על ידי אספירין".
מהו הפיצוי שצפויה האלמנה לקבל ?
המנוח היה צעיר בשנות השלושים של חייו. הותיר אחריו אלמנה ותינוק. בתביעה נדרשו בין היתר פיצויים בגין הרכיבים הבאים:
- הפסדי השתכרות של המנוח ב"שנים האבודות" ואובדן תמיכה כלכלית.
- אובדן שירותי בעל ואב.
- הוצאות קבורה ולוויה.
- פיצוי בגין נזקים לא ממוניים- כאב וסבל, צער ואובדן שנות חיים.
- פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.