רשלנות רפואית [המדריך המלא]

רשלנות רפואית

מהי ההגדרה של רשלנות רפואית, מהם המקרים הנפוצים של רשלנות רפואית, עד מתי אפשר לתבוע על מקרה רשלנות רפואית, איך תובעים על רשלנות רפואית, כמה עולה לתבוע, מה גובה הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית – כל זאת ועוד מידע חשוב בנושא מאת עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר – בשורות הבאות

מהי רשלנות רפואית ? עו"ד אביחי דר מסביר למצלמה

רשלנות רפואית – ההגדרה

רשלנות רפואית היא קביעה משפטית לפיה מתקיימים יסודות "עוולת הרשלנות" בקשר למשלח יד בתחום הרפואה בהיבט הרחב (רופא, אחות, לבורנט, טכנאי ולמעשה כל גורם שהיה מעורב בשרשרת הטיפול הרפואי). עוולת הרשלנות קובעת כי מקרה בו אדם "במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

במילים פשוטות, "רשלנות רפואית" הוא מונח משפטי המתאר מצב של הענקת טיפול רפואי ברמת מיומנות ו/או מידת זהירות לא סבירות והופעת נזק גוף למטופל בשל כך. יסודות העוולה הינם, אם כן: (א) קיומה של חובת זהירות כלפי המטופל (זהו תנאי שמתקיים באופן אוטומטי ביחסי מטפל-מטופל בשל הצפיות הקיימת לנזק למטופל בשל מעשה או מחדל רפואי); (ב) הפרת החובה – התרשלות; (ג) גרימת נזק בשל ההתרשלות (קשר סיבתי בין האקט הרשלני לנזק שנגרם למטופל. בהיעדר נזק לא מתקיימים יסודות העוולה).

חשוב לציין כי לפעמים ניתן לתבוע פיצוי כספי במקרה של רשלנות רפואית, הן מכוח עוולת הרשלנות והן מכוח העוולה של הפרת חובה חקוקה ו/או עוולת התקיפה (תקיפה רפואית).

במסגרת תביעת רשלנות רפואית, בוחן בית המשפט האם נותן הטיפול הרפואי פעל ברמת מיומנות ובמידת זהירות סבירות ומקובלות. במידה שיימצא כי ניתן טיפול ברמה נמוכה מסטנדרט הטיפול המקובל והסביר, ייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית וייפסק פיצוי בשל הנזק שנגרם עקב הרשלנות.

בית המשפט קובע האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית על סמך הראיות המוצגות לפניו על ידי עורכי הדין של בעלי הדין (התובע והנתבע).

הראיות המרכזיות בתביעת רשלנות רפואית הן:

• חוות דעת של מומחה רפואי אשר קובע כי רמת הטיפול שניתנה הייתה בלתי סבירה, תוך סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל במקרים אלו. מסקנת חוות הדעת של המומחה הרפואי מתבססת הן על ניסיונו של המומחה והיכרותו את הפרקטיקה הרפואית הנוהגת באותם מצבים והן על פרסומים בספרי הלימוד המקובלים (TEXTBOOKS), הקווים המנחים (Guidelines) שפורסמו בנושא, פרסומים וניירות עמדה של איגודים מקצועיים וכן מחקרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת שונים.
• הרשומה הרפואית של המטופל. רישומים בתיק הרפואי של המטופל מהווים "רשומה מוסדית" ולכן דברים הרשומים בתיק הרפואי של המטופל, מהווים ראייה לאמיתות תוכנם. ממצאי בדיקות, אבחנות, ייעוצים ועוד אי אלו נתונים המופיעים בתיקו הרפואי של המטופל, משמשים בדרך כלל ראייה מרכזית במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
• עדויות של המטופל ושל הצוות הרפואי המעורב. במסגרת תביעת רשלנות רפואית מוצגות עדויות של גורמים שונים אשר היו מעורבים בטיפול, בכלל זאת עדותו של המטופל ושל הצוות הרפואי. במסגרת שלב ההוכחות במשפט, זכאי כל צד לחקור את עדי הצד השני במטרה להפריך עדותם ולחזק טענותיו.
• ראיות שונות נוספות. הכלל הוא שכל עדות רלבנטית יכולה להישמע בבית המשפט. לפיכך, הקלטות, פרסומים באינטרנט, דברים שנאמרו במסגרת הליכים אחרים באותו נושא ועוד ראיות חיצוניות אחרות הרלבנטיות להליך, יכולות להתקבל כראייה בתביעת רשלנות רפואית.
• חוות דעת וראיות לעניין גובה הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות. במסגרת חוות דעתו קובע המומחה הרפואי את שיעור הנכות הרפואית שנגרמה למטופל בשל הרשלנות. על מנת לתרגם את הנזק הרפואי לפיצוי כספי, יש להציג ראיות המלמדות על השפעת הנזק הרפואי על מצבו של המטופל מכל הבחינות (תפקוד יומיומי, תעסוקתי, משפחתי, חברתי וכו'), וכן על ההפסדים הממוניים/עלויות כספיות הכרוכים בכך. נהוג להציג לצורך זה נתונים על הפסדים ממוניים שנגרמו למטופל, המשמשים ראיות בתביעה, כמו: תלושי שכר, קבלות על הוצאות ועל חוות דעת של מומחים לעניין עלויות הצרכים הרפואיים והשיקומיים, עלויות עזרת צד שלישי, עלויות אביזרים רפואיים ושיקומיים, עלויות טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, עלויות דיור ועלויות ניידות. הצגת ראיות לעניין הנזק שנגרם למטופל הינה קריטית, שכן גובה הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית תלוי בהיקף הנזק שנגרם למטופל בשל הרשלנות.

