רשלנות רפואית – מדריך מלא לתביעה, פיצויים וזכויות נפגעים

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא מונח משפטי המתאר מצב שבו ניתן טיפול רפואי ברמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.

יסודות עוולת הרשלנות

כדי שתביעה של רשלנות רפואית תתקבל בבית המשפט, חייבים להתקיים שלושה יסודות מרכזיים:

1. חובת זהירות

כל מטפל מחויב לפעול בזהירות סבירה כלפי המטופל. חובת זו מתקיימת באופן אוטומטי ביחסי מטפל–מטופל, שכן טיפול רפואי נושא תמיד סיכון פוטנציאלי. חובת זהירות זו חלה על כל גורם בשרשרת הטיפול – רופאים, אחים, טכנאים, מעבדות וכל גורם אחר המעורב בטיפול.

2. הפרת החובה – התרשלות

סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל או כלשון החוק – נקיטת רמת מיומנות או מידת זהירות בלתי סבירות, נחשבת להתרשלות. סטייה זו יכולה להתרחש במגוון מצבים – החל באי-מתן טיפול נכון, דרך טעויות אבחון ועד החלטות רפואיות שגויות לפני, במהלך או אחרי טיפול רפואי.

3. גרימת נזק וקשר סיבתי

חייב להיות קשר ישיר בין ההתרשלות לנזק גוף שנגרם למטופל. במילים אחרות, ללא נזק שנגרם מהרשלנות– לא מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות. הנזק יכול להיות פיזי או נפשי.

⚠️ חשוב: לא כל טעות רפואית או טיפול שלא הצליח מהווים רשלנות רפואית. גם טיפול מיטבי עשוי להיכשל או לגרום לתוצאה בלתי צפויה.

כפי שנאמר על ידי כב’ השופט מישאל חשין ז"ל, בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל:
"לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית."

עילות נוספות לפיצוי

מעבר לעוולת הרשלנות, לפעמים ניתן לקבל פיצוי בגין נזק גוף עקב טיפול רפואי גם על בסיס העילה של הפרת חובה חקוקה – כאשר המטפל הפר חובה המוטלת עליו על פי חוק, כמו החובה בחוק זכויות החולה לקבל הסכמה מדעת לטיפול הרפואי.

בית המשפט בוחן את כל המקרים על בסיס סטנדרט רפואי סביר ומקובל. אם יוכח כי הטיפול שניתן נמוך מסטנדרט זה, יוכר המקרה כאירוע של רשלנות רפואית וייפסק פיצוי על הנזק.

[להרחבה על ההגדרה של רשלנות רפואית לפי הדין לחצ/י כאן].

מהי רשלנות רפואית ? עו"ד אביחי דר מסביר

ראיות בתביעת רשלנות רפואית

חוות דעת מומחה רפואי

חוות דעת מומחה רפואי היא הראיה המרכזית בתביעת רשלנות רפואית. חוות הדעת מבוססת על ניסיון המומחה, הפרקטיקה המקובלת, הספרות המקצועית, Guidelines ומחקרים.

הרשומה הרפואית

תיעוד במסמכים שנערכו סביב הטיפול רפואי כמו ממצאי בדיקות, אבחנות והנחיות  – מהווה ראייה כבדת משקל בבית המשפט.

עדויות המטופל והצוות הרפואי

מספקות זוויות שונות לבחינת הטיפול ע"י בית המשפט.

ראיות נוספות

הקלטות, פרסומים או מסמכים רלוונטיים.

חוות דעת להערכת הנזק 

חוות דעת של מומחים שונים, למשל חוות דעת של מומחה לצורך הערכת עלות מטפלים, אביזרי שיקום וניידות, מתרגמות ההשלכות הכלכליות של ההשפעה של הנכות הרפואית על הנפגע.

היקף הרשלנות הרפואית בישראל

נתונים ומחקרים

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס דיווחו שטעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית בארה"ב

בישראל אין גוף רשמי שמרכז נתונים על טעויות רפואיות, אך מספר מקורות ישראלים מצביעים על היקף משמעותי:

• לפי דוח מבקר המדינה (2013), מדי שנה אלפי ישראלים מתים בשל הידבקות בחיידקים בעת אשפוז בבתי חולים – רוב המקרים ניתנים למניעה.

• פרסומים בתקשורת, כולל YNET, מדגישים את ההשפעה החמורה של רשלנות במהלך אשפוזים ומעקב רפואי.

