רשלנות רפואית במעקב הריון
על רופא הנשים, האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, מוטלות במסגרת מעקב ההריון, חובות שונות, על מנת להבטיח ככל שניתן סיום הריון מוצלח- הן מצד האישה והן מצד היילוד. מהן החובות המוטלות מבחינה משפטית על רופא נשים העוקב אחר הריונה של אישה הרה ומתי מתעורר חשש שהתרחשה רשלנות רפואית במעקב ההריון – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים
דקה וארבעים שניות על רשלנות רפואית בהריון מאת עורך דין אביחי דר
אי הפנייה לבדיקות הנדרשות בהריון
בהתאם להמלצות "נייר העמדה" של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ולהמלצות משרד הבריאות, קיים סל בדיקות סטנדרטיות שיש לבצע במהלך הריון "רגיל" (כל הריון הוא בחזקת הריון שאינו הריון בסיכון, בהיעדר מידע מוקדם לגורם סיכון של האם או העובר וכל עוד שלא חל שינוי של המהלך התקין בהריון עצמו).
סל הבדיקות המקובלות בהריון כולל בין היתר: בדיקות דם למטרות שונות כמו הערכת הסיכון לתסמונת דאון, בדיקות שתן, בדיקות אולטרסאונד למטרות שונות (סקירות אנטומיות/ סקירת מערכות / סקירה מכוונת, פרופיל ביופיזיקלי, מעקב גדילה, מעקב תנוחת העובר, שקיפות עורפית וכו'), דיקור מי שפיר או סיסי שליה לבדיקת כרומוזומים ושלילת תסמונות גנטיות כמו תסמונת אדוארדס, ניטור לב העובר, ניטור צירים ועוד. חלק מהבדיקות מבוצעות רק לפי המלצה של רופא מתאים (בדרך כלל רופא גנטיקאי) ורק אם מתעורר בהן צורך.
בהריון בסיכון, מתווספות לבדיקות הבסיס בדיקות נוספות בהתאם לסיכון המדובר בכל מקרה ומקרה.
הפרת החובה להפנות אישה הרה לבצע בדיקות הריון הנדרשות למצבה, עשויה להוות רשלנות בהריון המזכה בפיצוי כספי, אם נגרם בשל כך נזק לאישה ההרה או ליילוד.
אי מסירת מידע לגבי בדיקות הריון נוספות שאינן כלולות בסל השירותים הסטנדרטי
משרד הבריאות מדגיש כי חלק מהבדיקות בהריון "אינן כלולות בסל, אך מומלצות על-ידי משרד הבריאות ואיגודים רפואיים מקצועיים…ניתן לבצע את הבדיקות שאינן כלולות בסל הבריאות באופן פרטי תמורת תשלום או לפעמים במימון חלקי על-ידי ביטוחים משלימים של קופת החולים או ביטוח פרטי".
בעקבות מקרים שהגיעו לפסיקת בתי המשפט בישראל, מוטלת חובה על רופא הנשים האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, ליידע אותה על האפשרות לבצע בדיקות נוספות במסגרת הרפואה הפרטית, מעבר לבדיקות אותן מבצעות קופות החולים במסגרת סל הבריאות הציבורי, גם אם אין צורך מיוחד בבדיקות אלו. בית המשפט העליון עמד על כך כי רצונו של הורה לוודא בריאות העובר בהריון מובן ולפיכך מחייב חובת גילוי רחבה של הרופאים לגבי אפשרויות הקיימות לבירור זה, גם אם מדובר בבדיקות פרטיות, גם אם אין חובה רפואית להפנות לבדיקות אלו.
בפועל, מדובר בדרך כלל במידע על בדיקות נוספות שביכולתן לאתר מומים או מחלות גנטיות בעובר, כמו: בדיקות גנטיות שונות (בדיקות ריצוף אקסומי/גנטי) ובדיקות אולטרסאונד מתקדמות.
במקרים בהם לא נמסר מידע כאמור לאישה ההרה, ובשל כך לא זוהה כי העובר פגוע, ניתן לתבוע פיצויים בשל הפרת חובת היידוע במסגרת תביעה שנקראת "הולדה בעוולה".
עורך דין אביחי דר מסביר על תביעת הולדה בעוולה
אי הפנייה לבדיקות הנדרשות לאור גורם סיכון בהריון
משרד הבריאות והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מדגישים חשיבות המפגש הראשון בהריון של האישה ההרה עם רופא הנשים. משרד הבריאות קובע: "במפגש הראשון שלך עם הרופא לקראת ההריון או במהלכו, יאסוף הרופא מידע רפואי אודותיכם ואודות המשפחה המורחבת שלכם וייקבע אילו בדיקות, טיפולים, התייעצויות וכדומה יש לבצע לקראת ההריון ובמהלכו". בנייר העמדה של האיגוד לגינקולוגיה נרשם כי במסגרת פגישה ראשונית זו לאחר הוכחת ההריון, יפעל רופא הנשים על מנת לזהות גורמי סיכון אצל האישה: "יש לקבל מהאישה ההרה היסטוריה רפואית כללית הכוללת הרגלים ורגישויות שונות, היסטוריה רפואית משפחתית, היסטוריה לגבי מומים, קרבה משפחתית בין בני הזוג ודרגת הקרבה, והיסטוריה מיילדותית – עדכנית. כמו כן יש לברר גורמי סיכון תעסוקתיים והקשר האפשרי לסיבוכי היריון (חשיפה לחומרים טרטוגנים, גורמים מזהמים וכדומה)".
על אף ההמלצות הברורות, נתקלים אנו פעמים רבות בכך שלא נעשה מיפוי גורמי סיכון של אישה הרה ובשל כך לא מתוכנן מעקב ההריון בצורה הנכונה, לא נעשות הבדיקות הנדרשות ולא מזוהה סיכון לאם או לעובר, שלפעמים גם מתממש למרבה הצער.
לפעמים במהלך הריון רגיל, מתגלים ממצאים המציבים את ההיריון בסיכון אך לא ננקטות הפעולות הנדרשות על אף הסיכון שנוצר. למשל מקרה בו רופא נשים מגלה בסקירת מערכות ממצא העלול ללמד על בעיה לבבית של העובר, אך לא מפנה האישה להעמקת הבירור על ידי ביצוע בדיקה מכוונת ללב העובר (אקו לב עוברי). אי הפניה במקרים אלו עשוי להוות רשלנות רפואית ולזכות בפיצוי כספי.
התעלמות מגורמי סיכון בהריון, ואי ביצוע הבירור הנדרש במקרים אלו, עשויים להיחשב לרשלנות רפואית בבדיקות ההריון.
אי העברת מידע בין זרועות הטיפול השונות
משרד הבריאות ממליץ ש"ניהול וריכוז המעקב אחר ההריון יבוצע על ידי גורם אחד. ריבוי מטפלים אינו מבטיח טיפול מיטבי והוא אף עלול להקשות על המעקב והטיפול".
ואכן, מניסיוננו נעיד שלעתים מקורו של הכשל במעקב ההריון הוא בהעברת המידע בין זרועות הטיפול השונות. את בדיקות ההריון השונות מבצעים, בדרך כלל, גורמים שונים: טכנאים מבצעים חלק מבדיקת האולטראסאונד, מומחים בגנטיקה את הייעוץ הגנטי, רופאים המתמחים בביצוע סקירת מערכות את סקירת המערכות וכו'. על הכל אמור לפקח רופא הנשים של האישה, שבאחריותו לרכז ולנהל את מכלול המעקב אחר הריונה של האישה ההרה. לכן, יש לבדוק, וחשוב לשים לב, שהאישה ועוברה לא "נפלו בין הכיסאות". לדוגמה, מצב בו טכנאי האולטראסאונד ציין בדוח הבדיקה ממצא שהצריך ייעוץ גנטי, אולם רופא הנשים לא קרא את ההערה בדוח הבדיקה והמשך הבירור נקטע בשל כך.
מהי עילת התביעה במקרים של רשלנות במעקב הריון ?
ככל שמדובר ברשלנות במעקב ההריון שגרמה היא-עצמה נזק לעובר או לאימו, אז את הנזקים לאמא ניתן לתבוע עד 7 שנים מהאירוע ואת הנזקים ליילוד (למשל נזקי פגות או נזקים לעובר מתרופות שהאם קיבלה בהריונה) – עד הגיעו לגיל 25.
מקרה מיוחד הוא כאשר הרשלנות במעקב ההריון לא גרמה היא-עצמה לנזק, כי אם בשל הרשלנות לא גילו כי מתפתח עובר פגוע עם מומים מולדים/מחלה גנטית, ובשל כך נשללה מההורים האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון. מקרים אלו נידונים במסגרת תביעת הולדה בעוולה. במסגרת תביעות אלו, לאחר שהוכחה התרשלות כלשהי של מי בשרשרת הטיפול הרפואי, יש להוכיח שלו היה מתגלה המום בעובר במהלך ההריון, ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת ההריון בשל מומים בעובר. בתביעת הולדה בעוולה ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה בלבד.
הפיצוי במקרים של רשלנות במעקב הריון
ככל שמדובר בנזק שנגרם לאישה ההרה בשל רשלנות במעקב הריונה, היקף הנזק יקבע את היקף הפיצוי- ככל שהנזק גדול יותר, כך הפיצוי יגדל.
הפיצוי הניתן על מום שלא נתגלה במהלך ההריון עשוי להגיע למיליוני שקלים. ישנן תסמונות גנטיות או מומים מולדים השוללים מהיילוד כל אפשרות לעצמאות כלכלית, תפקודית ובכלל. במקרים שכאלה היקף הנזק הוא גבוה מאוד, מן הגבוהים שיש בתביעות רשלנות רפואית. אובדן ההכנסה של הילד שלא יוכל להשתכר באופן מלא במומו, כמו גם הוצאות מחייתו, עזרה לה יזדקק, אביזרים וטיפולים רפואיים ועלויות צרכיו הנוספים בשל מומיו, בין היתר, עלויות דיור מותאם, רכב נכים, נהג בשכר, מטפל צמוד וכו'- כל אלו נדרשים במסגרת הפיצוי בתביעה. בנוסף, סכום נכבד נפסק במקרים של רשלנות בבדיקת הריון שהביאה ללידת ילד עם מום, עבור כאב וסבל, צער ועוגמת נפש. כל אלו כאמור נפסקים להורי הילד עבור מצבו במסגרת העילה של "הולדה בעוולה".
תביעה בשל רשלנות רפואית בהריון שהביאה ללידת ילד עם מום/תסמונת (הולדה בעוולה), מתיישנת בתוך 7 שנים מיום לידתו. איחור בהגשת התביעה במועד, יגרור על פי רוב דחייתה על הסף, גם אם הרשלנות ברורה לכל 4,300,000 ש"ח פיצויים בשל לידת ילד עם תסמונת דיג'ורג' >
