רשלנות רפואית בטיפול בשבץ מוחי

שבץ מוחי (STROKE) הינו מצב חירום רפואי העלול להותיר החולה עם נזקים נוירולוגיים חמורים ובלתי הפיכים, עד כדי איבוד יכולות פונקציונאליות ואף חלילה מוות. מהי רשלנות רפואית בטיפול בשבץ מוחי, מהם המקרים המצדיקים פנייה לבירור האפשרות לתבוע פיצויים לאחר אירוע של סטרוק ועוד מידע חשוב בנושא מעורכי הדין גיא נסים ואביחי דר

אירוע מוחי או בלשון מקצועית Cerebral Vascular Accident, יכול לנבוע מדימום מוחי או מהפרעה בזרימת הדם למוח בשל חסימה מלאה או חלקית של עורק או כלי דם, המוביל דם עשיר בחמצן למוח. מרבית האירועים המוחיים (למעלה מ-80% מהמקרים לפי האיגוד הישראלי לנוירולוגיה) הם על רקע חסימה בזרימת הדם- מה שמוגדר בעגה המקצועית כשבץ מוחי איסכמי.

בדומה לאירוע של "התקף לב", בו כל דקה קובעת, כך גם בעת אירוע שבץ מוחי איסכמי, ישנו חלון הזדמנויות קצר של מספר שעות בד"כ, בו ניתן להעניק טיפולים שמטרתם לחדש זרימת הדם באזור החסום למוח ועל ידי כך למנוע ככל הניתן נזק בלתי הפיך לרקמות המוח המעורבות. כפועל יוצא מכך ניתן יהיה להקטין שיעור הפגיעה התפקודית שייגרם למטופל בשל האירוע.

גם אם חלף המועד בו ניתן להעניק טיפול למניעת נזק בלתי הפיך בשל השבץ, עדיין ישנה חשיבות רבה לבירור מיידי ומתן טיפול מיידי במקרים של שבץ מוחי במטרה למנוע אירוע מוחי נוסף.

מלבד זאת, ישנם מצבים של אירוע מוחי חולף (Transient Ischemic Attack) – מצב בו חווה החולה אירוע מוחי זמני, שחולף ללא כל נזק. ישנה חשיבות רבה לזהות אירועים שכאלו, מכיוון שהם מהווים על פי רוב נורת אזהרה לאירוע מוחי בפתח. במצבים אלו ניתן לטפל ולמנוע אירוע מוחי עתידי.

לפי הוראות הדין, אי נקיטת רמת מיומנות ו/או מידת זהירות סבירות על ידי המערך הרפואי המטפל בחולה עם שבץ מוחי, ייחשב לרשלנות רפואית בטיפול בשבץ מוחי. במידה שבשל הרשלנות נגרם למטופל נזק גוף, ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.

ניתן לחלק את מקרי הרשלנות בטיפול בשבץ מוח ל-3 קבוצות מקרים כדלקמן:

אי זיהוי סימנים של שבץ מוחי, כגון חולשת צד אחד של הגוף ועוד אי אלו סימני אירוע מוחי, כמו גם מקרים של הזנחת חולה בחדר מיון, איחור בביצוע בדיקת סיטי מוח ועוד נסיבות שונות, עלולים לגרום להחמצת חלון ההזדמנויות הצר בו ניתן להעניק לחולה הלוקה בשבץ מוח טיפול במטרה לחדש זרימת הדם למוח ולמנוע נזק בלתי הפיך. מקרים אלו עלולים להיחשב לרשלנות רפואית.

