תביעת רשלנות רפואית בהריון: הלידה המוקדמת לא זוהתה ונולדה פגית שנפטרה

מ' (שם בדוי) אישה צעירה בהריונה הראשון, פנתה באופן דחוף בשבוע 25 להריונה למרפאת טר"מ, בשל תלונות על כאבי גב חזקים. על אף העובדה שמ' היתה בהריון, לא נבדקה היא על ידי רופא נשים ולא הופנתה לבדיקה כזו שניתן היה לעשותה במיון היולדות הסמוך למרפאה. במקום זאת היא טופלה בכדור אקמול ושוחררה לביתה. בבוקר כבר הופיעו צירים חזקים. היא הובהלה לבית החולים שם נמצא שהיא כבר בלידה פעילה ובתוך זמן קצר נולדה פגית בשבוע 25. הפגית שרדה 4 חודשים בפגיה, עד שנפטרה בשל סיבוכים אופיניים לפגות הקיצונית. פרופ' בכיר לגינקולוגיה ומיילדות קבע בחוות דעתו שצורפה לתביעה כי מרפאת טר"מ התרשלה בכך שלא נתנה הדעת לאפשרות כי הכאבים עליהם הלינה האישה ההרה, היו צירים מוקדמים המבשרים על לידה מוקדמת בפתח- מצב המחייב טיפול מיידי במטרה להאריך ההריון ולהעניק טיפול שמטרתו לשפר ולחזק הפג הנולד. לו הייתה מופנית האישה כנדרש לבדיקת רופא נשים, היו מזהים סימנים של לידה מוקדמת בפתח ומטפלים באישה כנדרש. על ידי זה ניתן היה לשפר סיכוי השרידות של הפגית ולמנוע מותה.

בגין המקרה של מ' הגשנו, עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, תביעה לפיצויים על רשלנות רפואית בהריון, לבית המשפט המחוזי בלוד, ב-16.4.2020.

פרופ' בכיר לגינקולוגיה ומיילדות קבע בחוות דעתו כי מדובר בכשל חמור שאילולא היה מתרחש- חיי הפגית היו ניצלים

לביסוס טענות התביעה, צורפה על ידי עורכי הדין חוות דעת רפואית של פרופ' בכיר לגינקולוגיה ומיילדות אשר עמד על הכשלים במקרה זה ועל מה היה קורה אילולא ההתרשלות. להלן עיקרי קביעותיו בחוות הדעת:

"גברת XYZ פנתה כאמור למרפאת טרם בגלל כאבי גב. הרופא לא הבין כי מדובר בסימן מחשיד מוכר היטב להתפתחות לידה מוקדמת. למרות שמדובר ברופא בתחילת דרכו שהידע שלו בגניקולוגיה בוודאי מועט, הוא לא הפנה את האשה כמתחייב לבדיקה דחופה של רופא נשים…הכשל שבאי הפניית האשה בדחיפות לגניקולוג מתעצם עוד יותר לאור סמיכות המקום שבין המרפאה לבית החולים…סביר להניח שאם הגברת XYZ הייתה נבדקת ע"י רופא נשים, הוא היה מזהה בבדיקתו סימנים אפשריים להתפתחות לידה מוקדמת ומתחיל מידית בטיפול בתרופת הצלסטון ובתרופה לשיכוך הצירים, כדי להאריך את משך ההריון לפחות ב-48 שעות לקבלת ההשפעה האופטימאלית של הצלסטון. הדבר היה מפחית את הסיכונים לפג באם היה נולד. ייתכן גם שהטיפול לשיכוך הצירים היה מביא להפסקתם ומזמן אפשרות להארכת משך ההריון לפרק זמן נוסף, דבר שהיה מפחית גם הוא את נזקי הפגות…".

המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו כי:

"במקרה זה, על אף שהאשה לא זכתה לקבל הטיפול הדפיניטיבי המקובל לפג, הצליחה התינוקת להחזיק מעמד ולשרוד 4 חודשים, עד שנפטרה. משכך, סביר מאוד להניח, שהבשלת מערכותיה וחיזוקה על ידי מתן הטיפול המקובל בסטרואידים (ומגנזיום), היה נותן לה את אותו ערך מוסף שהיה מאפשר לה לשרוד. קל וחומר אם היו מצליחים להאריך משך ההריון, מעבר ל-48 שעות".

מתי לידה מוקדמת של פג תחשב לרשלנות רפואית ?

