רשלנות רפואית בסקירת מערכות בהריון

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים על רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות העובר בהריון- מהן הטעויות הנפוצות במקרים אלו, האם כל מום שלא מתגלה בסקירת המערכות הוא תולדה של התרשלות בביצוע בדיקה, עד מתי אפשר לתבוע פיצויים בשל אי זיהוי מומים בסקירת מערכות העובר ומתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי

ההתפתחות הטכנולוגית לא דילגה על תחום בדיקות האולטרה סאונד לנשים הרות. מכשירי הבדיקה מתחדשים בקצב מהיר ואיתם הרזולוציה הגבוהה והיכולות לגלות ולאבחן ממצאים שבעבר לא ניתן היה לראותם. מכוני הבדיקה מציעים לנשים הרות סקירות רחבות היקף בשלל מימדים וההורים שבדרך יעשו לרוב ככל אשר לאל ידם, על מנת לוודא כי הילד המיוחל מתפתח בצורה תקינה (יש יגידו אף מעבר למקובל במדינות אחרות ויש הטוענים כי בישראל מחפשים ההורים אחר התינוק המושלם).

בין כך או בין כך, מקובל וידוע כי על אף ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה וריבוי הבדיקות, בדיקת אולטרה סאונד לסקירת מערכות תקינה עדיין איננה מהווה "שטר ביטוח" ללידת ילד בריא – עדיין ישנם מומים שלא ניתן לגלות בסקירת המערכות. לכן, לא כל לידת ילד בעל מום, לאחר שנעשתה בהריון סקירת מערכות, מלמדת על רשלנות רפואית.

האם יש חובה להפנות אישה לסקירת מערכות בהריון ?

ההחלטה אם לבצע סקירת מערכות בהריון, היא החלטה של האישה ההרה. יחד עם זאת, מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההריון של האישה, ליידע אותה לגבי בדיקות ההריון המומלצות, לרבות האפשרות לעבור סקירה אנטומית של מערכות העובר על ידי אולטרה-סאונד.

במסגרת בדיקות ההריון המומלצות על ידי משרד הבריאות, מומלץ לבצע "סקירת מערכות מוקדמת" באולטראסאונד לאיתור מומים מולדים או חריגות מבניות בעובר, בין השבועות 13-17. בדיקה זו אינה בסל (אם כי חלק מקופות החולים מעניקות אותה ללא עלות למטופלות שלהן).

משרד הבריאות ממליץ לאישה הרה לעבור סקירת מערכות נוספת, בין השבועות 20-23 על מנת לשלול מומים מולדים ו/או חריגות במבנה העובר. סקירה זו מבוצעת ברגיל בכל הריון והיא כלולה בסל השירותים, נקראת "סקירה בסיסית" וכוללת את רשימת האיברים המומלצים על ידי משרד הבריאות.

ניתן לבצע סקירת מערכות גם בשליש השלישי של ההריון ("סקירה שלישית"), בין אם בשל רצון האישה ההרה ובין אם מתעורר צורך לכך (באותה מידה יכול להתעורר צורך לבצע בדיקה מכוונת לאיבר מסוים), אם כי בשלב מתקדם זה של ההריון עלול להיווצר קושי להדגים איברים מסוימים (בין היתר בשל מנח העובר וגודלו, כמות מי השפיר וכו').

הן בנייר העמדה של החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה והן בחוזר משרד הבריאות, נקבע כי מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, לעקוב אחר תוצאות סקירת המערכות ולהפנות האישה להמשך בירור בהתאם לצורך ולהמלצות. המלצות אלו של האיגודים המקצועיים חופפות להנחיות פסיקות בית המשפט העליון בנושא זה.

מהי רשלנות רפואית בסקירת מערכות בהריון ?

החוק אינו מגדיר מהי רשלנות בסקירת מערכות בהריון, כי אם מתייחס באופן כללי לרשלנות של העוסק במשלח יד – בתוך כך רופאים. החוק מגדיר רשלנות כהתנהלות בצורה שאינה עומדת במבחן הרופא הסביר- הרופא הסביר הוא אותו רופא שפועל בהתאם לכללים המקצועיים המחייבים, בצורה סבירה ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחום.

רשלנות בסקירת מערכות בהריון יכולה להתרחש בכמה אופנים: הרשלנות יכולה לקרות בשל כשל בהעברת מידע. הרשלנות יכולה להתרחש בבדיקה עצמה בשל מיומנות ירודה והרשלנות יכולה להתרחש גם בשל אי ביצוע הבירור הנדרש לאחר שגולו ממצאים בסקירת המערכות. נתייחס למקרים אלו בפני עצמם:

רשלנות בסקירת מערכות בהריון - הפרת חובת היידוע

כפי שצוין לעיל, קיימת חובה על הרופא האחראי על מעקב ההריון של האישה ההרה, ליידע אותה לגבי בדיקות ההריון השונות- בתוך כך סקירת מערכות. חובת היידוע הינה רחבה למדי וכוללת חובה להסביר על ההבדלים בין הבדיקות השונות, כולל אלו שניתנות לביצוע באופן פרטי בלבד.

