רשלנות רפואית בשל אי גילוי מומים מולדים במהלך ההריון
עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי ניתן לתבוע פיצויים במקרים של רשלנות רפואית בשל אי גילוי מומים מולדים בעובר, מהם המקרים השכיחים שמובילים לתביעות בשל אי גילוי מומים מולדים במהלך ההיריון ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי במקרה של לידת ילד עם מומים שלא אובחנו במהלך ההריון
מהו היקף החובה לגלות מומים מולדים בעובר במהלך ההיריון ?
בשנים האחרונות חלות התפתחויות רבות בתחום רפואת האם והעובר ובתוך כך בבדיקות הסקר לזיהוי מומים בעובר.
מכשירי האולטרה סאונד הולכים ומשתכללים, מכוני הבדיקה הפרטיים יסקרו כל איבר קיים תמורת תשלום מתאים, וההורים שבדרך, מצידם, יעשו ככל אשר לאל ידם (או יותר נכון עומק כיסם), על מנת לוודא כי העובר מתפתח בצורה תקינה לקראת לידת ילד בריא ללא מומים מולדים.
לפעמים, בשל התרשלות, לא מתגלה כי העובר לוקה במומים. במצב שכזה, יכולים ההורים, בתנאים מסוימים, לתבוע פיצויים כספיים בשל אי גילוי המומים במהלך ההריון ושלילת זכותם לפנות לוועדה להפסקת הריון. תביעה זו ידועה בשם "הולדה בעוולה".
יחד עם זאת, למרות ההתקדמות הרבה בתחום, עדיין אין אף בדיקה המסוגלת לשלול במאת האחוזים קיומם של מומים מולדים בעובר. לכן, חשוב להבין שגם אם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות במהלך ההיריון בצורה טובה ומקצועית, לא כל לידת ילד עם מום מולד מהווה רשלנות רפואית בהריון.
מהם המקרים שייחשבו לרשלנות בשל אי גילוי מומים בעובר ?
ביצוע בדיקות סקר בהריון, כמו למשל סקירת מערכות או דיקור מי שפיר, ברמת מיומנות ירודה, לדוגמא:
- אי גילוי מומים שניתן וצריך לגלותם בסקירת מערכות כמו ספינה ביפידה.
- טעויות בפענוח בדיקות מעבדה / בדיקות גנטיות.
- ביצוע ייעוץ גנטי שגוי.
התעלמות מנתוני האישה ההרה, ובשל כך אי ביצוע הבדיקות הנדרשות בהריון, לדוגמא:
- מקרים בהם צריך היה להפנות האישה ההרה לייעוץ גנטי, למשל עקב קרבה משפחתית בין בני הזוג (בני דודים וכד'), רקע גנטי במשפחה וכו'.
- ממצאים בבדיקות האולטרה סאונד כמו סמנים רכים, שלא בוררו כנדרש.
אי מסירת מידע לאישה ההרה בדבר בדיקות שניתן לבצע במהלך ההיריון המיועדות לשלול מומים מולדים, לדוגמא:
- אי מסירת מידע בדבר מגבלות סקירת המערכות השגרתית המבוצעת ברפואה הציבורית.
- אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת ומפורטת ביותר באופן פרטי, ויתרונה של סקירה זו לעומת הסקירה השגרתית.
- אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע אקו לב עוברי.
- אי הפנייה לסקירת מערכות ו/או שקיפות עורפית ו/או סקר ביוכימי.
- אי מסירת מידע בדבר משמעותם של "סמנים רכים" המתגלים בבדיקות הסקר השונות, כגון: מוקד אקוגני בלב העובר, הרחבת אגני כליה, מעי היפר אקוגני, עיבוי כפל העורף, קיצור עצם הירך.
- אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר גם אם האישה ההרה אינה בקבוצת סיכון.
- אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע בדיקות מעבדה שונות כגון: CMV, חשיבותן ויתרונן.
*מדובר ברשימות חלקיות לצורך דוגמה בלבד.
עד מתי ניתן לתבוע בשל לידת ילד שנולד עם מומים ?
ניתן לתבוע פיצויים בשל לידת ילד עם מומים מולדים שלא התגלו במהלך ההיריון עד 7 שנים מהלידה. איחור מועד הגשת התביעה יוביל על פי רוב לדחיית התביעה מטעם זה.
1,150,000 ש"ח פיצוי בשל אי גילוי מום לב מסוג AV-CANAL בעובר >מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין בשל לידת ילד עם מום מולד ?
ישנם לא מעט מקרים בהם על אף שההורים עשו במהלך ההריון כל הבדיקות הנחוצות ולעיתים אף מעבר לכך, חלקן גם באופן פרטי- נולד עובר עם מומים או תסמונת גנטית, עקב רשלנות רפואית בהריון. פרטי הרשלנות של הרופאים בדרך כלל אינם גלויים לעין בלתי מקצועית, וגם הרופאים לא ממהרים לפרוש בפני ההורים את הטעויות שנעשו, ולפעמים אפילו מטייחים הטעויות.
לכן, בכל מקרה בו נולד ילד עם מומים מולדים או סינדרום גנטי שלא אובחנו במהלך ההריון, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית. במסגרת הבירור יבחן עורך הדין האפשרות להגיש תביעת הולדה בעוולה, בשל אי גילוי המומים בעובר ושלילת זכות ההורים לפנות להפסקת היריון.
חשוב לציין, סכומי הפיצויים הנפסקים בשל לידת ילד עם מומים, הם מהגבוהים מבין תביעות הרשלנות הרפואית ומגיעים בדרך כלל למיליוני שקלים.
