התקף הלב לא אובחן בחדר המיון במשך שעות עד שהחולה קרס

בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות דוח מבדקי איכות למחלקות לרפואה דחופה בישראל (חדרי מיון). הדוח הסתיים עם שלל המלצות, כולל המלצות על נקיטת פעולות על מנת לקצר זמני התגובה ולשפר מערך הצלת החיים וזמינות יועצים ובדיקות מעבדה בחדרי המיון. ואולם, חרף הרצון הטוב נראה כי מסקנות הדוח עדיין לא יושמו, לפחות לא בכל חדרי המיון בישראל, וכי הפער בין הרצוי למצוי גדול. המקרה הבא יעיד על כך: בתביעה שהגישו עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר ב-19.11.19 נטען כי עיכוב באבחון ובטיפול במטופל בחדר מיון בבית חולים בשרון, גרם למותו בטרם עת (בגיל 59). המנוח הופנה בדחיפות לחדר המיון על ידי רופאת המשפחה שלו בקופת החולים, בגלל תלונות על כאבים בחזה וקוצר נשימה. בחדר המיון טופל המנוח על ידי רופא מתמחה שפענח בדיקת אק"ג שנעשתה באופן שגוי וחלקי וגם לא הורה על ביצוען של בדיקות מתאימות על מנת לשלול אצלו אירוע לבבי; אפילו לא התייעץ המתמחה בעניינו של המנוח עם קרדיולוג. רק לאחר למעלה מ-3 שעות מקבלתו של המנוח לבית החולים, הבינו בחדר המיון שהמנוח תחת התקף לב חמור והורו על העברתו לחדר הצנתורים. גם אז נמשכה "גרירת הרגליים" בטיפול במנוח ועברו כשעה וחצי נוספות, עד שהמנוח הוכנס בסופו של דבר לצנתור. בשל כך קרס המנוח בחדר הצנתורים, הונשם והועבר לבית חולים אחר. המנוח לא הצליח להתאושש מהפגיעה האנושה בלבו ולאחר אשפוז של מספר שבועות הוא נפטר. בתביעה טוענת אלמנתו של המנוח לרשלנות של בית החולים שהביאה למות יקירה. התביעה נתמכה כנדרש בחוות דעת רפואית של פרופ' בכיר לקרדיולוגיה.

פרופסור בכיר לקרדיולוגיה קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה כי בית החולים התרשל באבחון ובטיפול בהתקף הלב של המנוח

לכתב התביעה צורפה, כמתחייב בהוראות הדין, חוות דעת של פרופ' דן צבעוני, רופא מומחה בכיר לקרדיולוגיה. המומחה עיין בתיקיו הרפואיים של המנוח וקבע בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי הטיפול במנוח במיון בית החולים היה בלתי תקין בעליל וגרם למותו של המנוח בטרם עת. להלן עיקרי קביעות המומחה בחוות הדעת:

  • התעלמות מגורמי הסיכון של המנוח ומהממצאים הקליניים שהוצגו: "לא ברור כיצד למרות הקליניקה המאוד אופיינית למחלת לב, אצל חולה עם ריבוי גורמי סיכון, רופא חדר המיון לא חשד שמדובר באירוע לבבי חריף, אבחנה אותה היה ניתן לעשות גם ללא כל בדיקת עזר כגון אק"ג או בדיקות דם. כבר בקבלתו לחדר המיון היו אצל המנוח סימני מצוקה לבבית שהתבטאו בדופק מואץ מאוד 110 לדקה וריווי חמצן נמוך".

  • בדיקת האק"ג שנעשתה למנוח במיון פוענחה באופן שגוי: "תרשים האק"ג שבוצע בקבלה הראה הרמת ST בקיר תחתון עם גלי Q כעדות להתקף לב חריף אותו לא זיהה רופא חדר המיון. מן המצופה היה מרופא חדר מיון לקרוא נכון תרשים אק"ג, בפרט כשברקע זועקת אבחנה של אירוע כלילי חריף – התקף לב. ואם הרופא לא בקי דיו או מתקשה בקריאת התרשים, מחובתו להסתייע בקרדיולוגים של בית החולים…".

  • פרופ' צבעוני מסביר מהי המשמעות של אוטם עם הרמת מקטע ST: "זהו האוטם הגדול והמסוכן ביותר. כל חולה עם אוטם מסוג זה חייב לקבל מיד עם האבחון טיפול במדללי דם ולהיות מועבר במהירות לחדר צנתור כדי לפתוח את העורק החסום, לחדש את זרימת הדם בו ובכך להקטין את הנזק לשריר הלב. מרגע ההגעה של החולה לבית החולים ועד לאבחנת האוטם צריכות לעבור עד 10 דקות. ומרגע הכניסה לבית החולים עד לצנתור צריך שיעברו פחות מ60 דקות במידה ובבית החולים קיים חדר צנתור".