חשוב לציין – לא כל טעות או כישלון רפואי נחשבים לרשלנות רפואית !

גם טיפול רפואי מיטבי עלול להיכשל. לכן, לא כל טעות היא רשלנות, ולא כל טיפול רפואי שנכשל או מחלה שאובחנה בשלב מאוחר, מלמדים בהכרח על רשלנות רפואית. יפים בנדון דבריו של כב' השופט מישאל חשין ז"ל, שכיהן בבית המשפט העליון, בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345, 349 (1993):

"לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית"

[להרחבה על ההגדרה של רשלנות רפואית לפי הדין לחצ/י כאן].

רשלנות רפואית – היקף התופעה

בישראל אין גוף רשמי המרכז ומדווח על מקרי רשלנות רפואית/טעויות רפואיות שהתרחשו בטיפול בחולים במערכת הבריאות הציבורית ו/או הפרטית. לעומת ישראל, בשנת 2016 פורסם מחקר שבוצע על ידי חוקרי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור ארה"ב, ואשר מצא שטעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית בארה"ב !

על אף היעדר נתונים דומים שנבדקו ביחס למצב בישראל, מנתונים ספורדיים שפורסמו באמצעי התקשורת בארץ, עולה שמדי שנה אלפי ישראלים מתים בשל הידבקות בחיידקים בעת אשפוז בבתי חולים. לפי דוח מבקר המדינה לשנת 2013, רוב המקרים האלו ניתנים למניעה  [ר' הדיווח באתר YNET]. מעבר לכך, ישראל נחשבת לשיאנית ברמה בינלאומית בביצוע בדיקות בהריון ומדי שנה מוגשות מאות תביעות בשל רשלנות בהריון ולידה.

על אף זאת, רוב הנפגעים מטעויות רפואיות בישראל לא תובעים פיצויים. כך לפי פרסומה של הגב' רוני לינדר מאתר Themarker:

דוגמאות למקרים נפוצים של רשלנות רפואית*:

