פיצויים בשל רשלנות רפואית בניתוח

ניתוחים עלולים להסתבך ולגרום נזק למטופל. לפעמים מדובר בתוצאה בלתי נמנעת. יחד עם זאת, לא אחת נתקלים אנו במקרים שנגרמו נזקים למטופלים, עקב רמת מיומנות ו/או מידת זהירות בלתי סבירות – מצב העונה להגדרה של רשלנות לפי הוראות החוק.

הרשלנות במקרים של ניתוחים יכולה להתרחש עוד בשלב טרום הניתוח, כמו למשל במקרה בו לא פורשים בפני המטופל את סיכוני הטיפול המוצע והאלטרנטיבות הקיימות למצבו (ניתוח שונה, טיפול תרופתי, מעקב וכו'). אם המנותח הוטעה ולא קיבל לפני הניתוח את מלוא המידע אשר היה נחוץ לו לצורך קבלת ההחלטה האם לעבור הניתוח שהוצע לו או לא, אזי קיימת לו עילת תביעה בגין אי קבלת הסכמה מודעת לניתוח.

הרשלנות בניתוחים יכולה להתרחש במהלך הניתוח עצמו, כמו לדוגמה במהלך ניתוח קיצור קיבה בו נעשו טעויות טכניות קשות או גם לאחר הניתוח כמו במקרים בהם לא מזהים סימני דימום פנימי אצל המנותח לאחר הניתוח (לחצ/י למקרה כזה הנמצא בטיפולנו)

במידה שבית המשפט משתכנע כי התרחשה רשלנות שגרמה למטופל לנזק, עובר הוא לבחון את היקף הנזק שנגרם למטופל בשל הניתוח הרשלני וקובע לפי זה את היקף הפיצויים שמגיעים לתובע.

מאחר שעקרון על בשיטת הפיצויים בדין הישראלי הוא שהפיצוי בגין נזקי גוף הוא אינדיבידואלי, היקף הפיצויים במקרים של רשלנות רפואית בניתוח עשוי להיות שונה בין מקרה למקרה ואפילו בין מקרים דומים. לא גובה הפיצוי במקרה של נזק קוסמטי בלבד, כגובה הפיצוי במקרה של נזק בעל משמעות תפקודית חמורה כגון אובדן שליטה בסוגרים לאחר ניתוח גב או אובדן רגל בשל זיהום לאחר ניתוח. הפיצויים בתביעות אלו אמורים לכסות כל צרכיו של התובע, הן מבחינה תעסוקתית, והן חברתית, רפואית שיקומית וכו', ובנוסף לכך פיצוי "רגשי" בגין נזקים לא ממוניים של כאב וסבל, צער ועוגמת נפש (כולל קיצור תוחלת חיים במידה שנגרם).

להלן ראשי הנזק המרכזיים בגינם זכאי אדם שעבר רשלנות רפואית בניתוח לפיצוי: 

בראש ובראשונה עומד ראש הנזק של אובדן השתכרות ופגיעה בכושר ההשתכרות – במידה שהרשלנות גרמה לתובע נזק הגורע מתפקודו התעסוקתי, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי בגין כך. גובה הפיצוי בגין הפגיעה העתידית בהשתכרות מתבסס על מספר משתנים, שעיקרם- גובה שכרו של התובע ערב האירוע, גובה הנכות שנגרמה לו בשל הרשלנות בניתוח ומשך שנות העבודה שנותרו לו (החישוב ברגיל הוא עד גיל 67 – גיל פרישה). מאחר שלפי פסיקת בית המשפט העליון, הפגיעה בהשתכרות כמוה כפגיעה בנכס של הנפגע, אזי גם במקרים בהם לא ניתן להוכיח ירידת שכר בפועל, יהיה זכאי הנפגע במקרים המתאימים לפיצוי בגין הפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות שלו. חשוב לציין כי במקרה שהניתוח גרם למוות, זכאי העיזבון ו/או התלויים במנוח טרם מותו (בד"כ יורשיו החוקיים) לתבוע פיצוי בגין השכר שאבד למנוח בשנים בהן לא יחיה ("השנים האבודות"). [להרחבה על זכות התביעה במקרה של רשלנות רפואית שגרמה למוות לחצ/י כאן].

ראש נזק מרכזי נוסף בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים הוא הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני– הכאב והסבל שהיו מנת חלקו של הנפגע, הצער ועוגמת הנפש שנגרמו ואובדן הנאות החיים. בשונה מפיצוי למשל מכוח חוק הביטוח הלאומי, בתביעת רשלנות רפואית אין טבלאות לפיהן נקבע סכום הפיצוי לו זכאי הנפגע בשל הנזק הלא ממוני. הפיצוי נלמד ממקרה למקרה, כנהוג בשיטת המשפט הישראלי המבוססת על המשפט המקובל. במקרים בהם הרשלנות גרמה לקיצור בתוחלת חייו של המנותח, בין אם נפטר בניתוח או מיד אחריו ובין אם בהמשך – שנות החיים שקוצרו (ביחס לתוחלת החיים שהייתה צפויה למנוח בהתאם לנתוני תוחלת החיים בישראל), מובאות בחשבון בעת חישוב הפיצויים בגין הנזק הלא ממוני.

קיימים ראשי נזק נוספים שעשויים להיות משמעותיים ביותר, בעיקר במקרים קשים של פגיעה תפקודית קשה, כמו למשל פיצוי בגין עזרה, ליווי, השגחה וסיעוד, וכן פיצוי בגין צרכי דיור, ניידות, ריפוי ושיקום. כל אלו מחושבים בהתאם לנתונים המוצגים בפני בית המשפט על ידי עורכי הדין המייצגים הצדדים, ומתורגמים לכסף.

כעיקרון, ככל שנזקיו של המטופל כתוצאה מהניתוח הרשלני חמורים יותר, גילו צעיר יותר ומצבו טרם הניתוח היה טוב יותר, כך ייפסקו לו פיצויים גבוהים יותר. באופן כללי ניתן לומר שבמקרים של נכויות קבועות אך נמוכות (עד 30%) מדובר בדרך כלל בפיצוי של מאות אלפי שקלים, ואילו במקרים של נכויות חמורות יכול להגיע הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בניתוח למיליוני שקלים- הכול כאמור תלוי בנתוני הנפגע וחומרת הנזק שנגרם לו – לא פיצוי לצעיר מנכ"ל בחברת הייטק אב ל-3 ילדים, שהפך נכה ומוגבל בכל תפקודיו בשל הרשלנות, כפיצוי לפנסיונר שעיקר נזקיו הם סבל ועגמת נפש שנגרמו לו בשל הרשלנות, כמו במקרה זה בו ייצגנו קשיש שעבר ניתוח בקע שהסתבך וזכה ב-450,000 ש"ח פיצוי שעיקרו כאמור בגין כאב וצער.