215,000 ש"ח פיצוי על לידה שקטה עקב איחור באבחון מומים

נסיבות התביעה: אי-אבחון היפוך איברים בסקירה המוקדמת

לפי הספרות הרפואית, בדיקת אולטראסאונד בשליש השני ואילך מחייבת אנליזה מדוקדקת של מנח העובר ומיקום איברי הבטן ובית החזה. כאשר מתגלים מומים המצדיקים הפסקת הריון, הפרוצדורה המועדפת בשלבים מוקדמים (עד שבוע 21-22) היא גרידה כירורגית (D&E), בעוד שבשלבים מתקדמים נדרשת השראת לידה לאחר הזרקת חומר קטלני לעובר ולידת עובר ללא רוח חיים (לידה שקטה).

במקרה הנדון, התובעת עברה סקירת מערכות מוקדמת בשבוע 15 אצל רופא נשים, אך מצב של סיטוס אינברסוס (היפוך איברים חלקי, שבו הקיבה בצד ימין והלב במקומו השמאלי) לא זוהה. הממצאים התגלו רק בסקירה המורחבת בשבוע 22. בשל האיחור באבחנה, נמנעה מהתובעת האפשרות לעבור גרידה מוקדמת, והיא נאלצה לעבור בשבוע מתקדם לידה שקטה.

טענות התביעה: אי גילוי ממצא בולט בסקירה ומניעת האפשרות לבצע גרידה

התביעה ביססה את עילתה על שורת מחדלים רשלניים:

01

החמצת ממצאים בסקירת מערכות

אי-זיהוי היפוך איברים חלקי (קיבה בצד ימין ולב בשמאל) בסקירת המערכות המוקדמת בשבוע 15 מעיד על רמות מיומנות וזהירות בלתי סבירות.

רשלנות רפואית בסקירת מערכות

02

שלילת האפשרות לבצע גרידה

העיכוב באבחנה מנע מהתובעת לעבור הפסקת הריון שגרתית יחסית באמצעות גרידה.

03

גרימת נזק נפשי עקב לידה שקטה

בשל באיחור נכפתה על התובעת לידה שקטה, המלווה בטראומה נפשית משמעותית.

טענות ההגנה: התנהלות מקצועית וגילוי לפי פרוטוקול

הנתבעים דחו את טענות התביעה והציגו את קו ההגנה הבא:

• ביצוע סקירה תקינה: לטענת ההגנה, סקירת המערכות המוקדמת בוצעה במלואה ובהתאם לפרקטיקה המקובלת באותה עת ולא מדובר ברשלנות בהריון.
• גילוי במועד סביר: הנתבעים טענו כי ממצאים אנטומיים מסוימים עשויים להתגלות או להשתנות במהלך ההתפתחות, ולכן גילויים בשבוע 22 עומד בסטנדרט הרפואי.
• הצדקת הטיפול שנבחר: נטען כי מרגע שהתגלה המצב בסקירה המאוחרת, ההמלצה על הפסקת הריון וסגנונה נעשו בהתאם למצב הרפואי והחוקי.

הפרכת טענות ההגנה: היפוך איברים הוא ממצא שחובה לזהות בסקירה

התביעה הפריכה את טענות ההגנה באמצעות חוות דעת של רופא מומחה פרופסור למיילדות וגינקולוגיה:

1. אבחנה קלה לזיהוי: המומחה הבהיר כי היפוך חלקי שבו הלב והקיבה אינם באותו צד הוא ממצא בולט שאינו משתנה, וחובה היה לעלות עליו כבר בשבוע 15.
2. קשר ישיר למחדל: הודגש כי אלמלא הרשלנות באבחון המוקדם, התובעת לא הייתה נקלעת למצב המחייב לידה שקטה.

תוצאת ההליך: 215,000 ש"ח פיצוי על לידה שקטה עקב מחדל אבחוני

לאחר ניהול הליך גישור, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו פוצתה התובעת בסכום כולל של 215,000 ש"ח פטורים ממס.

חישוב הפיצוי: התמקדות בעוגמת נפש ובטראומה הנפשית

הפיצוי בגין הרשלנות הרפואית התבסס רובו ככולו על ההשלכות של הטראומה הנפשית של הלידה השקטה על התובעת ושיקף נזק לא ממוני של כאב וסבל, צער ועוגמת נפש.