• רשלנות רפואית בהריון: רשלנות בייעוץ הטרום ההריוני כמו התעלמות מגורמי סיכון ללידת ילד פגוע בשל רקע של בני הזוג; התעלמות מגורמי סיכון ללידת פג; אי הפניה לבדיקות הסקר הכלליות ו/או אי מתן מידע על בדיקות סקר מומלצות שאינן נכללות בסל השירותים הציבורי; אי הפנייה לבדיקות המתחייבות מנתוני האישה ההרה, כמו דיקור מי שפיר לאישה בת 35 בעת ההתעברות; התעלמות מממצאים חריגים בבדיקות ההיריון, כמו חלבון עוברי גבוה הקשור עם מום של ספינה ביפידה; אי מתן הנחיות מתאימות להמשך בירור של ממצאים חריגים באם ו/או בעובר; אי זיהוי מומים בסקירת מערכות, כמו מומי לב העשויים ללמד על מחלה גנטית בעובר, למשל תסמונת ויליאמס; אי זיהוי פיגור בגדילה התוך רחמית של העובר, אי ספיקה שלייתית, סוכרת הריונית, רעלת הריון ועוד מצבים העשויים לאיים על בריאות האם ו/או העובר.
• רשלנות רפואית בלידה: עיכוב בחילוץ היילוד במקרים של מצוקה עוברית והופעת נזק מוחי (תשניק); לחיצה על הבטן בלידה והופעת קרע של סוגרי פי הטבעת; לידה אגרסיבית והופעת שיתוק על שם ארב ביילוד; לידת ואקום לקויה וכו'.
• רשלנות רפואית בניתוחים: הרשלנות יכולה להתרחש עוד לפני הניתוח בעת ההחלטה על הניתוח, למשל בחירה בטכניקה ניתוחית לא נכונה, אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל, אי מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי במקרים המחייבים זאת, אי מתן הנחיות מתאימות להפסקת טיפול במדללי דם/נוגדי קרישה וכו'. הרשלנות יכולה להתרחש במהלך הניתוח עצמו בשל טעות ניתוחית, כמו פגיעה באיברים סמוכים בשל מיומנות לקויה, פגיעה עצבית בשל חוסר הגנה על העצבים באזור הניתוח, טעויות בהרדמה ועוד. הרשלנות בניתוחים יכולה לקרות גם לאחר הניתוח, למשל היעדר מעקב מספק אחר החולה ואי זיהוי סימנים של דימום, זיהום וכו'. כמו כן, יכולה להתבטא הרשלנות באי מתן הנחיות מתאימות בשחרור לאחר הניתוח כמו אי מתן הנחיה לנטילת טיפול נוגד קרישה במקרים המצריכים זאת.
• אבחון שגוי או איחור באבחון במצבים רפואיים מסכני חיים – אי זיהוי סימנים של אירוע לבבי חד כמו התקף לב; אי זיהוי סימנים של שבץ מוחי; אי זיהוי ממצאים המעידים על הופעת מחלה ממארת, כמו סרטן שד או סרטן המעי הגס; אי מתן הפניה לבדיקות סקר למחלת הסרטן, כמו דם סמוי בצואה, קולונוסקופיה, ממוגרפיה ואולטרסאונד שד.
• רשלנות בטיפול במחלות  – מקרים של אי מתן טיפול מתאים למטופלים החולים במחלות כרוניות ו/או לחולים מאושפזים; אי מתן טיפול תרופתי מתאים; אי ביצוע בדיקות מעקב מתאימות; התעלמות מממצאי בדיקות לא תקינות; אי טיפול בגורמי סיכון של המטופל כמו יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם. בדרך כלל מדובר במקרים אלו ברשלנות של רופא המשפחה.

*מדובר ברשימה חלקית וכללית. יש לבחון כל מקרה לגופו.

עד מתי אפשר לתבוע פיצויים במקרה של רשלנות רפואית ?

הכלל- תביעת רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מהיום בו אירע הנזק

לפי הוראות חוק ההתיישנות, תביעה בעילה של רשלנות רפואית מתיישנת בתוך 7 שנים מהיום בו אירע הנזק למטופל. לכלל זה יש חריגים שונים, הנפוץ שבהם הוא חריג הקטינות, הקובע שמי שהיה קטין בעת הרשלנות הרפואית, יכול לתבוע על הרשלנות עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מהגיעו לגיל 18).

איחור המועד החוקי להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית יביא לדחיית התביעה על הסף. 

עורך דין אביחי דר מסביר על התיישנות בתביעות רשלנות רפואית

את מי תובעים במקרה של רשלנות רפואית ?

ניתן לתבוע כל גורם שהיה מעורב ברשלנות שגרמה לנזקי המטופל. בפועל מקובל לתבוע את מעסיקם של נותני השירותים הרפואיים – קופות החולים או בתי החולים השונים, ולא את אנשי הצוות הרפואי עצמם. עם זאת, לפעמים ייתבעו במקביל גם נותני השירות הרפואי עצמם.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית

1. במקרים של חשד כי מטופל ניזוק בשל רשלנות רפואית, מומלץ בראש ובראשונה לתעד בכתב את פרטי המקרה, שמות הגורמים המעורבים,  תפקידים ותאריכים. עם הזמן פרטים חשובים אלו עלולים להישכח. בשלב הבא מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין ינקוט בצעדים הבאים כדי להגיש בשמך תביעת רשלנות רפואית ולהשיג עבורך את הפיצוי המקסימאלי:
2. קיום פגישה עם הלקוח לצורך גביית פרטים רלבנטיים.
3. החתמה על מסמכי ייצוג: ייפוי כוח, טופס ויתור על סודיות רפואית והסכם שכר טרחה. משלב זה כל הטיפול עובר לידי עורך הדין.
4. איתור ואיסוף תיקים רפואיים רלבנטיים.
5. פנייה לייעוץ עם מומחה רפואי מתאים לצורך בדיקת היתכנות תביעה.
6. המומחה הרפואי עורך חוות דעת לתמיכה בתביעה. לפעמים יש צורך בבדיקת הנפגע. לפעמים יש צורך ביותר מחוות דעת אחת.
7. עריכת כתב תביעה והגשת התביעה לבית המשפט המוסמך.
8. ניהול שלב קדם המשפט.
9. ניהול שלב ההוכחות.
10. הגשת סיכומים.
11. קבלת פסק דין.