• מחקר של TheMarker מצביע על כך שרוב הנפגעים מטעויות רפואיות בישראל אינם מגישים תביעות.

תחומי רשלנות רפואית נפוצים

רשלנות רפואית בהריון 

• אי זיהוי גורמי סיכון ללידת ילד פגוע בשל אי אבחון מומים מולדים בסקירת מערכות כמו מום של ספינה ביפידה או מחלות גנטיות.

• אי הפניה לבדיקה טרום לידתית או בדיקות סקר חיוניות או אי מסירת מידע על בדיקות הריון מומלצות

• התעלמות מממצאים חריגים בבדיקות המעקב, כמו חלבון עוברי גבוה או סימני לידה מוקדמת

• עיכוב ביילוד במצבים המסכנים את העובר או היולדת, כמו במקרה של רעלת הריון מתקדמת או פיגור בגדילה התוך רחמית

רשלנות רפואית בלידה

• עיכוב בחילוץ היילוד במצוקה עוברית והופעת שיתוק מוחין

• שימוש בטכניקות לידה אגרסיביות, לחיצות על בטן היולדת, משיכה כוחנית של היילוד

• פגיעה בסוגרי פי הטבעת של היולדת

• לידה טראומטית והופעת שיתוק על שם ארב

רשלנות בניתוחים

• בחירת טכניקה ניתוחית לא נכונה

• טעויות במהלך הניתוח: פגיעה באיברים סמוכים, פגיעה עצבית, טעויות בהרדמה

• חוסר מעקב לאחר הניתוח ואי זיהוי סימני דימום או זיהום

אבחון שגוי או איחור באבחון

• אי זיהוי סימנים של התקף לב או שבץ מוחי

• איחור באבחון מחלת הסרטן

רשלנות בטיפול במחלות

• אי מתן טיפול תרופתי מתאים למשל ליתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה

• אי ביצוע בדיקות כמו MRI או קולונוסקופיה

• חוסר מעקב אחר תוצאות בדיקות

התיישנות – מתי ניתן להגיש תביעה?

כלל ההתיישנות

• 7 שנים ממועד האירוע

חריג קטינות

• עד גיל 25 עבור מי שהיה קטין בעת האירוע

⚠️ איחור בהגשת התביעה יביא לדחייה על הסף.

הסבר על התיישנות בתביעות רשלנות רפואית

כיצד מתבצעת תביעת רשלנות רפואית ?

שלבי התביעה

1. תיעוד פרטי המקרה ושמות הגורמים המעורבים

2. פנייה לייעוץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית

3. איסוף תיקים רפואיים רלוונטיים

4. קבלת חוות דעת מומחה רפואי

5. הגשת כתב תביעה לבית המשפט

6. ניהול ההליך – קדם משפט והוכחות

7. סיכומים והגעה לפסק דין

💡 רוב התביעות מסתיימות בפשרה בשלב כלשהו של ההליך; רק עד כ-10% מגיעות לפסק דין.

עלויות ושכר טרחה

חוות דעת רפואית

• החל מ-10,000 ₪

שכר טרחת עורך דין

• אחוז מהפיצוי בלבד (20%-30%), רק אם זוכים.

גובה הפיצויים

גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית משתנה בהתאם לנתוני הנפגע והיקף הנזק שנגרם עקב הרשלנות. באופן כללי, הפיצוי במקרים של נזקים קלים הינו בטווח של מאות אלפי שקלים ובמקרים של נכויות קשות – הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים.

גורמים המשפיעים על הפיצוי

• גיל וכושר השתכרות לפני האירוע

• היקף הנכות והגריעה בתפקוד בעקבות האירוע

• צורך בעזרת צד שלישי (השגחה, ליווי, סיעוד)

• הוצאות רפואיות ושיקומיות

• כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים

ייחודיות משרד עורכי הדין גיא נסים אביחי דר

איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית מומלץ ? עורך דין אביחי דר מסביר

קישורים רלוונטים

"רשלנות רפואית" באתר ויקיפדיה חוק ההתיישנות-תשי"ח 1958 הרופא התרשל בטיפול - מה הסיכוי שתקבלו פיצוי ? רוני לינדר, דה-מרקר Harvard Health Blog » Medical errors: Honesty is the best policy האם כל טעות באבחנה היא רשלנות רפואית ? ג. נסים - א. דר, עורכי דין

שתפו בפייסבוק שתפו בוואטסאפ