מוות עקב רשלנות רפואית אינו אירוע נדיר. למעשה, פרסום של חוקרים מאוניברסיטת בולטימור בארה"ב גילה כי טעויות רפואיות מהוות סיבה שלישית לתמותה בארה"ב. בישראל אין מסד נתונים רשמי ממנו ניתן ללמוד על שיעור מקרי המוות בשל רשלנות רפואית, אולם ההנחה היא שמדי שנה אלפי מטופלים נפטרים בישראל בשל טעויות רפואיות, חלקן טעויות הניתנות למניעה אילו היו נוקטים במידת זהירות ו/או מיומנות סבירות.
מהם מקרי מוות מרשלנות רפואית, עד מתי אפשר לתבוע פיצוי בשל מות מטופל מרשלנות רפואית ? כיצד לזהות חשד לרשלנות רפואית שגרמה למוות ? זאת ועוד מידע רלבנטי בנושא מאת עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר
הוראות הדין קובעות כי הענקת טיפול רפואי ברמת מיומנות ו/או זהירות בלתי סבירות, תיחשב לרשלנות. במידה שבשל הרשלנות נגרם מותו של המטופל, ניתן לתבוע פיצויים על ידי יורשיו החוקיים של המנוח ו/או התלויים בו לפני מותו [להרחבה- קרא/י את מאמרנו בנושא הזכות לפיצויים בשל מוות מרשלנות רפואית].
כאמור, כדי לקבל פיצוי על מות מטופל בשל רשלנות רפואית, יש להוכיח כי מתקיים "קשר סיבתי" בין הרשלנות למוות. דיני הראיות מחייבים להוכיח זאת ברמת הסתברות של מעל 50% – הוכחה כי יותר סביר שהמוות נגרם בשל הרשלנות מאשר מסיבה אחרת. ישנם מקרים בהם בית המשפט סוטה מהכלל הנ"ל בשל קושי להוכיח הקשר הסיבתי במידת הראיה הנדרשת – מצב שנקרא בעגה המשפטית "סיבתיות עמומה". במקרים אלו עשוי בית המשפט להעביר נטל ההוכחה לנתבע על מנת שישלול כי המוות נגרם מהרשלנות, כאשר אם ייכשל בכך- יחויב הוא בפיצוי התובעים על מלוא נזקי המנוח. בית המשפט יכול במצבים אלו גם לפסוק פיצוי יחסי בגין אובדן סיכויי החלמה– לפצות התובעים באופן יחסי בגובה הסיכוי שהמנוח היה שורד אילולא הרשלנות, גם אם מדובר בסיכוי נמוך מ50%.
בישראל אין למערכת הרפואית חובת דיווח על טעויות המתרחשות במסגרת טיפול רפואי. יתירה מזאת, לא אחת נתקלנו במקרים בהם המערכת הרפואית ניסתה לטשטש טעויות רפואיות קשות ולהסתירם מעיני הנפגעים (או בני המשפחה במקרה מוות חלילה). משכך, המלצתנו היא לבחון כל מקרה מוות שנגרם סביב טיפול רפואי שנראה לקוי. להלן להמחשה מספר דוגמאות המצדיקות בירור חשד לרשלנות רפואית שגרמה למוות*:
1. מטופל שנפטר מסרטן שהתגלה בשלב מתקדם
בישראל ישנה חובת ביצוע בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה לגילוי סרטן שד, סרטן המעי הגס ועוד מחלות סרטן. גיל ביצוע הבדיקות, כמו גם האינטרוול בתקופת המעקב, תלוי בנתונים כמו גיל, רקע רפואי, גורמי סיכון, רקע משפחתי ועוד. לא אחת נתקלנו במקרים של חולי סרטן סופניים אשר דיווחו לנו כי לא הוצעו להם בדיקות הסקר הנדרשות להם, אשר יכולות היו לאפשר גילוי מוקדם של המחלה והצלת חיים, כמו מטופל שלא התבקש לבצע בגיל 50 בדיקת קולונוסקופיה לשלול גידולים במעי או אישה שעברה גיל 50 ולא הופנתה לבצע בדיקת ממוגרפיה.
לפעמים הבדיקות מבוצעות אולם מפוענחות בצורה שגויה, כמו במקרים בהם לא מזהים גידול סרטן ריאות בבדיקת CT חזה או גידול ראש ב-MRI. לפעמים מפנים לבדיקה ומגלים ממצאים, אולם לא מסיקים מהם המסקנות הטיפוליות הנדרשות, לא ניתנות הנחיות לטיפול ו/או למעקב מתאים אחר הממצאים שהתגלו וכו'.