טיפול ב-TPA – בשנת 2004 אישר משרד הבריאות בישראל במקרים המתאימים של שבץ מוחי, טיפול בתרופה (TPA) המסוגלת לחדש זרימת הדם באזור החסימה ועל ידי כך למנוע או למזער בצורה משמעותית פגיעה בלתי הפיכה למוח. מתן התרופה לחולה עם שבץ מוחי בתוך 4.5 שעות מהופעת השבץ (נכון להיום), נמצא יעיל במניעת נזקים נוירולוגיים. מחקרים הראו כי חולים שקיבלו טיפול זה היו פחות תלויים בזולת בתפקודם לאחר האירוע לעומת חולים שלא קיבלו הטיפול. בחלק לא קטן מהמקרים מתן התרופה מנע באופן מוחלט נזקים בלתי הפיכים. נמצא עוד שככל שמקבלים התרופה מוקדם יותר כך גדל הסיכוי לריפוי.

ביצוע צנתור מוח – בנסיבות מסוימות, בהתאם להדמיות המוח ולנתונים הקליניים של החולה, ניתן לבצע צנתור במטרה לחדש זרימת הדם באזור החסום. אמנם גם טיפול זה מוגבל בזמן, אולם ישנם מקרים בהם ניתן לטפל בהצלחה בחולה הלוקה בשבץ מוח באמצעות צנתור, גם בחלוף שעות ארוכות מתחילת האירוע.

כאמור לעיל, אירוע מוחי חולף (TIA) עשוי להוות סימן אזהרה לאירוע מוחי בפתח. לפי פרסומי האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, מקדים את האירוע המוחי אירוע מוחי חולף – מעין שבץ קצר שבא והולך בתוך מספר דקות או שעות ולא מותיר כל נזק תפקודי או עדות לכך בבדיקות הדמיה כמו סיטי או MRI מוח. ישנה חשיבות רבה לזהות מקרים אלו ולטפל בהם בכדי למנוע הופעת אירוע מוחי בהמשך.

אי ביצוע בירור וטיפול מתאימים במקרה של אירוע מוחי חולף, עשוי להוות רשלנות רפואית. במידה שאירוע מוחי חולף איננו מטופל והחולה חווה בהמשך אירוע מוחי שגורם לו נזק, ניתן לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.

אדם שחווה אירוע מוחי נמצא בסיכון מוגבר לחוות אירוע מוחי נוסף – אירוע שכזה עלול להופיע באחוזים גבוהים בשלושת החודשים שלאחר האירוע הראשון, כשמרבית האירועים החוזרים מתרחשים ב-7 ימים הראשונים שלאחר האירוע המוחי הראשון – כך לפי הנחיות קליניות מטעם האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

אי הענקת טיפול מניעתי לאחר אירוע מוחי עשוי להוות רשלנות רפואית. במידה שחולה שחווה אירוע מוחי ושלא קיבל טיפול מניעתי לאירוע שניוני, חווה אירוע מוחי נוסף, ניתן יהיה לתבוע בשל כך פיצויים כספיים.

לאחר שנושא הטיפול הלקוי במקרי שבץ מוחי במדינת ישראל הועלה על סדר היום הציבורי על ידי רופאים ואנשי תקשורת, החלו להינקט פעולות, בין היתר על ידי משרד הבריאות, במטרה לשפר המצב הנוכחי העגום. אנו מקווים שהמצב אכן ישתפר ושהציבור הרחב יזכה לקבלת טיפול הולם.

ואולם, עדיין עדים אנו למקרים בהם נגרמים למטופלים נזקים חמורים בשל רשלנות בטיפול באירוע שבץ מוחי. איחור באבחנה והחמצת "חלון" ההזדמנויות לטיפול על ידי TPA ו/או צנתור מוח במקרים של שבץ מוחי איסכמי, אי הענקת טיפול מניעתי לאירוע מוחי שניוני לחולה שחווה אירוע מוחי, כמו גם אי ביצוע בירור לחולה שחווה אירוע מוחי חולף, אלו וגם אלו עשויים להוות רשלנות רפואית המזכה בפיצוי כספי.

אנו ממליצים לכל מי שעבר אירוע מוחי ונותר עם נזק גופני משמעותי לפנות לייעוץ משפטי על מנת לבחון זכויותיו לפיצוי בגין רשלנות רפואית בטיפול.