תביעה בשל רשלנות רפואית באבחון התקף לב בחדר מיון

תביעת רשלנות רפואית באבחון התקף לב בחדר מיון שגרמה למות החולה. עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מתארים פרטי התביעה והפיצוי הצפוי

מה הייתה הרשלנות בגינה התקף הלב אובחן באיחור ?

בתביעה נטען כי עיכוב באבחון ובטיפול במטופל בחדר מיון בבית חולים בשרון, גרם למותו בטרם עת (בגיל 59). המנוח, בן 59 בעת האירוע, הופנה בדחיפות לחדר מיון על ידי רופאת המשפחה שלו בקופת החולים, בגלל תלונות על כאבים בחזה וקוצר נשימה. בחדר המיון טופל המנוח על ידי רופא מתמחה שפענח בדיקת אק"ג שנעשתה באופן שגוי, ולא הורה על ביצוען של בדיקות מתאימות על מנת לשלול אצל המנוח אירוע לבבי כפי שהתחייב בנסיבות; המתמחה אפילו לא התייעץ בעניינו של המנוח עם קרדיולוג. רק לאחר למעלה מ-3 שעות מקבלתו של המנוח לבית החולים, הבינו בחדר המיון שהמנוח תחת התקף לב חמור והורו על העברתו לחדר הצנתורים. גם אז נמשכה "גרירת הרגליים" בטיפול במנוח ועברו כשעה וחצי נוספות, עד שהמנוח הוכנס בסופו של דבר לצנתור. בשל כך קרס המנוח בחדר הצנתורים, הונשם והועבר לבית חולים אחר. המנוח לא הצליח להתאושש מהפגיעה האנושה בלבו ולאחר אשפוז של מספר שבועות הוא נפטר.

פרופסור בכיר לקרדיולוגיה קבע: בית החולים התרשל באבחון ובטיפול בהתקף הלב של המנוח

לכתב התביעה צורפה, כמתחייב בהוראות הדין, חוות דעת של פרופ' דן צבעוני, רופא מומחה בכיר לקרדיולוגיה. המומחה עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח וקבע בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי הטיפול במנוח במיון בית החולים היה בלתי תקין בעליל וגרם למותו של המנוח בטרם עת. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות הדעת:

  • התעלמות מגורמי הסיכון של המנוח ומהממצאים הקליניים שהוצגו שלימדו כי המנוח עובר אירוע לבבי חריף:  כבר בקבלתו לחדר המיון היו אצל המנוח סימני מצוקה לבבית שהתבטאו בדופק מואץ מאוד 110 לדקה וריווי חמצן נמוך. לא ברור כיצד למרות הקליניקה המאוד אופיינית למחלת לב, אצל חולה עם ריבוי גורמי סיכון, לא חשד רופא חדר המיון שמדובר באירוע לבבי חריף.
  • בדיקת האק"ג שנעשתה למנוח במיון פוענחה באופן שגוי: תרשים האק"ג שבוצע בקבלה הראה הרמת ST בקיר תחתון עם גלי Q כעדות להתקף לב חריף אותו לא זיהה רופא חדר המיון. אוטם עם הרמת מקטע ST זהו האוטם הגדול והמסוכן ביותר. כל חולה עם אוטם מסוג זה חייב לקבל מיד עם האבחון טיפול במדללי דם ולהיות מועבר במהירות לחדר צנתור כדי לפתוח את העורק החסום, לחדש את זרימת הדם בו ובכך להקטין את הנזק לשריר הלב. מרגע ההגעה של החולה לבית החולים ועד לאבחנת האוטם צריכות לעבור עד 10 דקות. ומרגע הכניסה לבית החולים עד לצנתור צריך שיעברו פחות מ60 דקות במידה שבבית החולים קיים חדר צנתור.
  • המומחה קבע כי קיימת סבירות גבוהה שאילולא הרשלנות בחדר המיון, היה המנוח נותר בין החיים.

מהו הפיצוי הכספי הצפוי בתביעה ?

היקף הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית תלוי בראש ובראשונה בהיקף הנזקים שנגרמו לתובע, לצד נתוניו האישיים. במקרה זה היה המנוח בן 59 במותו, הוא סבל מטרשת עורקים מפושטת ומאוטם לבבי חמור. הוא עבד עד האירוע תמורת שכר מינימום.

אלמנתו – היא התובעת במקרה זה –  דורשת בתביעה פיצוי בגין אובדן הכנסותיו של המנוח בשנות העבודה שנגדעו ("השנים האבודות" בעגה המקצועית), כמו גם פיצוי בגין אובדן שירותי בן זוג, הוצאות קבורה ולוויה, וכן פיצוי בגין הכאב והסבל והקיצור בשנות חייו של המנוח.

כמקובל בתביעות רשלנות רפואית, קיימת סבירות גבוהה שגם תיק זה יסתיים בהסכם פשרה.

3,500,000 ש"ח פיצוי בשל איחור באבחון שבץ מוחי >

מחפש עורך דין לרשלנות רפואית ? כללי אצבע לבחירת עורך הדין המתאים

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מייעצים איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית

קישורים רלבנטיים:

הצהרת מהימנות

מאמר זה נכתב על ידי עורכי דין חברי לשכת עורכי הדין בישראל, המתמחים בנושא המשפטי של המאמר. אנו משתדלים להיות אובייקטיבים, כנים ולא משוחדים בדעותינו, כמו גם להציג הדעות השונות הקיימות, אם קיימות. חלק מהמאמרים מכילים קישורים פנימיים למאמרים אחרים שנכתבו על ידי עורכי הדין וחלק מכילים קישורים למקורות חיצוניים. השתדלנו לבחור מקורות חיצוניים מהימנים ומקובלים בתחום. אנו ממליצים לקרוא את מדיניות הפרטיות והסודיות בה אנו נוקטים בעת השימוש באתר.
לפניה מהירה whatsapp whatsapp