לידה מוקדמת היא אחד מגורמי הסיכון הגבוהים בעולם המערבי לתחלואה ותמותה של יילודים. בשל כך פותחו במשך השנים מספר אמצעים שמטרתם לנסות ולעכב לידות מוקדמות שבפתח, וכן למזער נזקי הפגות הצפויה. מבחינה משפטית, יש לטפל בהריון הנחשב בסיכון ללידה מוקדמת, כהריון בסיכון, עדיף במרפאה ייעודית להריונות בסיכון (HRP). הסיכון ללידה מוקדמת יכול להיות ידוע מראש, כמו למשל במקרה של אישה עם היסטוריה של לידות מוקדמות או במקרה של הריון מרובה עוברים (תאומים ויותר). הסיכון ללידה מוקדמת יכול להתעורר גם במהלך הריון "רגיל" שלא הוגדר מלכתחילה כהריון בסיכון ללידה מוקדמת, כמו למשל במצב בו במהלך סקירת מערכות נמדד אורך צוואר רחם קצר מדי.

כאמור לעיל, קיימים כיום שלל טיפולים אפשריים למקרה של לידה מוקדמת שתכליתם להאריך משך ההריון ככל שניתן, וכן להקדים ולטפל באמצעות תרופות שמטרתן לחזק מערכות העובר ולשפר סיכויי שרידותו. כחלק מהטיפולים הקיימים ניתן להצביע על אלו: טיפול מניעתי על ידי תפירה של צוואר הרחם (cerclage); מתן טיפול הורמונלי למניעת הלידה; מתן טיפול טוקוליטי למניעת צירים; מתן הנחיות לשמירת הריון (הפחתת מאמצים ו/או מנוחה ו/או שכיבה מלאה); מתן טיפול בסטרואידים ובמגנזיום לאישה העומדת בפני לידת פג, במטרה לחזק מערכות העובר.

בין כך או כך, במידה שהריון בסיכון ללידה מוקדמת לא מטופל כנדרש ונולד פג עם נזקי פגות, יכולה להיות עילת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון.

להלן מספר "דגלים אדומים" - מקרים פוטנציאליים לתביעת פיצויים בשל אי מניעת לידה מוקדמת * :

* מדובר ברשימה חלקית בלבד. יש לפנות לייעוץ פרטני בכל מקרה ומקרה.

מהו הפיצוי הכספי בשל מוות של פג בשל רשלנות רפואית בהריון ?

כאמור, במקרה שתואר לעיל, נפטרה הפגית בגיל 4 חודשים, לאחר אשפוז ממושך בפגיית בית החולים ומספר רב של ניתוחים והתערבויות שונות שחוותה. הפיצוי המוערך בגין מקרה פטירה שכזה, הנו בטווח שבין 1,200,000 ש"ח ל-2,000,000 ש"ח.

חשוב לציין, הפיצוי במקרה של קטינים מתבסס – רובו ככולו – על חזקות שנקבעו במטרה ל"אחד" את הפיצויים במקרים של קטינים. הצורך בפיצוי אחיד למדי במקרים אלו, נובע מהעובדה שכשמדובר בקטינים, בדרך כלל רב הנסתר על הגלוי לגבי עתידם המקצועי, היקף השכר שאמורים היו להשתכר אילולא מותם בעודם קטינים, כמו גם היקף התא המשפחתי שהיו מקימים (אם בכלל) ועוד אי אלו משתנים הרלוונטיים לחישוב הפיצויים אך לוטים בערפל במקרה של קטינים.

על מנת לייצר שוויון הזדמנויות בין קטין פלוני לקטין אלמוני, קבעו בתי המשפט "חזקות" במטרה לאמוד הפיצויים במקרי מוות של קטינים כתוצאה מרשלנות רפואית [להרחבה בנושא פיצויים במקרי פטירה בשל רשלנות רפואית- לחצ/י כאן].

5,600,000 ש"ח פיצוי בשל פגית שנולדה בשבוע מוקדם עקב אי זיהוי קיצור של צוואר הרחם בהריון >
4,800,000 ש"ח פיצוי במקרה של לידת פגית בהריון תאומים שלא טופל כהריון בסיכון ללידה מוקדמת >

איך מומלץ לבחור את עורך הדין המתאים לטיפול בתביעת רשלנות רפואית ?

עורכי הדין נותנים טיפים לבחירת עורך הדין המתאים

למידע נוסף ראה גם הקישורים הבאים:

יצירת קשר

לפניה מהירה