אי גילוי מומים מולדים בעובר זה רשלנות רפואית ?

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר מסבירים מתי ניתן לתבוע פיצויים בשל אי גילוי מומים בעובר, מהם המקרים השכיחים, מהי חובת היידוע ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי, במקרה של לידת ילד עם מומים או סינדרום גנטי שלא אובחנו בהריון

לא כל מום בעובר ניתן לגילוי בבדיקות ההריון

בשנים האחרונות חלות התפתחויות רבות בתחום רפואת האם והעובר ובתוך כך בבדיקות הסקר לזיהוי מומים בעובר.

מכשירי האולטרה סאונד הולכים ומשתכללים, במעבדות הגנטיות מפותחות בדיקות חדשות לאיתור תסמונות גנטיות בהריון, המכונים הפרטיים יסקרו כל איבר קיים תמורת תשלום מתאים, וההורים שבדרך, מצידם, יעשו ככל אשר לאל ידם (או יותר נכון עומק כיסם), על מנת לוודא כי העובר מתפתח בצורה תקינה לקראת לידת ילד בריא ללא מומים או תסמונות.

לפעמים, בשל התרשלות, לא מתגלה כי העובר לוקה במומים. במצב שכזה, יכולים ההורים, בתנאים מסוימים, לתבוע פיצויים כספיים בשל אי גילוי המומים במהלך ההריון ושלילת זכותם לפנות לוועדה להפסקת הריון.

יחד עם זאת, למרות ההתקדמות הרבה בתחום, עדיין אין אף בדיקה המסוגלת לשלול במאת האחוזים קיומם של מומים מולדים או סינדרום גנטי בעובר. לכן, חשוב להבין שגם אם בוצעו כל הבדיקות הנדרשות במהלך ההיריון בצורה טובה ומקצועית, לא כל לידת ילד עם מום מולד או תסמונת גנטית, מהווה רשלנות רפואית בהריון.

מקרי רשלנות בשל אי גילוי מומים מולדים או תסמונת גנטית בעובר

מקרים בהם המומים לא התגלו בשל ביצוע לקוי של הבדיקות

ביצוע בדיקות סקר בהריון, כמו למשל סקירת מערכות או דיקור מי שפיר, ברמת מיומנות ירודה, תוך סטייה מהכללים המקצועיים המנחים, עשוי להוביל להחמצת מומים בעובר ו/או סימנים של תסמונת גנטית. מקרים אלו עשויים להיחשב לרשלנות. להלן דוגמאות:

  • אי גילוי מומים שניתן וצריך לגלותם בסקירת מערכות.
  • טעויות בפענוח בדיקות מעבדה / בדיקות גנטיות.
  • ביצוע ייעוץ גנטי שגוי.

אי ביצוע הבדיקות הנדרשות בשל התעלמות מנתוני האישה ההרה

התעלמות מנתוני האישה ההרה, כמו גיל, רקע רפואי (כולל היסטוריה מיילדותית), רקע משפחתי (מחלות בקרב קרובים), עלולה להוביל לכך שלא יבוצעו הבדיקות הנדרשות בהריון. מקרים אלו עשויים להיחשב לרשלנות רפואית. להלן דוגמאות:

  • אישה שהיתה בת 35 בעת ההתעברות אך לא הופנתה בהריון לדיקור מי שפיר ונולד לה ילד עם תסמונת דאון.
  • אישה שילדה ילד עם מום מולד או תסמונת גנטית המערבים את עמוד השדרה או דופן הבטן, ולא הופנתה במהלך היריונה לבצע בדיקת חלבון עוברי.
  • אישה שילדה ילד עם תסמונת גנטית הכוללת מומי לב כגון: תסמונת דאון, תסמונת דיג'ורג' (VCFS), תסמונת האיקס השביר, על אף שעברה במהלך הריונה סקירת מערכות מורחבת (הכוללת סקירה של מחיצות הלב ועורקי הלב).
  • מקרים בהם צריך היה להפנות האישה ההרה לייעוץ גנטי, למשל עקב קרבה משפחתית בין בני הזוג (בני דודים וכד'), עקב רקע גנטי במשפחה, עקב ממצאים בבדיקות האולטרה סאונד (סמנים רכים), עקב תוצאה גבולית בבדיקת החלבון העוברי וכיו"ב.