רוב התביעות מסתיימות בהסדרי פשרה

חשוב לציין, רובן המכריע של תביעות הרשלנות הרפואית מסתיים בהסדר פשרה בנקודה כלשהי על ציר הזמן לאחר הגשת התביעה לבית המשפט המוסמך. הסדר הפשרה יכול להיות על סמך הצעה של בית המשפט במסגרת תחשיבי נזק או לאחר הליך של גישור.

באופן כללי ניתן לומר שעד כ-10% מהתביעות בלבד, מוכרעות במסגרת פסק דין. הדרך להגיע לפסק דין בתביעת רשלנות רפואית היא ארוכה ועשויה להימשך 4-5 שנים בממוצע.

מהן העלויות של תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית ?

עיקר ההוצאה בתביעת רשלנות רפואית היא עבור חוות דעת של מומחה רפואי שחובה לצרף לתביעה. עלות חוות דעת בתחום הרשלנות הרפואית יכולה להגיע גם לעשרות אלפי שקלים (20,000 ש"ח ויותר). לפעמים צריך לתמוך התביעה ביותר מחוות דעת אחת. ניתן לקבל הלוואה למימון הוצאות ההליך מקרנות מימון שונות.

מהו שכר הטרחה של עורך דין המייצג תובע ברשלנות רפואית ?

שכר טרחת עורך דין ברשלנות רפואית משולם בסוף ההליך, רק במידה שמתקבל פיצוי. שכר הטרחה נקבע באחוזים מהפיצוי. שיטה זו גם מאפשרת ללקוח לשכור שירותי עורך דין מומלץ לרשלנות רפואית מבלי לשלם לו מכיסו מראש וגם מתמרצת את עורך הדין לבחור מראש רק תיקים מבטיחים ולפעול להשיג ללקוח את הפיצוי המרבי.

מהו גובה הפיצויים שניתן לקבל בשל רשלנות רפואית ?

סכומי הפיצוי הנפסקים בתביעות רשלנות רפואית הם בסדרי גודל של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, תלוי במקרה. גיל, שכר וכישורים של הנפגע לפני הרשלנות, לעומת מידת יכולתו לעבוד ולתפקד לאחר אירוע הרשלנות, כמו גם היקף צרכיו הרפואיים והשיקומיים, הכאב והסבל והקיצור בתוחלת חייו של הנפגע בשל הרשלנות, אלו ועוד נתונים שונים קובעים את גובה הפיצוי בתביעה.

עורכי דין רשלנות רפואית גיא נסים ואביחי דר עוסקים מזה כ-20 שנה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. המשרד עוסק אך ורק בתביעות רשלנות רפואית. עורך דין אביחי דר הינו מחבר ספר הלימוד "רשלנות רפואית" בהוצאת בורסי (2022) הנמצא בספריות האוניברסיטאות ובתי המשפט. כל תיק שנבחר לטיפולם של עורכי הדין, מטופל על ידי שניהם, ללא מעורבות של עורכי דין זוטרים ו/או מתמחים. שכר הטרחה משולם רק במידה שמתקבל פיצוי. שיעור ההצלחה בתביעות הינו מעל ל-95%.

איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית מומלץ ? עורך דין אביחי דר מסביר

יש לך עוד שאלות על רשלנות רפואית ? היכנס/י לדף תשובות לשאלות על רשלנות רפואית

קישורים רלוונטים

"רשלנות רפואית" באתר ויקיפדיה חוק ההתיישנות-תשי"ח 1958 הרופא התרשל בטיפול - מה הסיכוי שתקבלו פיצוי ? רוני לינדר, דה-מרקר Harvard Health Blog » Medical errors: Honesty is the best policy האם כל טעות באבחנה היא רשלנות רפואית ? ג. נסים - א. דר, עורכי דין

שתפו בפייסבוק שתפו בוואטסאפ