קיימת גם חובה על הרופא שמבצע סקירת המערכות, ליידע האישה בממצאים השונים שהתגלו, לציידה בדוח מתאים ובמקרים מסוימים אפילו ליצור קשר עם הרופא המטפל של האישה ההרה ולדווח לו ישירות על הממצאים.

במקרים בהם בשל הפרת חובת היידוע, לא בוצעה סקירת מערכות או שממצאי הסקירה לא הועברו הלאה ו"נפלו בין הכיסאות", יכול וימצא בית המשפט כי מדובר ברשלנות רפואית בסקירת מערכות.

רשלנות בסקירת מערכות - החמצת מומים מולדים / סימנים רכים

בקבוצת מקרים זו נכללים כל אותם מצבים בהם בוצעה סקירת מערכות במיומנות ירודה, ובשל כך הוחמצו מומים בעובר או סימנים העלולים לרמז על תחלואה של העובר ("סימנים רכים"). אמנם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, עדיין לא הכול ידוע ולא הכול ברור לרופאים, ולכן עדיין ישנם מצבים שלא ניתן לגלותם גם עם מכשיר האולטרה סאונד המשוכלל ביותר, וגם בידיים מיומנות וטובות.

יחד עם זאת, נתקלים אנו במקרים בהם בדיקת האולטרה סאונד בהריון לא בוצעה בצורה המקובלת ולא אותרו ממצאים אשר חייבו המשך בירור, כולל הפניה לייעוץ גנטי וביצוען של בדיקות וסקירות נוספות אשר היו מובילות להפסקת ההריון באופן יזום. ישנם ילדים שנולדים עם מומים או תסמונות גנטיות אשר ידוע כי ניתן וצריך היה לאתרם בבדיקות האולטרה סאונד שנעשו במהלך ההריון, אלמלא הרשלנות רפואית בהריון, כשהילד היה עוד עובר מתפתח ברחם.

רשלנות רפואית בסקירת מערכות - אי ביצוע המשך בירור

בקבוצת המקרים השלישית כלולים כל אותם מצבים בהם כן התגלו בבדיקת האולטרה סאונד ממצאים המחייבים המשך בירור, אך לא ננקטו הפעולות המתחייבות עקב חוסר תשומת לב או חוסר מקצועיות של הרופא שזיהה הממצאים. מלבד מומים מולדים, עלולים להתגלות בסקירת המערכות "סימנים רכים" – הכוונה לממצאים שהם אינם בבחינת מומים אבל כן קשורים עם עלייה מסוימת בסיכון לתחלואה של העובר, לקיומם של מומים אחרים שלא ניתנים לגילוי בשלב העוברי, כגון פיגור שכלי או עם עלייה בסיכון לתסמונת גנטית.

התעלמות מממצאים "רכים" שכאלו, קל וחומר ממומים מולדים, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית.

מי תובע ועד מתי אפשר לתבוע בשל לידת ילד עם מומים / תסמונת גנטית ?

עילת התביעה במקרים של רשלנות בסקירת מערכות בהריון מותנית בעמידה במספר תנאים: תנאי ראשון אך לא יחיד הוא התרשלות בסקירת המערכות (כפי שתיארנו למעלה). בשלב השני צריך להוכיח שאילולא הרשלנות, היה המום מתגלה וועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת הריון. חשוב לציין שבישראל ניתן להפסיק הריון עד סופו, בכפוף לאישור מתאים של ועדה להפסקת הריון. אם כל האמור הוכח, קמה זכות תביעה להורים של הילד הפגוע בעילה של "הולדה בעוולה".

הזכות לתבוע פיצויים במקרים של לידת ילד בעל מום ו/או עם תסמונת גנטית, מתיישנת בתוך 7 שנים מיום הלידה. משכך, מומלץ לא להתמהמה ולפנות לייעוץ בהזדמנות הראשונה. תהליך בירור המקרה והכנת התביעה עשוי להימשך חודשים ארוכים -איחור בהגשת התביעה במועד יוביל לדחייתה מטעם זה.

תביעת הולדה בעוולה- מהי ? מי תובע ומהו הפיצוי במקרים אלו ? >

מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין ?

מאחר שבישראל אין חובת דיווח למטופלים על טעויות שנעשו במהלך המעקב והטיפול הרפואי, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין בכל מקרה בו על אף שנעשתה סקירת מערכות בהריון, נולד ילד עם מומים או עם תסמונת גנטית. כפי שציינו, אמנם לא כל מום או תסמונת ניתן לגלות בסקירת המערכות, אך כל מקרה שכזה מצריך בירור על מנת לא לאבד הזכות לתבוע פיצויים עבור הילד הפגוע.

עצות לבחירת עורך דין לרשלנות רפואית

קרא/י איך לבחור עו"ד לרשלנות רפואית

מידע נוסף וקישורים רלוונטיים:

יצירת קשר

לפניה מהירה
דילוג לתוכן