מקרים בהם לא נמסר לאישה ההרה מידע על האפשרות לבצע בדיקות נוספות באופן פרטי

על פי פסיקת בית המשפט העליון, על הרופא המבצע את מעקב ההיריון מוטלת חובה ליידע את האישה ההרה בדבר בדיקות ההיריון הקיימות, גם אם ניתן לבצען במסגרת פרטית בלבד (בתשלום). חובה זו נקראת בפי המשפטנים "חובת היידוע", והיא נגזרת של זכות החולה לקבל מידע רפואי על הבדיקות אליהן הוא מופנה, כמו גם על הבדיקות האלטרנטיביות. להלן דוגמאות:

  • אי מסירת מידע בדבר מגבלות סקירת המערכות השגרתית המבוצעת ברפואה הציבורית.
  • אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת ויתרונה של סקירה זו לעומת הסקירה השגרתית.
  • אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע אקו לב עוברי וחשיבותה של בדיקה זו עקב שכיחותם של מומי לב בתסמונות גנטיות קשות, כגון: תסמונת דאון ותסמונת דיג'ורג'.
  • אי הפנייה לסקירת מערכות ו/או חלבון עוברי ו/או שקיפות עורפית.
  • אי מסירת מידע בדבר האפשרות לפנות לייעוץ גנטי במהלך ההיריון.
  • אי מסירת מידע בדבר משמעותם של "סמנים רכים" המתגלים בבדיקות הסקר השונות, כגון: מוקד אקוגני בלב העובר, הרחבת אגני כליה, מעי אקוגני, עיבוי כפל העורף, קיצור של עצם הירך (פמור).
  • אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר גם אם האישה ההרה אינה בקבוצת סיכון.
  • אי מסירת מידע בדבר האפשרות לבצע בדיקות מעבדה שונות כגון: CMV, GBS, חשיבותן ויתרונן.

עד מתי ניתן לתבוע בשל לידת ילד בעל מום ?

הזכות לתבוע פיצויים במקרים של לידת ילד בעל מום היא של ההורים ולא של הילד (נקראת תביעת הולדה בעוולה). זכות ההורים לתבוע מתיישנת בתוך 7 שנים מיום הלידה. איחור מועד הגשת התביעה יוביל לדחיית התביעה מטעם זה.

לחצ/י לקרוא על פיצוי בשל אי גילוי מום לב מסוג AV-CANAL בעובר >

מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין ?

כפי שציינו בפתיח של מאמר זה, לרפואה ישנן מגבלות ולכן, גם אם אישה הרה ביצעה מעקב היריון "לפי הספר" וקיבלה טיפול ברמת מיומנות אופטימאלית, עדיין קיים סיכוי שייוולד ילד עם מומים או תסמונת גנטית.

יחד עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם על אף שההורים עשו במהלך ההריון כל הבדיקות הנחוצות ולעיתים אף מעבר לכך, חלקן גם באופן פרטי- נולד עובר עם מומים או תסמונת גנטית, עקב רשלנות רפואית בהריון. פרטי הרשלנות של הרופאים בדרך כלל אינם גלויים לעין בלתי מקצועית, וגם הרופאים לא ממהרים לפרוש בפני ההורים המודאגים וההמומים מ"ההפתעה", את הטעויות שנעשו, ולפעמים אפילו מטייחים ומטעים את ההורים.

לכן, בכל מקרה בו נולד ילד עם מומים מולדים או סינדרום גנטי שלא אובחנו במהלך ההריון, מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית בעל ניסיון במקרי רשלנות בהריון. במסגרת הבירור יבחן עורך הדין האפשרות להגיש תביעת הולדה בעוולה, בשל אי גילוי המומים בעובר ושלילת זכות ההורים לפנות להפסקת היריון.

טיפים איך לבחור נכון עורכי דין לייצוג במקרה של רשלנות רפואית

לחצ/י לקריאת הטיפים

מידע נוסף בנושא:

יצירת קשר

לפניה מהירה