רשלנות בטיפול בקשישים- מהי, מתי לחשוד בקיומה ומתי מגיע פיצוי כספי?

קשישים הם אוכלוסיה הנמצאת בסיכון מוגבר להיפגע כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית. מטבע הדברים, לאוכלוסיה זו בעיות בריאות רבות יותר מאשר לצעירים, ולפיכך גם החיכוך והמפגש עם המערכת הרפואית על חלקיה, תדירים יותר. מכאן שגם הסכנה להיפגע מרשלנות רפואית, גבוהה יותר.

זאת ועוד: דווקא עובדת היותו של החולה קשיש עשויה לסמא את עיניו של הרופא המטפל, ולגרום לו לייחס בעיות בריאות משמעותיות ואף קריטיות לגילו המבוגר של הקשיש, או למחלות הרקע שלו, האופייניות לגיל הזיקנה (ההגדרה המקובלת לקשיש היא אנשים מעל גיל 65). פעמים רבות כתוצאה מאבחנה רשלנית ומוטעית, הקשיש איננו מקבל טיפול בזמן, או איננו מקבל טיפול כלל, וכך נגרם לו נזק לצמיתות, מנכות ועד מוות.

חובת הזהירות של רופא המטפל בקשיש

לאדם הקשיש בד"כ בעיות בריאות וסכנות רפואיות ייחודיות לגילו, שאי התייחסות להן עשויה להוות רשלנות רפואית בטיפול בקשישים. אל לרופא לפטור כלאחר יד קשיש הבא אליו עם בעיה רפואית כזו או אחרת ולייחס אותה לגילו או למחלות הרקע שלו. על הרופא להקשיב היטב לתלונות הקשיש, ולשלול בעיות רפואיות מבסכנות חיים, בטרם המסקנה כי מדובר בתהליכי הזדקנות שכיחים. אנו סבורים כי הגדלת שיעור הפיצוי הנפסק בשל רשלנות רפואית בקשישים, תסייע בהרתעת המערכת הרפואית מפני זלזול בקשיש. לפיכך, אל לבתי המשפט להמעיט בערך הפיצוי הניתן על גדיעת שנות חייו של הקשיש או על הפגיעה באיכות חייו כתוצאה מהרשלנות הרפואית.

מקרים של רשלנות רפואית בטיפול בקשיש

במשך השנים טיפלנו במקרים רבים של רשלנות רפואית סביב טיפול בקשיש. להלן מספר דוגמאות להמחשה:

  • באחד המקרים, הגיעה חולה בת 76 עם רקע של יתר לחץ דם לחדר המיון של אחד מבתי החולים במרכז הארץ, והתלוננה על בלבול, סחרחורת והקאות מזה מספר ימים. בחדר המיון ביצעו לחולה בדיקת CT מוח, שאיבחנה כי אין אוטם (שבץ) או דימום מוחי. הרופא המקבל במחלקה איבחן את החולה כסובלת מדמנציה עם אבחנה משוערת של מחלת מוח על רקע של יתר לחץ דם (אנצפלופתיה היפרטנסיבית). החולה אושפזה במחלקה, ורק כעבור שבועיים, בבדיקת CT מוח חוזרת, התברר כי החולה סבלה מאוטם חריף של המוח, שהוא זה שגרם לבלבול שלה (אוטם שכזה עשוי שלא להיראות ב-CT הראשוני, טרם נפרץ מחסום הדימום). את הנזק שגרם למוחה השבץ, כבר לא ניתן היה לתקן. במקרה זה, גילה המבוגר של החולה הביא את הרופא לחשוב כי הבלבול שלה הוא על רקע של דמנציה (אבחנה רשלנית, לאור העובדה שהבלבול היה אירוע חריף ופתאומי שהחל ימים ספורים לפני הגעתה של החולה למיון, ולא תהליך כרוני וממושך), ומחלת הרקע שלה של יתר לחץ דם הביאה את הרופא לשער כי הבלבול נובע מיתר לחץ הדם (בעוד שלחץ דם גבוה מהווה דווקא סימן אזהרה להתרחשותו של אוטם מוחי). בפועל, סבלה החולה מאוטם (שבץ) איסכמי, ונגרם לה נזק מוחי לצמיתות.
  • מקרה נוסף בן טיפלנו עסק באירוע לבבי שחווה קשיש, לאחר שמספר שבועות קודם לכן התלונן אצל רופא המשפחה שלו בקופת החולים על כאבים ולחץ בחזה. הרופא התעלם מהתלונות ולא הפנה הקשיש לבירור הנדרש- וכך – באין מפריע- פיתח הקשיש מספר שבועות לאחר מכן אירוע לבבי (התקף לב) שגרם לו נזק.

