550,000 ש"ח פיצוי בגין מוות עקב רשלנות בניתוח עורק התרדמה

נסיבות האירוע: זיהום בפצע ניתוח עורק התרדמה שהוביל למוות

ניתוח בעורק התרדמה (אנדרטרקטומיה) נועד לנקות רבדים טרשתיים על מנת לשפר את זרימת הדם, אך הוא דורש מעקב קפדני למניעת סיבוכים זיהומיים.

במקרה זה, הפצע הניתוחי בצווארו של המנוח הזדהם במהלך תקופת ההחלמה והוזנח לחלוטין על ידי המנתחת וצוות קופת החולים. הזיהום הלך והתפשט עד שעירב את קו התפרים בעורק, וביום ה-18 התפרץ דימום מסיבי שהוביל לאוטם מוחי ולמוות, למרות ניתוח חירום שבוצע ברגע האחרון.

טענות התביעה: רשלנות הצוות במעקב לאחר הניתוח

כתב התביעה נסמך על חוות דעת של רופא בכיר מומחה לכירורגיית כלי דם, שפירטה את מחדלי הצוות:

01

התעלמות מזיהום הולך ומחמיר

הפצע הצווארי הזדהם והוזנח במשך קרוב לשבועיים, מבלי שניתן טיפול מניעתי באנטיביוטיקה.

02

התעלמות מדימום מבשר

הרופאה המנתחת ורופאת קופת החולים התעלמו מנפיחות ומסימני דימום שהופיעו 12 שעות לפני הפריצה.

03

אי הפניה מיידית למיון

חרף החמרת המצב והופעת סימני האזהרה, המנוח לא הופנה על ידי רופאת המשפחה לבית חולים לבדיקה רפואית דחופה ולהתערבות מצילת חיים.

רשלנות של רופא משפחה

טענות ההגנה: הדימום המסיבי כסיבוך בלתי נמנע בניתוח

כמקובל, ניסו הנתבעים להרחיק מעצמם את האחריות למחדל הטרגי בכתב ההגנה שהתבסס על חוות דעת נגדיות:

• נטען כי הטיפול השמרני שניתן לאחר הניתוח לא חרג מהסטנדרט הרפואי ולא עולה כדי רשלנות בניתוח.
• ההגנה גרסה כי הדימום המסיבי היווה סיבוך נדיר ובלתי נמנע של ההליך הניתוחי.
• הועלתה הטענה לפיה גילו המופלג של המנוח הוא שגרם לחוסר היכולת לשרוד את הסיבוך.

הפרכת ההגנה: הוכחת קשר סיבתי בין מחדלי המעקב לפטירה

טענות קופת החולים והמנתחת הופרכו באמצעות חוות דעת משלימה של המומחה שהתבססה על התיק הרפואי והספרות המדעית:

1. הוכח כי סימני הזיהום והנפיחות היו בולטים לעין, וחייבו מענה אנטיביוטי פשוט שהיה מונע את ההידרדרות.
2. הובהר כי לפי הספרות הרפואית "דימום מבשר" הוא תמרור אזהרה אדום בכירורגיית כלי דם, המחייב אשפוז מיידי, ולא המתנה פסיבית.
3. הוכח כי האוטם המוחי והפטירה נגרמו ישירות מפריצת העורק המזוהם, ללא קשר לגילו של החולה.

תוצאת ההליך: פיצוי בסך 550,000 ש"ח בגין מוות עקב רשלנות בניתוח קרוטיד

לאחר ניהול משא ומתן ישיר בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, במסגרתו שולם לבתו היורשת של המנוח פיצוי בסך 550,000 ש"ח, הסכום פטור מכל מס.

חישוב הפיצוי: השנים האבודות, קיצור תוחלת חיים וכאב וסבל

תחשיב הפיצויים בגין מקרה המוות התבסס על שני אפיקים מרכזיים. האפיק הממוני כלל את הכנסותיו של המנוח "בשנים האבודות" ממקורות פאסיביים: קצבאות זקנה, תשלומי פנסיה ורנטות של ניצול שואה. כמו כן נכלל רכיב פיצוי בגין הוצאות קבורה ולוויה. האפיק הלא-ממוני כלל פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים, וכן פיצוי על הסבל הרב, הכאב ועוגמת הנפש שחווה המנוח שעות ארוכות כשדימם למוות כתוצאה מהרשלנות.