2. פטירה בשל טיפול תרופתי שגוי
מתן טיפול תרופתי שגוי למטופל, עקב יחסי גומלין אסורים עם תרופות אחרות שנוטל, או עקב אלרגיה ממנה סובל, כמו גם מתן תרופה במינון שגוי או באיחור -אלו וגם אלו עלולים להיחשב לרשלנות רפואית. ככל שבשל הרשלנות נפטר המטופל, עשויה להיות עילה לתביעת פיצויים בשל המוות. [לחצ/י לקריאה על תביעה לפיצויים בשל מוות של מטופלת שקיבלה טיפול תרופתי אסור שגרם לה לדימום קטלני].
3. התעלמות מתלונות המטופל ומהרקע הרפואי שלו
לקיחת אנמנזה (תולדות המחלה) שגויה, למשל כשהעבר הרפואי של המטופל לא נלקח בחשבון, כגון רגישויות, מחלות רקע, גורמי סיכון, היסטוריה משפחתית של מחלות לב או סרטן ועוד נתונים רלבנטיים לקביעת אבחנה וטיפול, עשויה להוות רשלנות רפואית ולגרום למוות [לחצ/י לקריאה על מקרה פטירה של ילד בשל התעלמות מהרקע הרפואי שלו והתרופות אותן נטל].
4. עיכוב בטיפול במטופל
חוסר טיפול או עיכוב בטיפול כגון במקרים בהם נופל המטופל "בין הכיסאות" בגלל אי סדר ארגוני, אי דיווח בין זרועות הטיפול, רישום שגוי או היעדר רישום של הטיפול שניתן או שצריך לתת למטופל וכדומה, עלולים לגרום לטיפול לקוי שמוביל למות המטופל בשל רשלנות. מקרים קלאסיים הם אי הענקת טיפול מיידי במצבי חירום רפואיים כמו התקף לב או שבץ מוחי, כמו גם אי זיהוי סימני דימום או זיהום בזמן. [לחצ/י לקריאה על פיצוי בשל מוות של חולה שהוזנח עם התקף לב בחדר מיון].
5. היגיינה ירודה והידבקות בחיידקי בית חולים
התעלמות מכללים סניטריים בסיסיים כמו ענידת כפפות בעת הבדיקה או הטיפול בחולה, רחיצת ידיים, ביצוע בידוד לחולה מזוהם, ביצוע עיקור לציוד הניתוחי, הענקת טיפול אנטיביוטי מניעתי במקרים המחייבים זאת – מקרים אלו ודומיהם עלולים לגרום להדבקתו של המטופל באחד מהחיידקים השוכנים דרך קבע במסדרונות בתי החולים. במידה שבשל כך נדבק מטופל בחיידק בית חולים שגרם למותו – ניתן יהיה לתבוע פיצויים בעילה של רשלנות רפואית.
6. פטירה בסמוך לאחר ניתוח או פעולה רפואית חודרנית
מקרים בהם מטופל לא התאושש לאחר ניתוח או שניתוחו הסתבך, כמו במקרה בו מופיע דימום או זיהום והמטופל נפטר, מצדיקים גם הם פנייה לבירור משפטי בשאלה של רשלנות רפואית. [לחצ/י לקריאה על תביעה לפיצויים בשל רשלנות בניתוח בטן שגרמה למוות].
7. פטירה של יולדת או של ולד
באופן דומה למקרים של פטירה חריגה סביב ניתוח, גם פטירה חלילה של יולדת או וולדה סביב הלידה מצדיקה פנייה לעורך דין לבירור האפשרות לתבוע פיצויים בשל מקרה המוות.
8. פטירה של מטופל סביב אשפוז בבית החולים
מקרה בו מטופל נכנס לבית החולים "על הרגליים" ונפטר תוך כדי אשפוזו או בסמוך לשחרורו מבית החולים או מחדר המיון, מחייב בחינה של המקרה על מנת לוודא כי אין מדובר במוות מרשלנות רפואית. [לחצ/י לקריאה על מקרה תביעה של אישה ששוחררה מבית החולים ונפטרה מספר שעות לאחר מכן].
*מדובר ברשימה להמחשה וחלקית בלבד. כל מקרה צריך להיבדק לגופו.