מבחינת הדין – חייו של קשיש שווים פחות

יצוין, ובצער רב אומרים אנו זאת, שלעתים, גם לאחר שמוגשת תביעה בשמו של הקשיש שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית, ואפילו לאחר שבית המשפט השתכנע שאכן, ללא ספק, רשלנות רפואית בטיפול היא שגרמה לנזקיו של הקשיש, היחס המזלזל שהיה מנת חלקו של הקשיש מצידו של הרופא המטפל, מוחלף ביחס לא אוהד מצידו של הדין החל על תביעות רשלנות רפואית ובתוך כך העובדה שלפי הדין "חייו של גבר צעיר ובריא שווים יותר כלכלית מחייו של קשיש". הדבר בא לידי ביטוי בגודל הפיצוי הנפסק לקשיש (לרבות במקרים שבהם הרשלנות הרפואית גרמה למותו של הקשיש, ומשפחתו היא זו שתובעת את הפיצוי). ראוי לצאת נגד מגמה זו. לעניין זה יפים דבריו של פרופ' מנחם אלון, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, באחד מפסקי הדין שכתב:

"כלל גדול ויסוד מוסד בעולמה של הלכה כי חיי אדם המה מן הדברים שאין להם שיעור, הן מבחינת ערכם, והן מבחינת אורכם. חיי אדם אינם ניתנים למידה ולמשקל, וכל שנייה של חיי אנוש ערכה הסגולי כחיים של שנים רבות וארוכות".

סיבה מרכזית לתביעות רשלנות רפואית בטיפול בקשישים- אי מניעת נפילות בעת אשפוז בבית חולים

נושא מרכזי בהקשר של רשלנות רפואית בטיפול בקשישים, שהגיע לא אחת לפתחם של בתי המשפט בארץ, הוא הנושא של מניעת נפילות של קשישים המאושפזים בבתי החולים. הפרקטיקה המקובלת כיום בכל בתי החולים בארץ, וזאת בהתאם להנחיות מינהל הסיעוד של משרד הבריאות, היא לקיים אומדן סיכון לנפילה בכל קבלה של חולה קשיש לאשפוז. עצם היותו של החולה קשיש (מעל גיל 65) מהווה גורם סיכון כשלעצמו לנפילה מהמיטה במהלך האשפוז, ולכך יכולים להתווסף גורמי סיכון נוספים כמין (יותר בנקבות מאשר בזכרים), היסטוריה של נפילות בעבר, חוסר תחושתי, חולשה ועוד. באם אכן נמצא הקשיש בעל סיכון גבוה לנפילה מהמיטה, חובה לנקוט באמצעים למניעת הנפילה, כגון הרמת דפנות המיטה, מיקום המיטה בסמוך לעמדת האחיות, שמירה צמודה על ידי איש בטחון, בקשה מבני המשפחה של הקשיש לשהות ליד מיטתו לצורך השגחה, ובמקרים קיצוניים של חולה מבולבל או שאיננו בקו הבריאות הנפשית, ואשר יכול לטפס בכוחות עצמו מעל למעקה המורם- קשירתו של החולה למיטה. בפועל, לצערנו, על אף הסיכון הגבוה לנפילות בקשישים (לפי נתוני משרד הבריאות, כ-30% מאוכלוסיית הקשישים נופלים לפחות פעם בשנה), לא תמיד נמנעת נפילתו של הקשיש במהלך האשפוז, ולעיתים ינבע הדבר כתוצאה מרשלנות רפואית. נפילה של קשיש יכולה להיות הרת אסון מבחינת ההשפעה על איכות חייו- בשונה מאדם "רגיל", בחלק ניכר מהמקרים של נפילות קשישים, נגרמים חבלה או שבר, שהם והטיפול בהם כרוך בשינויים מנטליים ותפקודיים קיצוניים אצל הקשיש. חבלה כתוצאה מנפילה אצל קשיש מגבירה גם את השכיחות להשמתו במוסד סיעודי.

נפילות קשישים- אפשר למנוע את הנפילה הבאה (מתוך אתר משרד הבריאות)

מה לעשות במקרה של נזק בשל טיפול רפואי רשלני בקשיש  ?

קשישים עלולים כאמור ליפול בעת אשפוז בבית חולים בשל אי נקיטת אמצעים למניעת הנפילה על ידי הצוות המטפל. התעלמות כלאחר יד מתלונות הקשיש בביקורו אצל רופא המשפחה או בחדר המיון, אי הפניה לביצוע בירור מקיף לשלול מחלות מסכנות חיים, אלו ועוד עשויים לזכות הנפגע בפיצוי עבור נזקיו. על מנת לממש הזכאות לפיצוי כספי, המלצתנו היא שבכל מקרה של חשד לרשלנות בטיפול בקשיש שגרמה לו לנזק גוף, לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית.

איך מומלץ לבחור עורך דין רשלנות רפואית ? 4 טיפים שיעזרו לך לדעת איך לבחור עורכי דין לרשלנות רפואית- לחצ/י על הקישור

4 טיפים מועילים לבחירת עורכי דין לרשלנות רפואית
למידע נוסף ראה גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה