רשלנות רפואית במעקב הריון

רבות הן הבדיקות הניתנות כיום לביצוע במסגרת ההריון. רובן ככולן נעשות על מנת להבטיח שלום העובר ו/או האישה ההרה. על רופא הנשים, האחראי על מעקב ההריון של האישה הרה, מוטלות במסגרת מעקב ההריון, חובות שונות על מנת להבטיח ככל שניתן סיום הריון מוצלח- הן מצד האישה והן מצד היילוד. מהן אותן חובות המוטלות על רופא נשים העוקב אחר הריונה של אישה הרה ומתי מתעורר חשש שהתרחשה רשלנות רפואית במעקב ההריון – עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים

החובה להפנות אישה הרה לביצוע סל הבדיקות המקובלות

ישנם הריונות בסיכון גבוה ויש הריונות "רגילים". אלו וגם אלו כרוכים כיום בביצוע סל בדיקות.

בהריון רגיל שאינו בסיכון, סל הבדיקות הסטנדרטיות הוא בהתאם להמלצות "נייר העמדה" של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ולהמלצות משרד הבריאות. אלו כוללות בין היתר: בדיקות דם למטרות שונות, בדיקות שתן, בדיקות אולטרסאונד למטרות שונות (סקירות אנטומיות (סקירת מערכות / סקירה מכוונת), פרופיל ביופיזיקלי, מעקב גדילה, מעקב תנוחת העובר, שקיפות עורפית וכו'), תבחין משולש, דיקור מי שפיר, סיסי שליה, ניטור לב העובר, ניטור צירים ועוד.

בהריון בסיכון, מתווספות לבדיקות הבסיס בדיקות נוספות בהתאם לסיכון המדובר בכל מקרה ומקרה.

מלבד סל הבדיקות הסטנדרטי, קיימת כיום אפשרות לבצע בדיקות נוספות, משוכללות יותר ומפורטות יותר, על מנת לקבל עוד מידע על מצבו של התינוק שבדרך. בדרך כלל, מדובר בבדיקות המבוצעות במסגרת הרפואה הפרטית (בתשלום).

בין אם מדובר במעקב הריון רגיל, ובין אם במעקב "הריון בסיכון", קיימת חובה בסיסית על רופא הנשים העוקב אחר האישה ההרה, להפנותה לבדיקות הנדרשות למצבה.

הפרת החובה להפנות אישה הרה לבצע בדיקות הריון הנדרשות למצבה, עשויה להוות רשלנות רפואית בהריון המזכה בפיצוי כספי, אם נגרם בשל כך נזק לאישה ההרה או ליילוד.

החובה ליידע אישה הרה על קיומן של בדיקות נוספות הניתנות לביצוע באופן פרטי

בעקבות מקרים שהגיעו לפסיקת בתי המשפט בישראל, בין היתר בשלהי שנות השמונים ובמהלך שנות ה-90, כמו גם בשנים האחרונות (פסקי הדין בעניינים ברמן, סידי וה-X השביר), מוטלת חובה על רופא הנשים האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, ליידע אותה על האפשרות לבצע בדיקות נוספות במסגרת הרפואה הפרטית, מעבר לבדיקות אותן מבצעות קופות החולים במסגרת סל הבריאות הציבורי. במקרים בהם לא נמסר מידע כאמור לאישה ההרה, ובשל כך לא זוהה כי העובר פגוע או נגרם לאישה עצמה נזק, יכולה להיות עילת תביעה לפיצויים בשל הפרת החובה למסור המידע.

החובה להפנות לביצוע בדיקות או ייעוצים בשל נתון הקשור בבני הזוג או ממצא שהתגלה בבדיקות

בחלק מהמקרים, הרשלנות בבדיקות ההריון מתבטאת בכך שעל אף קיומו של מצב או ממצא המחייב בירור, לא מופנית האישה להמשך הבירור הנדרש. לדוגמה- נתון הקשור באישה ההרה או בבן זוגה, כגון פגם גנטי במשפחה, שלא זוכה להתייחסות ולא מוביל כנדרש לייעוץ גנטי. דוגמה נוספת היא מקרה בו רופא נשים מגלה בסקירת מערכות ממצא העלול ללמד על בעיה לבבית של העובר, אך לא מפנה האישה להעמקת הבירור על ידי ביצוע בדיקה מכוונת ללב העובר (אקו לב עוברי). אי הפניה במקרים אלו עשוי להוות רשלנות רפואית ולזכות בפיצוי כספי.

אי העברת מידע בין זרועות הטיפול השונות

לעתים מקורו של הכשל במעקב ההריון הוא בהעברת המידע בין זרועות הטיפול השונות. את בדיקות ההריון השונות מבצעים, בדרך כלל, גורמים שונים: טכנאים מבצעים את חלק מבדיקת האולטראסאונד, מומחים בגנטיקה את הייעוץ הגנטי, רופאים המתמחים בביצוע סקירת מערכות את סקירת המערכות וכו'. על הכל אמור לפקח רופא הנשים של האישה, שבאחריותו לרכז ולנהל את מכלול המעקב אחר הריונה של האישה ההרה. לכן, יש לבדוק, וחשוב לשים לב, שהאישה ועוברה לא "נפלו בין הכיסאות". לדוגמה מצב בו טכנאי האולטראסאונד ציין בדוח הבדיקה ממצא שהצריך ייעוץ גנטי, אולם רופא הנשים לא קרא את ההערה בדוח הבדיקה והמשך הבירור נקטע בשל כך.

מהי עילת התביעה במקרים של רשלנות במעקב ההריון ?

בהקשר זה יש להבחין בין המקרים השונים. ככל שמדובר ברשלנות שגרמה נזק פוזיטיבי לעובר או לאימו, אזי התביעה היא כרגיל במקרים של רשלנות רפואית בשל גרימת הנזק עצמו. אם מדובר בנזק ליילוד, למשל בשל מתן תרופה אסורה לאימו ההרה במהלך ההריון ופגיעה בשל כך בעובר עצמו, אזי ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25. אם הפגיעה היא באישה ההרה, אזי ניתן לתבוע בשל כך עד 7 שנים מהאירוע שגרם לנזק.

מקרה מיוחד- תביעת הולדה בעוולה

מקרה מיוחד הוא כאשר הרשלנות במעקב ההריון לא גרמה לנזק פוזיטיבי, כי אם בשל הרשלנות לא גילו כי מתפתח עובר פגוע ובשל כך נשללה מההורים האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון. מקרים אלו נידונים במסגרת תביעת הולדה בעוולה. במסגרת תביעות אלו, לאחר שהוכחה התרשלות כלשהי של מי בשרשרת הטיפול הרפואי, יש להוכיח שלו היה מתגלה המום בעובר במהלך ההריון, ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת ההריון בשל מומים בעובר.

בפסק דין עקרוני וחשוב שיצא בשנת 2012 מלפני בית המשפט העליון, שונתה הלכה שהייתה נוהגת במדינת ישראל במשך כ-30 שנה ("הלכת זייצוב"), ונקבע, שבמקרים של רשלנות רפואית בהריון שהביאו ללידת ילד בעל מום, לילד עצמו אין זכות תביעה על כך שנולד (בעיקר בשל הבעייתיות המוסרית לדעת בית המשפט שבטיעון של אותו ילד: "טוב מותי מחיי"), וזכות התביעה היא של ההורים בלבד. עם זאת, ניתן לומר שהשינוי בהלכה הוא סמנטי, שכן הפיצוי בסופו של דבר נותר, פחות או יותר, אותו פיצוי, ורק הכיס שאליו הוא מגיע משתנה. בית המשפט העליון התבטא באופן דומה כשהתייחס להלכה החדשה ("הלכת המר"), באומרו כי פסק הדין סך הכל "המיר" את זכות התביעה של הילד אל הוריו. עם זאת, חשוב לשים לב שלא כך הדבר ביחס לתקופת ההתיישנות בתביעות הולדה בעוולה- אם בעבר, עד הלכת המר, ניתן היה לתבוע פיצויים עד הגיעו של היילוד לגיל 25, כיום, משעילת התביעה היא של ההורים- ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה.

דקה וארבעים שניות על רשלנות רפואית בהריון מאת עורך דין אביחי דר

הפיצוי במקרים של רשלנות במעקב הריון

ככל שמדובר בנזק שנגרם לאישה ההרה בשל רשלנות במעקב הריונה, היקף הנזק יקבע את היקף הפיצוי- ככל שהנזק גדול יותר, כך הפיצוי יגדל [להרחבה ראה איך מחשבים הפיצויים ברשלנות רפואית].

הפיצוי הניתן על מום שלא נתגלה במהלך ההריון עשוי להגיע למיליוני שקלים. ישנן תסמונות גנטיות או מומים מולדים השוללים מהיילוד כל אפשרות לעצמאות כלכלית, תפקודית ובכלל. במקרים שכאלה היקף הנזק הוא גבוה מאוד, מן הגבוהים שיש בתביעות רשלנות רפואית. אובדן ההכנסה של הילד שלא יוכל להשתכר באופן מלא במומו, כמו גם הוצאות מחייתו, עזרה לה יזדקק, אביזרים וטיפולים רפואיים ועלויות צרכיו הנוספים בשל מומיו, בין היתר, עלויות דיור מותאם, רכב נכים, נהג בשכר, מטפל צמוד וכו'- כל אלו נדרשים במסגרת הפיצוי בתביעה. בנוסף, סכום נכבד נפסק במקרים של רשלנות בבדיקת הריון שהביאה ללידת ילד עם מום, עבור כאב וסבל, צער ועוגמת נפש. כל אלו כאמור נפסקים להורי הילד עבור מצבו במסגרת העילה של "הולדה בעוולה".

נדגיש שוב כי תביעה בשל רשלנות רפואית בהריון שהביא ללידת ילד עם מום/תסמונת (הולדה בעוולה), מתיישנת בתוך 7 שנים מיום לידתו. איחור בהגשת התביעה במועד, יגרור על פי רוב דחייתה על הסף, גם אם הרשלנות ברורה לכל.

מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין ?

אנו בדעה כי בכל מקרה בו הסתיים ההריון עם נזקים לאישה ההרה או עם לידת ילד פגוע, מומלץ לפנות לעורך דין על מנת שיבדוק האם קיימת זכות במקרה זה לפיצויים בשל רשלנות בהריון. אמנם, לפעמים מדובר במקרים בלתי נמנעים, אולם תשובה לשאלה האם התרשלות במעקב ההריון היא היא הגורם לנזק, יכולה להינתן אך ורק לאחר עיון במלוא הגיליונות והבדיקות ממהלך ההריון ובחינת המקרה לפרטיו על ידי עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.

4,300,000 ש"ח פיצויים בשל לידת ילד עם תסמונת דיג'ורג' >

למידע וקישורים נוספים:

יצירת קשר

לפניה מהירה