המומחה קבע בחוות דעתו שאילולא העיכוב באבחנה ובטיפול בהתקף הלב של המנוח בחדר המיון, מותו היה נמנע

פרופ' צבעוני, המומחה שחוות דעתו צורפה כאמור לתביעה, קבע כי קיימת הייתה סבירות גבוהה שאילולא הרשלנות בחדר המיון, המנוח היה נותר בין החיים:

"עקב העיכוב הרב שנגרם בזיהוי ובטיפול באוטם בחדר המיון, הגיע מר ABC לבית החולים DEF עם תפקוד לב ירוד ביותר, במצב של הלם כשהוא מונשם ועל IABP ובצדק קבעו המנתחים כי הסיכון הניתוחי הוא גבוה ביותר, על כן לא עבר מר ABC ניתוח. לו היה מגיע לבית החולים כ-4 שעות מוקדם יותר ולא במצב של הלם, בהסתברות של 80-90% לדעתי ולפי מיטב ניסיוני היו מנתחים את מר ABC וסיכוייו לשרוד היו גבוהים, כ 70-80%".

הטיפול במיון הסתיים עם נזקי גוף? כך תדע/י האם כדאי לך לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית

חשוב להקדים ולציין כי לא כל מחלה ניתנת לאבחון וטיפול מהיר, כמו שלא כל איחור בטיפול או באבחון נחשבים לרשלנות רפואית המזכה בפיצויים כספיים. באותו אופן, לא כל אבחון וטיפול מהירים מסוגלים לרפא או למנוע הופעת נזקים בלתי הפיכים. יחד עם זאת, לא אחת נתקלנו במקרים של הזנחה של ממש של מטופלים בחדר מיון. באותם מקרים בהם מצאנו שהעיכוב לא היה סביר (וככזה רשלני), ושאילו היו מטפלים בחולה בתוך פרק הזמן הנדרש, נזקי המטופל היו נמנעים, הגשנו תביעה לפיצויים כספיים בשל רשלנות רפואית בטיפול בחדר המיון.

מאחר שבישראל לא נהוג לדווח לחולים על תקלות או טעויות רפואיות שנעשו במהלך הטיפול בהם, להלן מספר דגלים אדומים, אשר אם אחד מהם מתנוסס במקרה בו טופלת בחדר המיון, מומלץ לך לפנות לייעוץ עם עו"ד*:

פיצוי כספי בשל מוות מרשלנות רפואית

הפיצוי הכספי במקרה של מוות מרשלנות רפואית, כמו המקרה שתואר כאן, מוענק ליורשי המנוח ולתלויים בו. פיצוי זה נקבע בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו הפרטניות. הפרמטרים המכתיבים את היקף הפיצוי הם בין היתר: גילו של הנפטר, עיסוקו והשתכרותו ערב האירוע שהביא למותו, מספר שנות החיים שנגדעו בשל הרשלנות, הכאב והסבל שהיו מנת חלקו של המנוח, אובדן שירותים שהיה מעניק הנפטר (שירותי אב ובעל) ועוד. כאמור- כל מקרה לפי נסיבותיו- לא גובה הפיצוי במקרה מוות של בחור צעיר שהרוויח שכר גבוה, כמו הפיצוי במקרה מוות של קשיש שהתקיים מקצבת זקנה. אמנם, חיי אדם- כל אדם- בלתי ניתנים להערכה כספית ושום סכום לא יחזיר הגלגל לאחור, אבל כדי לפסוק פיצויים במקרים שכאלו נקבעו כללים המאפשרים לשופט הדן במקרה שלפניו לשום היקף הפיצוי המגיע לניזוק-המנוח.

להרחבה בנושא פיצויים במקרה מוות מרשלנות רפואית- לחצ/י כאן.

3,500,000 ש"ח פיצוי בשל איחור באבחון שבץ מוחי >

לסיכום, חדר המיון הוא המקום המיועד לאבחן מצבי חירום רפואיים. איחור באבחון מצב חירום רפואי כמו התקף לב בחדר מיון, עלול לעלות בחיי אדם והמקרה שהוצג כאן הוא לצערנו רק דוגמה אחת מני רבות. מיומנות ירודה, לחץ ועומס עבודה, היעדר רופאים בכירים והטלת הטיפול במיון על רופאים צעירים ומתמחים, התעלמות מתלונות החולה ומממצאים קליניים ועוד- הם רק חלק מהמחדלים אשר מובילים הרבה פעמים לטעויות באבחון ולאיחור במתן טיפול רפואי דחוף במצבי חירום. מאחר שברוב המכריע של המקרים אף אחד לא יגיד לך שנעשו טעויות בטיפול הרפואי שקיבלת בחדר המיון או בכלל, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עו"ד לרשלנות רפואית, במידה שקיים אצלך חשד שהטיפול שקיבלת התעכב ונגרם לך בשל כך נזק בלתי הפיך. עורך הדין יעיין בתיקים הרפואיים, יפנה לייעוצים הנדרשים ובמידה שיימצא כי יש הצדקה לכך- יגיש עבורך תביעה לפיצויים כספיים. הפיצוי הכספי במקרה של מוות בשל רשלנות רפואית תלוי בראש ובראשונה בנתוני הנפגע, והוא עשוי לנוע בטווח שבין מאות אלפים למיליוני שקלים.

מחפש עורך דין לרשלנות רפואית ? כללי אצבע לבחירת עורך הדין המתאים

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מייעצים איך לבחור עורך דין לרשלנות רפואית

למידע נוסף על רשלנות באבחון ובטיפול בהתקף לב ומצבי חירום רפואיים בחדרי מיון ר' גם:

יצירת קשר

לפניה מהירה